דב אייכלר משוחח עם הרב המייסד של הישיבה אליהו בלומנצוויג 

מתוך מסכמים שבוע עם דב אייכלר 

עורך נתנאל ינובר 

מפיקה אירה וקסלר 

ב בטבת תשפד 

דב אייכלר משוחח עם הרב המייסד של הישיבה אליהו בלומנצוויג 
מתוך מסכמים שבוע עם דב אייכלר 
עורך נתנאל ינובר 
מפיקה אירה וקסלר 
ב בטבת תשפד

כאן מורשת

שבעה חללים מישיבת ההסדר של ירוחם נפלו במלחמת חרבות ברזל

לשעבר רב כפר הרא"ה ,ספד אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת,למנכ"ל הרבנות הראשית עד לאחרונה, יהודה כהן, ותיאר אותו כאיש ציבור מסור שהקדיש את חייו לתיקון מערכות ולפתרון בעיות. "הוא היה איש טוב, איש עם אמונה, איש מוקיר רבנן", סיפר בריאיון לכאן מורשת.

הרב שמחה אליעזר וייס, לשעבר רב כפר הרא"ה, ספד ליהודה כהן, שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל הרבנות הראשית, וסיפר על אדם שהקדיש את חייו לעשייה ציבורית ולסיוע למערכות שבהן פעל.

כהן מילא לאורך השנים תפקידים ציבוריים מגוונים, ובהם ניהול מועצות דתיות ועיריות ערביות. לדברי הרב וייס, הוא היה אדם שאליו פנו כדי לפתור בעיות ולתקן דברים. "הוא היה איש מינהל, ואיש שהרבה פעמים קראו לו לתקן דברים, לפתור בעיות. הוא היה איש טוב. הוא היה איש עם אמונה, איש מוקיר רבנן", אמר.

הרב וייס הוסיף כי גם כאשר התעוררו אי-הבנות בין כהן לאנשים במסגרת עבודתו, הוא נשאר נאמן לדרכו והמשיך לפעול למען הציבור. "הוא היה איש נאמן ובדרך שלו. הוא עשה הרבה טוב", סיפר.

בהמשך שיתף הרב וייס בזיכרון אישי מהיכרותם בכפר הרא"ה. לדבריו, כאשר עמד לעזוב את המקום, כהן הגיע לבקרו, ובמהלך השיחה סיפר לו על בית פנוי בסמוך למקום מגוריו. כהן השיג את הבית, ובהמשך עסק בבניית בית עבור ילדיו.

הרב וייס תיאר את מסירותו של כהן לעבודתו, וציין כי נהג לנסוע מדי יום מכפר הרא"ה לירושלים ולהגיע מוקדם לעבודה. "הוא היה איש מאוד מאוד מסור. מאוד מסור", אמר.

לכהן היו שלושה ילדים, שהלכו בדרך התורה והמצוות, ורעייתו שרון, שאותה תיאר הרב וייס כאישה מיוחדת. הוא סיפר כי רבים הגיעו ללוויה, ובהם הראשון לציון הרב דוד לאו, שאמר על כהן כי היה כאח לו, לצד אנשים רבים שפגש לאורך שנות עבודתו.

"הוא היה איש מאוד מיוחד. מאיפה שהוא הלך הוא ניסה לתקן ולבנות מחדש", סיכם הרב וייס.

בהתייחסו לגילו הצעיר של כהן בעת מותו, אמר הרב וייס בכאב: "בן אדם לא הגיע לגיל 60, אבל אנחנו לא יודעים חשבונות מן השמיים". הוא הוסיף תפילה כי כהן יהיה מליץ יושר על משפחתו ועל עם ישראל.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

לשעבר רב כפר הרא"ה ,ספד אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת,למנכ"ל הרבנות הראשית עד לאחרונה, יהודה כהן, ותיאר אותו כאיש ציבור מסור שהקדיש את חייו לתיקון מערכות ולפתרון בעיות. "הוא היה איש טוב, איש עם אמונה, איש מוקיר רבנן", סיפר בריאיון לכאן מורשת.
הרב שמחה אליעזר וייס, לשעבר רב כפר הרא"ה, ספד ליהודה כהן, שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל הרבנות הראשית, וסיפר על אדם שהקדיש את חייו לעשייה ציבורית ולסיוע למערכות שבהן פעל.
כהן מילא לאורך השנים תפקידים ציבוריים מגוונים, ובהם ניהול מועצות דתיות ועיריות ערביות. לדברי הרב וייס, הוא היה אדם שאליו פנו כדי לפתור בעיות ולתקן דברים. "הוא היה איש מינהל, ואיש שהרבה פעמים קראו לו לתקן דברים, לפתור בעיות. הוא היה איש טוב. הוא היה איש עם אמונה, איש מוקיר רבנן", אמר.
הרב וייס הוסיף כי גם כאשר התעוררו אי-הבנות בין כהן לאנשים במסגרת עבודתו, הוא נשאר נאמן לדרכו והמשיך לפעול למען הציבור. "הוא היה איש נאמן ובדרך שלו. הוא עשה הרבה טוב", סיפר.
בהמשך שיתף הרב וייס בזיכרון אישי מהיכרותם בכפר הרא"ה. לדבריו, כאשר עמד לעזוב את המקום, כהן הגיע לבקרו, ובמהלך השיחה סיפר לו על בית פנוי בסמוך למקום מגוריו. כהן השיג את הבית, ובהמשך עסק בבניית בית עבור ילדיו.
הרב וייס תיאר את מסירותו של כהן לעבודתו, וציין כי נהג לנסוע מדי יום מכפר הרא"ה לירושלים ולהגיע מוקדם לעבודה. "הוא היה איש מאוד מאוד מסור. מאוד מסור", אמר.
לכהן היו שלושה ילדים, שהלכו בדרך התורה והמצוות, ורעייתו שרון, שאותה תיאר הרב וייס כאישה מיוחדת. הוא סיפר כי רבים הגיעו ללוויה, ובהם הראשון לציון הרב דוד לאו, שאמר על כהן כי היה כאח לו, לצד אנשים רבים שפגש לאורך שנות עבודתו.
"הוא היה איש מאוד מיוחד. מאיפה שהוא הלך הוא ניסה לתקן ולבנות מחדש", סיכם הרב וייס.
בהתייחסו לגילו הצעיר של כהן בעת מותו, אמר הרב וייס בכאב: "בן אדם לא הגיע לגיל 60, אבל אנחנו לא יודעים חשבונות מן השמיים". הוא הוסיף תפילה כי כהן יהיה מליץ יושר על משפחתו ועל עם ישראל.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

 "הרב שמחה אליעזר וייס על יהודה כהן: "איש עבודה ואיש אמונה, בכל מקום ניסה לתקן ולבנות מחדש 

מומחה רפואת המשפחה ומנהל מרפאת הטיילת של כללית בירושלים מסביר כי מחקרים מצביעים על קשר בין מעורבות פוליטית ובריאות. לדבריו, תחושת שליטה ומעורבות בחברה עשויה לתרום לרווחה הנפשית, והוא מציע לרופאים לעודד מטופלים להשתתף בבחירות. בריאיון התייחס גם להשפעות המלחמה על בריאות הציבור: "אני חושב שאין יום, לפחות אין שבוע, שלא רואים משהו".

האם להצבעה בבחירות יש קשר לבריאות שלנו? ד"ר ברנדן סטיוארט פרידמן, מומחה ברפואת משפחה ומנהל מרפאת הטיילת של כללית בירושלים, סבור כי מעורבות אזרחית עשויה לתרום לבריאות, וכי גם לרופאים יש תפקיד בעידוד הציבור להשתתף בהליך הדמוקרטי.

בריאיון לתוכנית הבוקר של בני טיטלבוים  בכאן מורשת סיפר פרידמן כי המחשבה על הקשר בין הצבעה לבריאות עלתה בעקבות המפגש עם מטופלים רבים הסובלים מהשלכות אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה. לדבריו, הוא פגש אנשים שחזרו משירות מילואים כשהם מתוסכלים מתחושת חוסר השוויון ומכך שלדעתם הממשלה הפרה את ההסכם החברתי עמם.

"התחלתי לחשוב שאולי אם הם יצביעו, יהיו מעורבים במה שקורה במדינה, זה יכול לשפר את הבריאות", סיפר. לדבריו, הוא הופתע לגלות כי מחקרים מרחבי העולם מצביעים על קשר בין הצבעה ופעילות פוליטית לבין בריאות.

