ד"ר תמר עילם גינדין בריאיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת: "העם שמח אחרי כל חיסול. חמנאי לא יעד – כי יהפוך לשהיד"

בריאיון שנערך אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, אמרה ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן מהמרכז האקדמי עזרי באוניברסיטת חיפה:

"תלוי את מי שואלים. יש כאלה שלא חלמו בחלומות החברותיים שלהם. אני בקשר גם עם הטובים וגם עם הרעים. עם הרעים, עם תומכי משטר, אני לא בדיוק בקשר – אבל אני כן דְבוּב על הקיר בכל מיני קבוצות. אלה שתומכים במשטר מאוד שמחים ממה שהם רואים מהמתקפות על ישראל, שהן הרבה יותר מוצלחות מבחינתם מאשר הקודמות. לדעתי זה קשור לזה שלמשטר אין מה להפסיד."

עוד ציינה:

"בפעמים הקודמות הם ניסו להראות שהם לא פראיירים – אבל בלי להיגרר למלחמה. עכשיו, בגלל שאנחנו כבר במלחמה, אז אין להם מה להפסיד. חששתי לפני כן שהמתקפות יהיו יותר קשות – ולצערי, זה אכן ככה."

על היעדים שנבחרו במתקפות:

"העם האיראני כל פעם אחרי כל חיסול כזה שמח ומביע את הערכתו ואת אהבתו לביבי – ואומר 'בבקשה, היעד הבא שלך – הנה הנונצאדית של בית המנהיג'."

עם זאת, לדבריה:

"אני מאמינה ל[צחי] הנגבי שאמר שחמנאי הוא לא יעד – כי אנחנו באמת רואים שהיעדים הם ביטחוניים ולא פוליטיים. מה שעושים לחמנאי זה די לשים אותו בפינה – ממש עושים לו שח־מט."

כשנשאלה אם לדעתה חמנאי צריך להיות יעד לחיסול, ענתה:

"אני חושבת שזה נכון מה שעושים – שלא מתרגטים אותו. כי אם יהרגו אותו, אז הוא יהפוך לשהיד, יהפוך לאגדה כמו חסאם סולימאני, כמו חומייני. אפילו ראיסי, שהיה הנשיא הכי כושל, הופך לשהיד ואגדה."

"הוא צריך להישאר בחיים ולנסות איכשהו להסביר לעם, לשמור על הפנים שלו – וזה הרבה יותר קשה לו, וזה הרבה יותר כואב לו."

ביחס לקריאות של ישראל לעידוד הפגנות באיראן, הזהירה:

"הקריאות האלה בעיניי מיותרות ואולי אפילו מזיקות. הניצוץ צריך להיות אמיתי וספונטני. אנחנו עשינו מה שהיינו צריכים כדי להגן על ישראל – שהאיראנים לא ירגישו ולא יחשבו שהייתה פה מעורבות ישראלית, כי זה עושה דה־לגיטימציה ואז יאשימו אותנו. זה קרה שוב ושוב בהיסטוריה – מה שנקרא 'נפוז'."

לבסוף, על מצב הקהילה היהודית באיראן:

"אני עדיין לא שמעתי את הקול ממש שלהם – אולי כי לא בדקתי. מה שכן ראיתי זה שהיו מעצרים של יהודים בהאשמת ריגול לטובת ישראל. גם אם זה רק שמועות – זה אומר: 'שימי לב, ישראל, יש לנו בני ערובה'. היהודי באיראן הוא בן ערובה תעמולתי."

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר