פרופ' יוסי שיין: המחסור במיירטים, הקיפאון באיראן והביקורת על ישראל באיו"ש מגבילים את הממשל האמריקאי; לקראת פגישת נתניהו–טראמפ הוא מעריך כי מטרת השיחות תהיה בעיקר לנסות לשקם את היחסים.

ארצות הברית מתקשה לגבש אסטרטגיית יציאה מהמערכה מול איראן, כך מעריך, בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, פרופ' יוסי שיין מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ג'ורג'טאון. לדבריו, לצד מחסור במיירטים קיימת גם "תשישות" במערכת האמריקאית, לאחר שההערכות הראשוניות – ובהן האפשרות להחלפת המשטר בטהרן – לא התממשו.

שיין הסביר כי הרחבת העימות לאזור מצר הורמוז והמשך משבר הגרעין רק סיבכו את המצב. לדבריו, הניסיון האמריקאי לגבש מסמך הבנות עם איראן לא סיפק פתרון ממשי, ולכן וושינגטון עדיין אינה יודעת כיצד להביא את המערכה לסיומה.

לדבריו, לארצות הברית יש יכולת להפעיל כוח צבאי משמעותי בהרבה, כולל מהלכים רחבי היקף נגד איראן, אולם צעדים כאלה כרוכים במחירים פוליטיים וכלכליים כבדים. הוא ציין כי העלייה במחירי האנרגיה משפיעה באופן ישיר על קבלת ההחלטות בוושינגטון, וכי אם גם קיימים מחסורים במיירטים, האמריקאים יעדיפו לשמור יכולות לזירות אחרות ולא לשחוק את משאביהם ללא הישגים ברורים.

בהתייחס לפגישתם הצפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, העריך שיין כי ישראל אינה נמצאת כיום במרכז סדר היום האמריקאי. לדבריו, מעמדה של ישראל בוושינגטון נחלש, בעוד ששחקנים אזוריים כמו סעודיה וטורקיה תופסים מקום משמעותי יותר.

לדבריו, מטרת הפגישה עשויה להיות בעיקר ניסיון "ליישר הדורים" ולשפר את מערכת היחסים, אך הוא מתקשה לראות פריצת דרך משמעותית. שיין הזכיר גם את ביקורתו ארוכת השנים של פרופ' יצחק בן ישראל על ביטול הסכם הגרעין בתקופת הנשיא ברק אובמה, וטען כי בדיעבד ראוי להעניק לכך משקל.

עוד הוסיף כי בממשל האמריקאי גוברת הדאגה מהמתרחש ביהודה ושומרון, וכי מתקיימת בחינה מחודשת של היחסים עם ישראל. לדבריו, קיימים גורמים בכירים בממשל, ובהם סגן הנשיא ג'יי די ואנס, המקדמים קו ביקורתי יותר כלפי ישראל. בנוסף, הוא ציין כי בוושינגטון מביאים בחשבון גם את מערכת הבחירות הצפויה בישראל בעת עיצוב המדיניות כלפיה.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

פרופ' יוסי שיין: המחסור במיירטים, הקיפאון באיראן והביקורת על ישראל באיו"ש מגבילים את הממשל האמריקאי; לקראת פגישת נתניהו&ndash;טראמפ הוא מעריך כי מטרת השיחות תהיה בעיקר לנסות לשקם את היחסים.
ארצות הברית מתקשה לגבש אסטרטגיית יציאה מהמערכה מול איראן, כך מעריך, בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, פרופ' יוסי שיין מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ג'ורג'טאון. לדבריו, לצד מחסור במיירטים קיימת גם "תשישות" במערכת האמריקאית, לאחר שההערכות הראשוניות &ndash; ובהן האפשרות להחלפת המשטר בטהרן &ndash; לא התממשו.
שיין הסביר כי הרחבת העימות לאזור מצר הורמוז והמשך משבר הגרעין רק סיבכו את המצב. לדבריו, הניסיון האמריקאי לגבש מסמך הבנות עם איראן לא סיפק פתרון ממשי, ולכן וושינגטון עדיין אינה יודעת כיצד להביא את המערכה לסיומה.
לדבריו, לארצות הברית יש יכולת להפעיל כוח צבאי משמעותי בהרבה, כולל מהלכים רחבי היקף נגד איראן, אולם צעדים כאלה כרוכים במחירים פוליטיים וכלכליים כבדים. הוא ציין כי העלייה במחירי האנרגיה משפיעה באופן ישיר על קבלת ההחלטות בוושינגטון, וכי אם גם קיימים מחסורים במיירטים, האמריקאים יעדיפו לשמור יכולות לזירות אחרות ולא לשחוק את משאביהם ללא הישגים ברורים.
בהתייחס לפגישתם הצפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, העריך שיין כי ישראל אינה נמצאת כיום במרכז סדר היום האמריקאי. לדבריו, מעמדה של ישראל בוושינגטון נחלש, בעוד ששחקנים אזוריים כמו סעודיה וטורקיה תופסים מקום משמעותי יותר.
לדבריו, מטרת הפגישה עשויה להיות בעיקר ניסיון "ליישר הדורים" ולשפר את מערכת היחסים, אך הוא מתקשה לראות פריצת דרך משמעותית. שיין הזכיר גם את ביקורתו ארוכת השנים של פרופ' יצחק בן ישראל על ביטול הסכם הגרעין בתקופת הנשיא ברק אובמה, וטען כי בדיעבד ראוי להעניק לכך משקל.
עוד הוסיף כי בממשל האמריקאי גוברת הדאגה מהמתרחש ביהודה ושומרון, וכי מתקיימת בחינה מחודשת של היחסים עם ישראל. לדבריו, קיימים גורמים בכירים בממשל, ובהם סגן הנשיא ג'יי די ואנס, המקדמים קו ביקורתי יותר כלפי ישראל. בנוסף, הוא ציין כי בוושינגטון מביאים בחשבון גם את מערכת הבחירות הצפויה בישראל בעת עיצוב המדיניות כלפיה.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט