דב אייכלר משוחח עם אריה ארליך, עורך עיתון "משפחה"

מתוך "משדר הערב"

עורכת: מיכל יוסקוביץ'

כ"ה בסיון תשפ"ה

דב אייכלר משוחח עם אריה ארליך, עורך עיתון "משפחה"
מתוך "משדר הערב"
עורכת: מיכל יוסקוביץ'
כ"ה בסיון תשפ"ה

כאן מורשת

חוק יסוד לימוד תורה, מעורבות שב"כ בהפגנות החרדים והבחירות שבפתח

מנדי גרוזמן בשיחה עם אלישיב רייכנר ואיתמר גור 

מתוך 'מנדי ביתאן'

כו בסיון תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין 

מפיקה: אירה וקסלר 

מנדי גרוזמן בשיחה עם אלישיב רייכנר ואיתמר גור&nbsp;
מתוך 'מנדי ביתאן'
כו בסיון תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

צפון דרום  

הרב שמואל אסמן, שליח חב״ד ומייסד הישיבה, מספר על הקמת מוסד חינוכי בכפר ליד קייב בזמן הלחימה: “הכול נבנה מתוך אמונה שהמלחמה תסתיים”

על רקע המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, מתוכננת להיפתח בחודש אלול הקרוב ישיבה חדשה בכפר יהודי הנטפקה, הסמוך לקייב.

בריאיון לתוכניתו של מנדי גרוזמן בכאן מורשת , סיפר הרב שמואל אסמן, שליח חב״ד באוקראינה ומייסד הישיבה, על ההחלטה להקים את המוסד דווקא בתקופת לחימה פעילה, ועל האתגרים הכרוכים בכך.

לדבריו, הישיבה מיועדת בראש ובראשונה לתלמידים מאוקראינה וממדינות מזרח אירופה, אך תהיה פתוחה לכל מי שמעוניין להצטרף. “כל בחור שרוצה ללמוד – יתקבל”, אמר.

“גם ההורים וגם התלמידים צריכים להרגיש בטוחים”

אסמן התייחס לחששות הטבעיים מהקמת מוסד חינוכי באזור מלחמה, והסביר כי הוקמו פתרונות ביטחוניים בתוך הישיבה עצמה: “בנו מרחבים מוגנים בתוך הישיבה כדי שכולם ירגישו בטוחים”.

לדבריו, למרות המציאות הקשה, קיימת אמונה שהמצב ישתנה בקרוב: “אנחנו מאוד מאמינים שבעזרת השם המלחמה תסתיים בזמן הקרוב”.

כפר עם היסטוריה של פליטים

הישיבה מוקמת בכפר הנטפקה, שלדברי אסמן הוקם כבר בשנת 2014 על רקע גלי הפליטים הראשונים במזרח אוקראינה. במהלך המלחמה הנוכחית, המקום שימש גם כמרחב סיוע לאלפי יהודים שחלפו בו.

“לא ידענו שנהפוך בעצמנו לפליטים”, אמר, “אבל המקום הפך לנקודת תמיכה עם אוכל, מים ושמירה”.

“ישיבת תומכי תמימים – בית בנימין”

הישיבה החדשה תיקרא “בית בנימין”, ותפעל במסגרת רשת ישיבות תומכי תמימים. לדברי אסמן, היא תכלול צוות חינוכי מלא שמטרתו לא רק לימוד תורה אלא גם חינוך לאישיות ולשמחה פנימית.

“אנחנו רוצים לגדל תלמידים לא רק בלימוד, אלא גם כבני אדם”, אמר.

בין חינוך לאמונה

אסמן הדגיש כי הוא אינו צפוי לעמוד בראש הישיבה בפועל, אלא לשמש כמייסד בלבד, בעוד צוות מקצועי ינהל אותה. לדבריו, ההקמה עצמה בזמן מלחמה היא גם מסר רוחני: “עצם הבנייה נותנת תקווה והגנה רוחנית”.

