הרב הראשי לשעבר מתייחס לדיון בבג״ץ בשבת, מדבר על הדיסוננס בין חג לשכול, וקורא לאמץ את מסר “דיינו”: לראות את האור גם בימים קשים

בריאיון מיוחד, לבני טיטלבוים בכאן מורשת, התייחס הרב הראשי לשעבר ונשיא בית הדין הרבני הגדול בדימוס, הרב דוד לאו, לסערה סביב קיום דיון של שופטי בג״ץ בשבת – והביע כאב עמוק.

“זה כואב לי הלב”, אמר. “אני לא מדבר מבחינה הלכתית בלבד, אלא מבחינה יהודית. שבת היא שבת קודש – זה יסוד. זה דבר שלא פיללנו לו”. לדבריו, גם אם ישנם שופטים שאינם שומרי מצוות, עצם קיום דיון ביום השבת “לא מתאים לרוח הציבורית והיהודית”.

הרב לאו שיתף בסיפור ממלחמת העצמאות, על אסיר בלטרון שכתב כי ידע שהארץ תהיה שייכת לעם היהודי – משום שראה את ההבדל בין תנועת הרכבים בשבת לבין ימות החול: “שבת היא היום שמגדיר אותנו”.

בהמשך התייחס לדיסוננס הקשה בין אווירת חג הפסח לבין המציאות הביטחונית והכאב הציבורי: פצועים, הרוגים ותחושת אי־ודאות. לדבריו, התשובה מצויה דווקא במסר המרכזי של ליל הסדר – שירת “דיינו”.

“כל אחד נושא קושי – בריאות, פרנסה, משפחה”, אמר. “אבל האדם בוחר אם להסתכל במשקפיים שחורים או לראות את האור. ‘דיינו’ מלמדת אותנו להודות על כל פרט, גם הקטן ביותר”.

הרב לאו הוסיף כי למרות האיומים, יש גם מקום להסתכלות רחבה: “דיברו על תרחישים קשים מאוד. בפועל, חלק גדול מהאיומים לא התממשו במלואם. יש כאן הרבה יותר מחצי כוס מלאה”.

בהקשר לגאולה, ציין כי האמונה היהודית רואה את הישועה כקרובה תמיד: “הגאולה יכולה לבוא בכל רגע. אנחנו צריכים להמשיך להאמין ולפעול”.

לקראת סיום, התייחס גם לסוגיית התפילות בעת חירום, ובפרט בכותל. הוא הדגיש את חשיבות השמירה על ההנחיות: “הקדוש ברוך הוא שומע תפילה מכל מקום, אבל יש חובה לשמור על החיים. מי שלא שומר על עצמו – מסכן את עצמו”.

עם זאת, הביע צער על סגירת בתי כנסת במקומות שבהם ניתן להתמגן: “אני לא מצליח להבין למה התפילה היא הדבר הראשון שמוותרים עליו”.

עורך: איתי סופרין

מפיק: רביד ליפקין

תמונה: חיים גולדברג, פלאש 90