פרידמן הדגיש כי אין הכרח שהפעולה הפיזית של הכנסת פתק לקלפי היא שמשפרת את הבריאות, אלא ייתכן שהקשר נובע מתחושת המעורבות והשליטה בחיים הציבוריים. "אנשים שמרגישים שיש להם שליטה על מה שקורה מסביב, הם יותר בריאים, פחות מתוסכלים ומרגישים יותר טוב", אמר.

לדבריו, הקשר עשוי לפעול בשני הכיוונים: אנשים בריאים נוטים יותר להשתתף בבחירות, אך ייתכן שגם ההשתתפות בהליך הדמוקרטי תורמת לבריאות. על הרקע הזה פרסם מאמר שבו הציע לרופאים לעודד את מטופליהם לצאת להצביע ולהתעניין בנעשה במדינה.

"אנחנו לא נגיד להם למי להצביע, אבל נמליץ להם לצאת להצביע ולהתעניין במה שקורה במדינה שלהם", הסביר. הוא הציע למטופלים לקרוא את מצעי המפלגות ולבחון את עמדותיהן בנושאים החשובים להם, ובהם בריאות, חינוך, תחבורה וביטחון.

"אנשים עדיין בתוך הטראומה"

בהמשך הריאיון התייחס פרידמן להשפעות המתמשכות של אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה על בריאות הציבור. לדבריו, הוא אינו בהכרח נתקל בתופעות רפואיות חדשות, אלא רואה תופעות מוכרות בתדירות גבוהה הרבה יותר.

כך למשל, הוא תיאר עלייה במקרים של ברוקסיזם — חריקת שיניים שעלולה לגרום לכאבי ראש ואוזניים. "הייתי רואה את זה פעם בשנה, פעם בשישה חודשים. אחרי שבעה באוקטובר הייתי רואה אנשים שסובלים מהתופעה הזאת פעם בשבוע, פעמיים בשבוע", סיפר.

תופעה נוספת שהזכיר היא תחושת גוש בגרון, המכונה גלובוס, שעלולה לעורר חשש ממחלה גופנית, אך עשויה להיות קשורה גם למתח נפשי. לדבריו, גם תלונות מסוג זה נעשו שכיחות יותר במרפאה.

פרידמן הוסיף כי מטופלים רבים עדיין מתמודדים עם הטראומה עצמה. "אנשים שאיבדו נכד או אחיין, אפילו ילד, הם לא עוברים את זה. הם עדיין בתוך הטראומה", אמר. "אני חושב שאין יום, לפחות אין שבוע, שלא רואים משהו".

"מרשם לצאת להצביע"

לצד ההמלצה להשתתף בבחירות, פרידמן הדגיש את חשיבותה של פעילות גופנית לשמירה על הבריאות. הוא סיפר כי גם הוא מקפיד על פעילות גופנית, וכי בעבר נהג להזמין מטופלים להצטרף אליו להליכה.

לדבריו, בקופות החולים כבר קיימת האפשרות לתת למטופלים מרשם לפעילות גופנית, הכולל המלצות על תדירות האימון ועצימותו.

בסיום הריאיון הציע המגיש כי לצד המרשם לפעילות גופנית, רופאים יוכלו להמליץ באופן דומה גם על השתתפות בבחירות. פרידמן השיב: "ועכשיו השאלה אם ניתן להם מרשם לצאת להצביע. אני חושב שכדאי".

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

מומחה רפואת המשפחה ומנהל מרפאת הטיילת של כללית בירושלים מסביר כי מחקרים מצביעים על קשר בין מעורבות פוליטית ובריאות. לדבריו, תחושת שליטה ומעורבות בחברה עשויה לתרום לרווחה הנפשית, והוא מציע לרופאים לעודד מטופלים להשתתף בבחירות. בריאיון התייחס גם להשפעות המלחמה על בריאות הציבור: "אני חושב שאין יום, לפחות אין שבוע, שלא רואים משהו".
האם להצבעה בבחירות יש קשר לבריאות שלנו? ד"ר ברנדן סטיוארט פרידמן, מומחה ברפואת משפחה ומנהל מרפאת הטיילת של כללית בירושלים, סבור כי מעורבות אזרחית עשויה לתרום לבריאות, וכי גם לרופאים יש תפקיד בעידוד הציבור להשתתף בהליך הדמוקרטי.
בריאיון לתוכנית הבוקר של בני טיטלבוים&nbsp; בכאן מורשת סיפר פרידמן כי המחשבה על הקשר בין הצבעה לבריאות עלתה בעקבות המפגש עם מטופלים רבים הסובלים מהשלכות אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה. לדבריו, הוא פגש אנשים שחזרו משירות מילואים כשהם מתוסכלים מתחושת חוסר השוויון ומכך שלדעתם הממשלה הפרה את ההסכם החברתי עמם.
"התחלתי לחשוב שאולי אם הם יצביעו, יהיו מעורבים במה שקורה במדינה, זה יכול לשפר את הבריאות", סיפר. לדבריו, הוא הופתע לגלות כי מחקרים מרחבי העולם מצביעים על קשר בין הצבעה ופעילות פוליטית לבין בריאות.
פרידמן הדגיש כי אין הכרח שהפעולה הפיזית של הכנסת פתק לקלפי היא שמשפרת את הבריאות, אלא ייתכן שהקשר נובע מתחושת המעורבות והשליטה בחיים הציבוריים. "אנשים שמרגישים שיש להם שליטה על מה שקורה מסביב, הם יותר בריאים, פחות מתוסכלים ומרגישים יותר טוב", אמר.
לדבריו, הקשר עשוי לפעול בשני הכיוונים: אנשים בריאים נוטים יותר להשתתף בבחירות, אך ייתכן שגם ההשתתפות בהליך הדמוקרטי תורמת לבריאות. על הרקע הזה פרסם מאמר שבו הציע לרופאים לעודד את מטופליהם לצאת להצביע ולהתעניין בנעשה במדינה.
"אנחנו לא נגיד להם למי להצביע, אבל נמליץ להם לצאת להצביע ולהתעניין במה שקורה במדינה שלהם", הסביר. הוא הציע למטופלים לקרוא את מצעי המפלגות ולבחון את עמדותיהן בנושאים החשובים להם, ובהם בריאות, חינוך, תחבורה וביטחון.
"אנשים עדיין בתוך הטראומה"
בהמשך הריאיון התייחס פרידמן להשפעות המתמשכות של אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה על בריאות הציבור. לדבריו, הוא אינו בהכרח נתקל בתופעות רפואיות חדשות, אלא רואה תופעות מוכרות בתדירות גבוהה הרבה יותר.
כך למשל, הוא תיאר עלייה במקרים של ברוקסיזם &mdash; חריקת שיניים שעלולה לגרום לכאבי ראש ואוזניים. "הייתי רואה את זה פעם בשנה, פעם בשישה חודשים. אחרי שבעה באוקטובר הייתי רואה אנשים שסובלים מהתופעה הזאת פעם בשבוע, פעמיים בשבוע", סיפר.
תופעה נוספת שהזכיר היא תחושת גוש בגרון, המכונה גלובוס, שעלולה לעורר חשש ממחלה גופנית, אך עשויה להיות קשורה גם למתח נפשי. לדבריו, גם תלונות מסוג זה נעשו שכיחות יותר במרפאה.
פרידמן הוסיף כי מטופלים רבים עדיין מתמודדים עם הטראומה עצמה. "אנשים שאיבדו נכד או אחיין, אפילו ילד, הם לא עוברים את זה. הם עדיין בתוך הטראומה", אמר. "אני חושב שאין יום, לפחות אין שבוע, שלא רואים משהו".
"מרשם לצאת להצביע"
לצד ההמלצה להשתתף בבחירות, פרידמן הדגיש את חשיבותה של פעילות גופנית לשמירה על הבריאות. הוא סיפר כי גם הוא מקפיד על פעילות גופנית, וכי בעבר נהג להזמין מטופלים להצטרף אליו להליכה.
לדבריו, בקופות החולים כבר קיימת האפשרות לתת למטופלים מרשם לפעילות גופנית, הכולל המלצות על תדירות האימון ועצימותו.
בסיום הריאיון הציע המגיש כי לצד המרשם לפעילות גופנית, רופאים יוכלו להמליץ באופן דומה גם על השתתפות בבחירות. פרידמן השיב: "ועכשיו השאלה אם ניתן להם מרשם לצאת להצביע. אני חושב שכדאי".
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

"ד"ר ברנדן סטיוארט פרידמן: "השאלה היא אם ניתן מרשם לצאת להצביע. אני חושב שכדאי

אל"ם במיל' אסף כהן (פיזר), לשעבר סגן מפקד 8200, מזהיר אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת מפני הפתעה מודיעינית בזירה האיראנית: "החומר קיים, הטכנולוגיה קיימת והמוטיבציה בוודאי קיימת". על לקחי 7 באוקטובר אמר: "כולנו מבינים להיות הרבה יותר צנועים עכשיו". לדבריו, הבינה המלאכותית מייעלת את עבודת המודיעין, אך אינה יכולה לעמוד בפני עצמה.

האם ישראל עלולה להיות מופתעת שוב, כפי שקרה ב־7 באוקטובר? אל"ם במיל' אסף כהן פיזר, לשעבר סגן מפקד 8200, אומר כי אין דרך לשלול לחלוטין אפשרות של הפתעה מודיעינית, ובפרט בזירה האיראנית. בריאיון לכאן מורשת התייחס כהן פיזר ללקחי מתקפת חמאס, לאפשרות של פריצה גרעינית איראנית, למגעים הדיפלומטיים מול טהרן ולשילוב הבינה המלאכותית בעבודת המודיעין.

"אני חייב להגיד שלצערי אנחנו לא יכולים לדעת", אמר כהן (פיזר) בתשובה לשאלה כיצד ניתן לוודא שמערכת הביטחון אינה חוזרת לקונספציה שהובילה לכישלון ב־7 באוקטובר. לדבריו, גופי הביטחון והמודיעין פועלים כיום מתוך הנחות מחמירות יותר מבעבר ומחפשים באופן מתמיד סימנים שיאפשרו לבחון אותן.

לדבריו, אחת ההפתעות האפשריות בזירה האיראנית היא ביצוע ניסוי גרעיני צבאי. "אם מחר בבוקר האיראנים מבצעים איזשהו סוג של ניסוי גרעיני צבאי, זו אכן תהיה הפתעה. אבל זה לא מופרך", אמר. "החומר קיים, הטכנולוגיה קיימת, המוטיבציה בוודאי קיימת באיראן".

כהן  הדגיש כי מערכת הביטחון נדרשת לוודא שהאפשרות הזאת אינה חומקת מתשומת לבה, אך סייג: "אני לא יכול להגיד לך בוודאות שזה לא יכול לקרות".

"הטעות הייתה לחבר את הפרטים לתמונה אחת"

בהתייחסו למחדל 7 באוקטובר ולמערך המנהרות העצום שנחשף ברצועת עזה, אמר כהן פיזר כי חלק ניכר מהמידע היה מוכר למערכת הביטחון, אך הבעיה הייתה בחיבור הנתונים לתמונה כוללת.

"אני חושב שהרבה מאוד דברים דווקא היו ידועים", אמר. "אפשר להתווכח אם ההיקף היה ידוע, אבל אני חושב ששם הטעות הייתה לחבר חלק מהסוגיות לתמונה אחת קוהרנטית. בסוף מודיעין זה אמנות, ואתה צריך לייצר את התמונה".

לדבריו, בזירה האיראנית המצב מורכב אף יותר, משום שלאחר סבבי הלחימה האחרונים השתנו חלק מיכולות המודיעין והמידע הזמין למערכת. הוא התייחס גם לדיווחים על תנועות חריגות בגבול מצרים ובאזור יישובי הערבה, ואמר כי יש לבחון כל סימן בזהירות ולא למהר לבטל התרעות.

"אני מאוד מקווה שמערכת הביטחון כבר מפסיקה לבטל אירוע אחרי אירוע ובודקת כל דבר בשבע עיניים ושבע אוזניים, במיוחד אחרי 7 באוקטובר", אמר. "אני חושב שכולנו מבינים להיות הרבה יותר צנועים עכשיו".

תקיפה באיראן אחרי בחירות האמצע בארה"ב?

בהתייחסו לאפשרות של תקיפה אמריקנית באיראן, אמר כהן פיזר כי המגעים הדיפלומטיים נמשכים במקביל לדיונים על האפשרות הצבאית. לדבריו, מועברות טיוטות ורעיונות בניסיון להגיע להסדר זמני שימנע מערכה נוספת.