בסיום דבריו הביע תקווה לסיום הלחימה באוקראינה ולשקט באזור כולו: “שיהיה שלום – גם שם וגם פה”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

הרב שמואל אסמן, שליח חב״ד ומייסד הישיבה, מספר על הקמת מוסד חינוכי בכפר ליד קייב בזמן הלחימה: &ldquo;הכול נבנה מתוך אמונה שהמלחמה תסתיים&rdquo;
על רקע המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, מתוכננת להיפתח בחודש אלול הקרוב ישיבה חדשה בכפר יהודי הנטפקה, הסמוך לקייב.
בריאיון לתוכניתו של מנדי גרוזמן בכאן מורשת , סיפר הרב שמואל אסמן, שליח חב״ד באוקראינה ומייסד הישיבה, על ההחלטה להקים את המוסד דווקא בתקופת לחימה פעילה, ועל האתגרים הכרוכים בכך.
לדבריו, הישיבה מיועדת בראש ובראשונה לתלמידים מאוקראינה וממדינות מזרח אירופה, אך תהיה פתוחה לכל מי שמעוניין להצטרף. &ldquo;כל בחור שרוצה ללמוד &ndash; יתקבל&rdquo;, אמר.
&ldquo;גם ההורים וגם התלמידים צריכים להרגיש בטוחים&rdquo;
אסמן התייחס לחששות הטבעיים מהקמת מוסד חינוכי באזור מלחמה, והסביר כי הוקמו פתרונות ביטחוניים בתוך הישיבה עצמה: &ldquo;בנו מרחבים מוגנים בתוך הישיבה כדי שכולם ירגישו בטוחים&rdquo;.
לדבריו, למרות המציאות הקשה, קיימת אמונה שהמצב ישתנה בקרוב: &ldquo;אנחנו מאוד מאמינים שבעזרת השם המלחמה תסתיים בזמן הקרוב&rdquo;.
כפר עם היסטוריה של פליטים
הישיבה מוקמת בכפר הנטפקה, שלדברי אסמן הוקם כבר בשנת 2014 על רקע גלי הפליטים הראשונים במזרח אוקראינה. במהלך המלחמה הנוכחית, המקום שימש גם כמרחב סיוע לאלפי יהודים שחלפו בו.
&ldquo;לא ידענו שנהפוך בעצמנו לפליטים&rdquo;, אמר, &ldquo;אבל המקום הפך לנקודת תמיכה עם אוכל, מים ושמירה&rdquo;.
&ldquo;ישיבת תומכי תמימים &ndash; בית בנימין&rdquo;
הישיבה החדשה תיקרא &ldquo;בית בנימין&rdquo;, ותפעל במסגרת רשת ישיבות תומכי תמימים. לדברי אסמן, היא תכלול צוות חינוכי מלא שמטרתו לא רק לימוד תורה אלא גם חינוך לאישיות ולשמחה פנימית.
&ldquo;אנחנו רוצים לגדל תלמידים לא רק בלימוד, אלא גם כבני אדם&rdquo;, אמר.
בין חינוך לאמונה
אסמן הדגיש כי הוא אינו צפוי לעמוד בראש הישיבה בפועל, אלא לשמש כמייסד בלבד, בעוד צוות מקצועי ינהל אותה. לדבריו, ההקמה עצמה בזמן מלחמה היא גם מסר רוחני: &ldquo;עצם הבנייה נותנת תקווה והגנה רוחנית&rdquo;.
בסיום דבריו הביע תקווה לסיום הלחימה באוקראינה ולשקט באזור כולו: &ldquo;שיהיה שלום &ndash; גם שם וגם פה&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

" בצל המלחמה באוקראינה: נפתחת ישיבה חדשה ליד קייב – “בונים גם תחת אש 

המועמד מטעם הציונות הדתית בשיחה על: תמיכה בהקשחת תנאי העסקאות לשחרור חטופים, הסתייגות מגיוס חרדים בכפייה, ותמיכה עקרונית בחוק יסוד לימוד תורה

ד״ר צביקה מור, המתמודד מטעם מפלגת הציונות הדתית, התראיין  למנדי גרוזמן בכאן מורשת, והתייחס למעבר שלו מהעולם החינוכי והטיפולי אל הזירה הפוליטית, לנושאי ביטחון, חטופים, גיוס חרדים ומדיניות מול חמאס.

אמור נשאל על כניסתו לחיים הפוליטיים והשיב כי מדובר בהמשך ישיר לעשייה החינוכית והציבורית שלו: “אני רוצה להמשיך לעזור לעם ישראל… הבנתי שהשדה הפוליטי הוא המקום שבו אפשר להשפיע”.

“איתן מור בסדר גמור – חזק ומתקדם”

בפתח הדברים התייחס אמור גם למצבו של  בנו פדוי השבי איתן מור, ואמר כי הוא “בסדר גמור, גם גופנית וגם נפשית”, והוסיף כי פגש לאחרונה פדוי שבי שהשווה את החוויה לטראומה מתמשכת גם לאחר השחרור.

חמאס והעסקה: “ניצחון חלקי, אבל המחיר מדאיג”

בהתייחסות לעסקת החטופים אמר אמור כי הוא רואה בה הישג חלקי: מצד אחד שחרור חטופים, ומצד שני שחרור מאות מחבלים: “יש פה שמחה גדולה לצד שחרור של 250 רוצחים – וזה מדאיג מאוד”.

עם זאת, הוא טען כי במבט רחב יותר ישראל נמצאת בעמדה טובה יותר מאשר לפני המלחמה, וכי יש להמשיך בלחץ צבאי: “צריך להפעיל מנופים כבדים מאוד על חמאס”.

מור הדגיש כי לדעתו חמאס עדיין לא הוכרע לחלוטין, וכי יש להשלים את המערכה גם בזירות נוספות: לבנון, איראן ויהודה ושומרון.

הצעה לעסקת חטופים קבועה: “לא אחד לאחד”

מור הביע תמיכה בעקרון של קביעת מדיניות נוקשה יותר בעסקאות חטופים, ואף תמך עקרונית בהצעות לחקיקה שתגביל את מרחב התמרון של הממשלה: “שיידעו שלא יוכלו להוציא מאיתנו יותר”.

עם זאת הדגיש כי גם בעבר אמר שיש צורך בעבודה עמוקה יותר מול הציבור והאויב, כדי לשנות את תפיסת הוויתור.

גיוס חרדים: “בלי הסכמות – זה לא יעבוד”

ביחס לגיוס חרדים אמר מור כי אינו מאמין בגיוס בכפייה: “זה לא יעבוד בכוח”. לדבריו, הפתרון חייב לכלול שלושה רכיבים: הנהגה חרדית שתתמוך בגיוס מי שאינו לומד, מסר ברור לציבור, והקמת מסגרות צבאיות מותאמות.

עם זאת הוא הדגיש את הצורך בשינוי עומק: “אנחנו זקוקים לחרדים בצבא, אבל קודם צריך להוריד את הלהבות”.

חוק יסוד לימוד תורה: תמיכה עקרונית

מור תמך בחוק יסוד לימוד תורה, ואמר כי יש לראות בתורה מרכיב זהותי מרכזי של מדינת ישראל, אך הוסיף כי יש לשנות את ניסוח החוק ל“חוק קיום תורה”.

לדבריו, גם אם יש השלכות מעשיות לחוק בהקשר של גיוס, מדובר בעיגון זהותי של המדינה.

עורך:אית סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה: דוד כהן פלאש 90 

המועמד מטעם הציונות הדתית בשיחה על: תמיכה בהקשחת תנאי העסקאות לשחרור חטופים, הסתייגות מגיוס חרדים בכפייה, ותמיכה עקרונית בחוק יסוד לימוד תורה
ד״ר צביקה מור, המתמודד מטעם מפלגת הציונות הדתית, התראיין&nbsp; למנדי גרוזמן בכאן מורשת, והתייחס למעבר שלו מהעולם החינוכי והטיפולי אל הזירה הפוליטית, לנושאי ביטחון, חטופים, גיוס חרדים ומדיניות מול חמאס.
אמור נשאל על כניסתו לחיים הפוליטיים והשיב כי מדובר בהמשך ישיר לעשייה החינוכית והציבורית שלו: &ldquo;אני רוצה להמשיך לעזור לעם ישראל&hellip; הבנתי שהשדה הפוליטי הוא המקום שבו אפשר להשפיע&rdquo;.
&ldquo;איתן מור בסדר גמור &ndash; חזק ומתקדם&rdquo;
בפתח הדברים התייחס אמור גם למצבו של&nbsp; בנו פדוי השבי איתן מור, ואמר כי הוא &ldquo;בסדר גמור, גם גופנית וגם נפשית&rdquo;, והוסיף כי פגש לאחרונה פדוי שבי שהשווה את החוויה לטראומה מתמשכת גם לאחר השחרור.
חמאס והעסקה: &ldquo;ניצחון חלקי, אבל המחיר מדאיג&rdquo;
בהתייחסות לעסקת החטופים אמר אמור כי הוא רואה בה הישג חלקי: מצד אחד שחרור חטופים, ומצד שני שחרור מאות מחבלים: &ldquo;יש פה שמחה גדולה לצד שחרור של 250 רוצחים &ndash; וזה מדאיג מאוד&rdquo;.
עם זאת, הוא טען כי במבט רחב יותר ישראל נמצאת בעמדה טובה יותר מאשר לפני המלחמה, וכי יש להמשיך בלחץ צבאי: &ldquo;צריך להפעיל מנופים כבדים מאוד על חמאס&rdquo;.
מור הדגיש כי לדעתו חמאס עדיין לא הוכרע לחלוטין, וכי יש להשלים את המערכה גם בזירות נוספות: לבנון, איראן ויהודה ושומרון.
הצעה לעסקת חטופים קבועה: &ldquo;לא אחד לאחד&rdquo;
מור הביע תמיכה בעקרון של קביעת מדיניות נוקשה יותר בעסקאות חטופים, ואף תמך עקרונית בהצעות לחקיקה שתגביל את מרחב התמרון של הממשלה: &ldquo;שיידעו שלא יוכלו להוציא מאיתנו יותר&rdquo;.
עם זאת הדגיש כי גם בעבר אמר שיש צורך בעבודה עמוקה יותר מול הציבור והאויב, כדי לשנות את תפיסת הוויתור.
גיוס חרדים: &ldquo;בלי הסכמות &ndash; זה לא יעבוד&rdquo;
ביחס לגיוס חרדים אמר מור כי אינו מאמין בגיוס בכפייה: &ldquo;זה לא יעבוד בכוח&rdquo;. לדבריו, הפתרון חייב לכלול שלושה רכיבים: הנהגה חרדית שתתמוך בגיוס מי שאינו לומד, מסר ברור לציבור, והקמת מסגרות צבאיות מותאמות.
עם זאת הוא הדגיש את הצורך בשינוי עומק: &ldquo;אנחנו זקוקים לחרדים בצבא, אבל קודם צריך להוריד את הלהבות&rdquo;.
חוק יסוד לימוד תורה: תמיכה עקרונית
מור תמך בחוק יסוד לימוד תורה, ואמר כי יש לראות בתורה מרכיב זהותי מרכזי של מדינת ישראל, אך הוסיף כי יש לשנות את ניסוח החוק ל&ldquo;חוק קיום תורה&rdquo;.
לדבריו, גם אם יש השלכות מעשיות לחוק בהקשר של גיוס, מדובר בעיגון זהותי של המדינה.
עורך:אית סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה: דוד כהן פלאש 90&nbsp;

חוק יסוד לימוד תורה, מעורבות שב"כ בהפגנות החרדים והבחירות שבפתח

כאן מורשת

Social links

Recent clips