אלי ביתאן בשיחה עם הרב הד"ר חיים נריה אוצר בספריה הלאומית 

כ בשבט תשפה 

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר 

אלי ביתאן בשיחה עם הרב הד"ר חיים נריה אוצר בספריה הלאומית&nbsp;
כ בשבט תשפה&nbsp;
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר&nbsp;

כאן מורשת

אוצרות הספריה הלאומית  

הקונסול הכללי לשעבר  בארה"ב טוען: "אם לא ניזום מהלכים מדיניים מרחיקי לכת, נישאר מחוץ להזדמנות היסטורית"

במהלך ראיון שנערך בכאן מורשת עם בני טיטלבוים, הקונסול הכללי לשעבר בארצות הברית, שי בזק, העלה תובנות על השינויים הגיאופוליטיים במזרח התיכון וחשף את הדאגה שלו מהאפשרות שישראל לא תנצל את ההזדמנות האזורית שנוצרה.

ההזדמנות האדירה של ישראל
בזק דיבר על השינויים המשמעותיים במזרח התיכון, כולל החלשותה של איראן, הנפילה של משטר אסד בסוריה וההפניות החדשות בלבנון, והזדמנויות ששום ממשלה ישראלית לא יכולה להרשות לעצמה להחמיץ. "המצב במזרח התיכון השתנה באופן דרמטי," אמר. "החולשה של איראן, הנפילה של משטר אסד בסוריה, וההחלשות של הציר האיראני, כל אלו פותחים בפנינו הזדמנות הצטרפות לקואליציה עם סעודיה ומדינות ערב המתונות." הוא הוסיף כי מדינות אלו כבר שותפות של ישראל, וחלקן מוכנות ללכת לכיוון שלנו, וההזדמנות הזאת לא תחזור.

ההחמצה הפוליטית
בהמשך, בזק התריע כי ישראל עלולה להחמיץ את ההזדמנות אם לא תנקוט ביוזמה מדינית. "אם אנחנו לא נצטרף ליוזמות האלה, אם אנחנו לא ניזום מהלכים מדיניים, אנחנו עלולים להישאר מחוץ להזדמנות הזאת, ויעשו את הדילים שלהם בלעדינו," אמר בזק, והוסיף כי המערכת הפוליטית בישראל לא מצליחה לנצל את השינויים לטובתה. "אם לא ננצל את הזדמנות הזאת, אנחנו עלולים להישאר מחוץ למעגל הקביעות האזורי."

הבעיה עם השותפות הפוליטית בארה"ב
בזק התייחס גם למערכת הפוליטית בישראל, שבמהלך השנים האחרונות זוהתה עם הצד הרפובליקני בלבד. "שמנו את כל הביצים בצד הרפובליקני, מה שלא היה כך בעבר," אמר. "הייתה לנו תמיד מדיניות דו-מפלגתית, ישראל לא הייתה נושא למחלוקות בארה"ב, אבל כיום אנחנו מזוהים באופן ברור עם הצד הרפובליקני." בזק ציין כי המצב הזה לא מאפשר לישראל לתפקד בצורה אפקטיבית עם כל ממשל אמריקאי, דבר שמפחית את כוחה הפוליטי. "אם אתה לא נמצא במרכז הפוליטי, אתה לא יכול להפעיל את כל מנופי הלחץ."

הסוגיה הפלסטינית: הדרך לשיקום עזה
בזק גם התייחס לסוגיה הפלסטינית, במיוחד לשיקום רצועת עזה. הוא ציין כי ישראל צריכה להתחיל בדיונים על ה"יום שאחרי", כלומר איך למנוע את התדרדרות המצב בעזה ולתכנן פתרונות ארוכי טווח. "נכון שאנחנו לא יכולים לחיות עם המצב הנוכחי, אבל אנחנו חייבים להתחיל את התהליכים כדי ליצור מצב שבו הפלסטינים חיים את החיים שלהם, אנחנו חיים את שלנו, והביטחון שלנו מובטח," אמר. "בשביל לשקם את עזה, יהיה צורך בתמיכה מהמדינות המתונות באזור, במיוחד סעודיה, ואם הם לא בצד שלנו, כל המהלך יכשל."

יוזמה ישראלית: חובה ולא אופציה
לסיום, בזק חזר על הצורך של ישראל להיות פעילה בשדה המדיני ולהוביל את המהלכים. "אם לא ניזום עכשיו, נישאר בצד," אמר. "ישראל חייבת להיות חלק מהיוזמות האזוריות, ולא לתת לעולם לעשות את הדילים בלעדינו. יש לנו מקום, ויש לנו עניין להיות חלק מההזדמנויות שנוצרות עכשיו."

עורך: איתי סופרין 

מפיק: טל אלקבץ 

תמונה: הדס פרוש/פלאש90 

 

הקונסול הכללי לשעבר&nbsp; בארה"ב טוען: "אם לא ניזום מהלכים מדיניים מרחיקי לכת, נישאר מחוץ להזדמנות היסטורית"
במהלך ראיון שנערך בכאן מורשת עם בני טיטלבוים, הקונסול הכללי לשעבר בארצות הברית, שי בזק, העלה תובנות על השינויים הגיאופוליטיים במזרח התיכון וחשף את הדאגה שלו מהאפשרות שישראל לא תנצל את ההזדמנות האזורית שנוצרה.
ההזדמנות האדירה של ישראל בזק דיבר על השינויים המשמעותיים במזרח התיכון, כולל החלשותה של איראן, הנפילה של משטר אסד בסוריה וההפניות החדשות בלבנון, והזדמנויות ששום ממשלה ישראלית לא יכולה להרשות לעצמה להחמיץ. "המצב במזרח התיכון השתנה באופן דרמטי," אמר. "החולשה של איראן, הנפילה של משטר אסד בסוריה, וההחלשות של הציר האיראני, כל אלו פותחים בפנינו הזדמנות הצטרפות לקואליציה עם סעודיה ומדינות ערב המתונות." הוא הוסיף כי מדינות אלו כבר שותפות של ישראל, וחלקן מוכנות ללכת לכיוון שלנו, וההזדמנות הזאת לא תחזור.
ההחמצה הפוליטית בהמשך, בזק התריע כי ישראל עלולה להחמיץ את ההזדמנות אם לא תנקוט ביוזמה מדינית. "אם אנחנו לא נצטרף ליוזמות האלה, אם אנחנו לא ניזום מהלכים מדיניים, אנחנו עלולים להישאר מחוץ להזדמנות הזאת, ויעשו את הדילים שלהם בלעדינו," אמר בזק, והוסיף כי המערכת הפוליטית בישראל לא מצליחה לנצל את השינויים לטובתה. "אם לא ננצל את הזדמנות הזאת, אנחנו עלולים להישאר מחוץ למעגל הקביעות האזורי."
הבעיה עם השותפות הפוליטית בארה"ב בזק התייחס גם למערכת הפוליטית בישראל, שבמהלך השנים האחרונות זוהתה עם הצד הרפובליקני בלבד. "שמנו את כל הביצים בצד הרפובליקני, מה שלא היה כך בעבר," אמר. "הייתה לנו תמיד מדיניות דו-מפלגתית, ישראל לא הייתה נושא למחלוקות בארה"ב, אבל כיום אנחנו מזוהים באופן ברור עם הצד הרפובליקני." בזק ציין כי המצב הזה לא מאפשר לישראל לתפקד בצורה אפקטיבית עם כל ממשל אמריקאי, דבר שמפחית את כוחה הפוליטי. "אם אתה לא נמצא במרכז הפוליטי, אתה לא יכול להפעיל את כל מנופי הלחץ."
הסוגיה הפלסטינית: הדרך לשיקום עזה בזק גם התייחס לסוגיה הפלסטינית, במיוחד לשיקום רצועת עזה. הוא ציין כי ישראל צריכה להתחיל בדיונים על ה"יום שאחרי", כלומר איך למנוע את התדרדרות המצב בעזה ולתכנן פתרונות ארוכי טווח. "נכון שאנחנו לא יכולים לחיות עם המצב הנוכחי, אבל אנחנו חייבים להתחיל את התהליכים כדי ליצור מצב שבו הפלסטינים חיים את החיים שלהם, אנחנו חיים את שלנו, והביטחון שלנו מובטח," אמר. "בשביל לשקם את עזה, יהיה צורך בתמיכה מהמדינות המתונות באזור, במיוחד סעודיה, ואם הם לא בצד שלנו, כל המהלך יכשל."
יוזמה ישראלית: חובה ולא אופציה לסיום, בזק חזר על הצורך של ישראל להיות פעילה בשדה המדיני ולהוביל את המהלכים. "אם לא ניזום עכשיו, נישאר בצד," אמר. "ישראל חייבת להיות חלק מהיוזמות האזוריות, ולא לתת לעולם לעשות את הדילים בלעדינו. יש לנו מקום, ויש לנו עניין להיות חלק מההזדמנויות שנוצרות עכשיו."
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיק: טל אלקבץ&nbsp;
תמונה: הדס פרוש/פלאש90&nbsp;
&nbsp;

" שי בזק: "ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להחמיץ את ההזדמנות האזורית 

 

 "לא כל פעולה צבאית תספיק כדי לאתר את כל החטופים בעזה"

במהלך ראיון עם בני טיטלבוים בתכנית "כאן מורשת", אילן שגב, רכז שטח לשעבר בשב"כ, התייחס לשחרורו של עידן אלכסנדר ולמצב החטופים בעזה. "יש לברך על שחרורו של עידן אלכסנדר. הוא חזר הביתה וזה חשוב, אך הדרך להחזיר את כל 58 החטופים שנשארו בעזה עוד ארוכה", אמר שגב.