באשר למועד קבלת ההחלטה בוושינגטון, הוא העריך בזהירות כי בחירות האמצע בארצות הברית עשויות להשפיע על לוח הזמנים. "עם הנשיא טראמפ זה תמיד מאוד קשה לדעת", אמר. "כמו שזה נראה, צריכים לחכות לבחירות האמצע, שלאחריהן תתקבל החלטה אם כן או לא". עם זאת, הבהיר כי אינו בטוח שתקיפה תתרחש מיד לאחר הבחירות.

"8200 עדיין יחידה מצוינת"

כהן, ששירת שנים רבות ביחידה 8200, נשאל אם היא עדיין יחידת המודיעין הטובה בעולם. "אני חושב שכן", השיב. "אני משוחד, בכל זאת, חבר הרבה שנים, אבל אני חושב שזה שילוב של אנשים מצוינים, עם יכולת טכנולוגית מתקדמת והרבה מאוד תעוזה".

עם זאת, הוא לא התעלם מאחריות היחידה לכישלון המודיעיני ב־7 באוקטובר. לדבריו, הגורמים שהובילו למחדל כוללים הן היבטים אנושיים והן כשלים בתהליכי העבודה ובקבלת ההחלטות. חלק מהליקויים, לדבריו, כבר תוקנו, ואחרים עדיין נמצאים בתהליך תיקון.

הבינה המלאכותית מסייעת, אך אינה מחליפה את שיקול הדעת

בסיום הריאיון התייחס כהן  לתפקידה של הבינה המלאכותית בעבודת המודיעין. לדבריו, הטכנולוגיה יכולה לייעל תהליכים ולספק ניתוח מהיר של מידע, אך יש לה גם מגבלות.

"ה־AI משחק לשני הכיוונים", אמר. לדבריו, בניגוד לבני אדם, המערכת אינה פועלת מתוך הטיות אנושיות או הנחות יסוד, אך גם את תוצריה יש לבדוק כל העת.

"כל הזמן צריך לשלב הרבה מאוד דברים אחרים בתוך קבלת ההחלטות, בתוך תהליך ההערכה", הדגיש. "הוא נותן עוד מדד, והוא יכול לעשות את זה מאוד יעיל ומאוד מהיר. הוא לא יכול לעמוד בפני עצמו"

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

אל"ם במיל' אסף כהן (פיזר), לשעבר סגן מפקד 8200, מזהיר אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת מפני הפתעה מודיעינית בזירה האיראנית: "החומר קיים, הטכנולוגיה קיימת והמוטיבציה בוודאי קיימת". על לקחי 7 באוקטובר אמר: "כולנו מבינים להיות הרבה יותר צנועים עכשיו". לדבריו, הבינה המלאכותית מייעלת את עבודת המודיעין, אך אינה יכולה לעמוד בפני עצמה.
האם ישראל עלולה להיות מופתעת שוב, כפי שקרה ב־7 באוקטובר? אל"ם במיל' אסף כהן פיזר, לשעבר סגן מפקד 8200, אומר כי אין דרך לשלול לחלוטין אפשרות של הפתעה מודיעינית, ובפרט בזירה האיראנית. בריאיון לכאן מורשת התייחס כהן פיזר ללקחי מתקפת חמאס, לאפשרות של פריצה גרעינית איראנית, למגעים הדיפלומטיים מול טהרן ולשילוב הבינה המלאכותית בעבודת המודיעין.
"אני חייב להגיד שלצערי אנחנו לא יכולים לדעת", אמר כהן (פיזר) בתשובה לשאלה כיצד ניתן לוודא שמערכת הביטחון אינה חוזרת לקונספציה שהובילה לכישלון ב־7 באוקטובר. לדבריו, גופי הביטחון והמודיעין פועלים כיום מתוך הנחות מחמירות יותר מבעבר ומחפשים באופן מתמיד סימנים שיאפשרו לבחון אותן.
לדבריו, אחת ההפתעות האפשריות בזירה האיראנית היא ביצוע ניסוי גרעיני צבאי. "אם מחר בבוקר האיראנים מבצעים איזשהו סוג של ניסוי גרעיני צבאי, זו אכן תהיה הפתעה. אבל זה לא מופרך", אמר. "החומר קיים, הטכנולוגיה קיימת, המוטיבציה בוודאי קיימת באיראן".
כהן&nbsp; הדגיש כי מערכת הביטחון נדרשת לוודא שהאפשרות הזאת אינה חומקת מתשומת לבה, אך סייג: "אני לא יכול להגיד לך בוודאות שזה לא יכול לקרות".
"הטעות הייתה לחבר את הפרטים לתמונה אחת"
בהתייחסו למחדל 7 באוקטובר ולמערך המנהרות העצום שנחשף ברצועת עזה, אמר כהן פיזר כי חלק ניכר מהמידע היה מוכר למערכת הביטחון, אך הבעיה הייתה בחיבור הנתונים לתמונה כוללת.
"אני חושב שהרבה מאוד דברים דווקא היו ידועים", אמר. "אפשר להתווכח אם ההיקף היה ידוע, אבל אני חושב ששם הטעות הייתה לחבר חלק מהסוגיות לתמונה אחת קוהרנטית. בסוף מודיעין זה אמנות, ואתה צריך לייצר את התמונה".
לדבריו, בזירה האיראנית המצב מורכב אף יותר, משום שלאחר סבבי הלחימה האחרונים השתנו חלק מיכולות המודיעין והמידע הזמין למערכת. הוא התייחס גם לדיווחים על תנועות חריגות בגבול מצרים ובאזור יישובי הערבה, ואמר כי יש לבחון כל סימן בזהירות ולא למהר לבטל התרעות.
"אני מאוד מקווה שמערכת הביטחון כבר מפסיקה לבטל אירוע אחרי אירוע ובודקת כל דבר בשבע עיניים ושבע אוזניים, במיוחד אחרי 7 באוקטובר", אמר. "אני חושב שכולנו מבינים להיות הרבה יותר צנועים עכשיו".
תקיפה באיראן אחרי בחירות האמצע בארה"ב?
בהתייחסו לאפשרות של תקיפה אמריקנית באיראן, אמר כהן פיזר כי המגעים הדיפלומטיים נמשכים במקביל לדיונים על האפשרות הצבאית. לדבריו, מועברות טיוטות ורעיונות בניסיון להגיע להסדר זמני שימנע מערכה נוספת.
באשר למועד קבלת ההחלטה בוושינגטון, הוא העריך בזהירות כי בחירות האמצע בארצות הברית עשויות להשפיע על לוח הזמנים. "עם הנשיא טראמפ זה תמיד מאוד קשה לדעת", אמר. "כמו שזה נראה, צריכים לחכות לבחירות האמצע, שלאחריהן תתקבל החלטה אם כן או לא". עם זאת, הבהיר כי אינו בטוח שתקיפה תתרחש מיד לאחר הבחירות.
"8200 עדיין יחידה מצוינת"
כהן, ששירת שנים רבות ביחידה 8200, נשאל אם היא עדיין יחידת המודיעין הטובה בעולם. "אני חושב שכן", השיב. "אני משוחד, בכל זאת, חבר הרבה שנים, אבל אני חושב שזה שילוב של אנשים מצוינים, עם יכולת טכנולוגית מתקדמת והרבה מאוד תעוזה".
עם זאת, הוא לא התעלם מאחריות היחידה לכישלון המודיעיני ב־7 באוקטובר. לדבריו, הגורמים שהובילו למחדל כוללים הן היבטים אנושיים והן כשלים בתהליכי העבודה ובקבלת ההחלטות. חלק מהליקויים, לדבריו, כבר תוקנו, ואחרים עדיין נמצאים בתהליך תיקון.
הבינה המלאכותית מסייעת, אך אינה מחליפה את שיקול הדעת
בסיום הריאיון התייחס כהן&nbsp; לתפקידה של הבינה המלאכותית בעבודת המודיעין. לדבריו, הטכנולוגיה יכולה לייעל תהליכים ולספק ניתוח מהיר של מידע, אך יש לה גם מגבלות.
"ה־AI משחק לשני הכיוונים", אמר. לדבריו, בניגוד לבני אדם, המערכת אינה פועלת מתוך הטיות אנושיות או הנחות יסוד, אך גם את תוצריה יש לבדוק כל העת.
"כל הזמן צריך לשלב הרבה מאוד דברים אחרים בתוך קבלת ההחלטות, בתוך תהליך ההערכה", הדגיש. "הוא נותן עוד מדד, והוא יכול לעשות את זה מאוד יעיל ומאוד מהיר. הוא לא יכול לעמוד בפני עצמו"
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

שבעה חללים מישיבת ההסדר של ירוחם נפלו במלחמת חרבות ברזל

כאן מורשת

Social links

Recent clips