שגב הדגיש כי אמנם כל שחרור של חטוף הוא צעד משמעותי, אך יש להבין את מורכבות המצב בעזה. "כדי לאתר את החטופים, אנחנו צריכים להבין את תשתיות המנהרות בעזה. לא מדובר בבעיה של ימים, אלא של שנים. יש במנהרות האלה 'עיר שלמה' תחת האדמה, מה שמקשה מאוד על כל פעולה צבאית", אמר שגב. הוא הסביר כי החמאס בנה את המנהרות בצורה חכמה, בשילוב עם חממות חקלאיות, גגות וכיסויים שונים, מה שמקשה על זיהוי הפעולות שהתרחשו מתחת לאדמה.

בנוגע לפתרון הצבאי, שגב ציין כי הפתרון אינו פשוט כמו כיבוש הרצועה. "כיבוש הרצועה וכניסת טנקים זה לא הפתרון. זה לא יוביל להשבת כל החטופים. אנחנו כבר למעלה משנה במצב הזה ולא הצלחנו להשיג את מטרותינו", אמר שגב.

עורך: איתי סופרין 

מפיק: טל אלקבץ 

תמונה: צילום מסך, כאן חדשות

&nbsp;
&nbsp;"לא כל פעולה צבאית תספיק כדי לאתר את כל החטופים בעזה"
במהלך ראיון עם בני טיטלבוים בתכנית "כאן מורשת", אילן שגב, רכז שטח לשעבר בשב"כ, התייחס לשחרורו של עידן אלכסנדר ולמצב החטופים בעזה. "יש לברך על שחרורו של עידן אלכסנדר. הוא חזר הביתה וזה חשוב, אך הדרך להחזיר את כל 58 החטופים שנשארו בעזה עוד ארוכה", אמר שגב.
שגב הדגיש כי אמנם כל שחרור של חטוף הוא צעד משמעותי, אך יש להבין את מורכבות המצב בעזה. "כדי לאתר את החטופים, אנחנו צריכים להבין את תשתיות המנהרות בעזה. לא מדובר בבעיה של ימים, אלא של שנים. יש במנהרות האלה 'עיר שלמה' תחת האדמה, מה שמקשה מאוד על כל פעולה צבאית", אמר שגב. הוא הסביר כי החמאס בנה את המנהרות בצורה חכמה, בשילוב עם חממות חקלאיות, גגות וכיסויים שונים, מה שמקשה על זיהוי הפעולות שהתרחשו מתחת לאדמה.
בנוגע לפתרון הצבאי, שגב ציין כי הפתרון אינו פשוט כמו כיבוש הרצועה. "כיבוש הרצועה וכניסת טנקים זה לא הפתרון. זה לא יוביל להשבת כל החטופים. אנחנו כבר למעלה משנה במצב הזה ולא הצלחנו להשיג את מטרותינו", אמר שגב.
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיק: טל אלקבץ&nbsp;
תמונה: צילום מסך, כאן חדשות

 "בכיר שב"כ לשעבר:   "יש לברך על שחרורו של עידן אך הדרך להשבת החטופים עוד ארוכה 

בריאיון בתוכניתו של בני טיטלבוים ב'כאן מורשת', שיתף הרב דורון פרץ –  אביו של סרן דניאל פרץ ז"ל, שנחטף ונרצח על ידי חמאס – את תחושותיו הקשות בעקבות שחרורו של החטוף עידן אלכסנדר.

"זה היה יום מאוד מאוד מורכב", פתח הרב פרץ. "מצד אחד – שמחה גדולה מאוד. משפחת אלכסנדר הפכה למשפחה שלנו. אמנם הם גרים בארה"ב וראינו אותם פחות, אבל הסבתא ורדה, הדודה איריס – היינו בעשרות פגישות יחד. מאוד התרגשנו בשבילו. זה פיקוח נפש, זה דבר ענק".

לצד ההקלה על השחרור, הביע הרב כאב עמוק:
"הפעם לא שילמנו מחיר – לא שוחררו מחבלים. זה דבר משמח. אבל מצד שני, נשארו חמישים ושמונה חטופים. גם הבן שלנו ביניהם, וגם אחרים. כשהבן שלנו יחזור – זה יהיה בארון. וכל פעם שמשתחרר מישהו, אתה עובר את זה שוב. תמיד יש שמחה – שתמיד מהולה בהרבה קושי".

במהלך השיחה, התייחס הרב פרץ גם למה שכינה "סלקציה":
"עד עכשיו השחרורים היו על בסיס הומניטרי – ילדים, נשים, חולים. עכשיו זה על בסיס אזרחות זרה. אחד ההורים אמר בפגישה: 'אנחנו כאלה ציונים, לא לקחנו אף פעם אזרחות זרה – ועכשיו אנחנו מקופחים כי אנחנו רק ישראלים'. זה מאוד קשה".

כשנשאל על האפשרות של התקדמות מדינית בעקבות מעורבות אמריקאית או ביקור נציגים מחו"ל, השיב בזהירות:
"אני לא יודע. אם מדובר רק בחטופים שהם גם אזרחים אמריקאים – ראינו שזה עוזר. האם זה יעזור גם לישראלים? אני באמת לא יודע".

עם זאת, באשר ללחץ הצבאי – הביע עמדתו בצורה ברורה:
"אני כן מקבל את הדוקטרינה הזאת. ככל שיש יותר לחץ צבאי – יש יותר סיכוי לראות את החטופים. זה לא שהפתרון צבאי יביא את כולם, אבל ככל שחמאס מרגיש שאין לו אוויר – יש יותר סיכוי שישחרר".

על ההפגנות, אמר: "אני לא יודע אם הן מקרבות או מרחיקות. אני רק יודע שחמאס עוקב אחריהן, וזה מורכב. מצד אחד חייבים לזכור את החטופים, לשמור את זה בתודעה הציבורית, שלא תהיה נורמליזציה של המצב. מצד שני – לא ברור אם זה עוזר או מזיק".

עורך: איתי סופרין 

מפיק: טל אלקבץ 

 

בריאיון בתוכניתו של בני טיטלבוים ב'כאן מורשת', שיתף הרב דורון פרץ &ndash;&nbsp; אביו של סרן דניאל פרץ ז"ל, שנחטף ונרצח על ידי חמאס &ndash; את תחושותיו הקשות בעקבות שחרורו של החטוף עידן אלכסנדר.
"זה היה יום מאוד מאוד מורכב", פתח הרב פרץ. "מצד אחד &ndash; שמחה גדולה מאוד. משפחת אלכסנדר הפכה למשפחה שלנו. אמנם הם גרים בארה"ב וראינו אותם פחות, אבל הסבתא ורדה, הדודה איריס &ndash; היינו בעשרות פגישות יחד. מאוד התרגשנו בשבילו. זה פיקוח נפש, זה דבר ענק".
לצד ההקלה על השחרור, הביע הרב כאב עמוק: "הפעם לא שילמנו מחיר &ndash; לא שוחררו מחבלים. זה דבר משמח. אבל מצד שני, נשארו חמישים ושמונה חטופים. גם הבן שלנו ביניהם, וגם אחרים. כשהבן שלנו יחזור &ndash; זה יהיה בארון. וכל פעם שמשתחרר מישהו, אתה עובר את זה שוב. תמיד יש שמחה &ndash; שתמיד מהולה בהרבה קושי".
במהלך השיחה, התייחס הרב פרץ גם למה שכינה "סלקציה": "עד עכשיו השחרורים היו על בסיס הומניטרי &ndash; ילדים, נשים, חולים. עכשיו זה על בסיס אזרחות זרה. אחד ההורים אמר בפגישה: 'אנחנו כאלה ציונים, לא לקחנו אף פעם אזרחות זרה &ndash; ועכשיו אנחנו מקופחים כי אנחנו רק ישראלים'. זה מאוד קשה".
כשנשאל על האפשרות של התקדמות מדינית בעקבות מעורבות אמריקאית או ביקור נציגים מחו"ל, השיב בזהירות: "אני לא יודע. אם מדובר רק בחטופים שהם גם אזרחים אמריקאים &ndash; ראינו שזה עוזר. האם זה יעזור גם לישראלים? אני באמת לא יודע".
עם זאת, באשר ללחץ הצבאי &ndash; הביע עמדתו בצורה ברורה: "אני כן מקבל את הדוקטרינה הזאת. ככל שיש יותר לחץ צבאי &ndash; יש יותר סיכוי לראות את החטופים. זה לא שהפתרון צבאי יביא את כולם, אבל ככל שחמאס מרגיש שאין לו אוויר &ndash; יש יותר סיכוי שישחרר".
על ההפגנות, אמר: "אני לא יודע אם הן מקרבות או מרחיקות. אני רק יודע שחמאס עוקב אחריהן, וזה מורכב. מצד אחד חייבים לזכור את החטופים, לשמור את זה בתודעה הציבורית, שלא תהיה נורמליזציה של המצב. מצד שני &ndash; לא ברור אם זה עוזר או מזיק".
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיק: טל אלקבץ&nbsp;
&nbsp;

אוצרות הספריה הלאומית

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips