שיעורו השבועי של הרב פרופסור יצחק כהן - המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בנושא : דיני ירושות 26

שיעורו השבועי של הרב פרופסור יצחק כהן - המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בנושא : דיני ירושות 26

כאן מורשת

הרב פרופסור יצחק כהן - ירושות 26

איתמר גור מירוחם ואלישיב רייכנר מהגולן מציגים את תמונת החורף והחג במבט מקומי

בפינת "צפון-דרום" עם מנדי גרוזמן בכאן מורשת, שוחחו  איתמר גור מהגולן ואלישיב רייכנר מירוחם,   על מזג האוויר, החורף, והאפשרויות לטיולים והנאות חנוכה בשני הקצוות של הארץ.

השניים שוחחו על הגשם שהגיע סוף סוף, על המשקעים שנחוצים לחקלאים, ועל אווירת החג שמגיעה עם מזג האוויר החורפי. איתמר, חקלאי מהצפון, סיפר על הרטיבות והאווירה בגולן, בעוד אלישיב הדגיש את יופיו של הנגב בתקופה זו, עם טיולים במכתשים ובאזורים שונים בדרום, כולל עצות לביקורים בערבה ובירוחם.

השיחה כללה גם המלצות על מקומות שכדאי לראות: בית המייסדים בירוחם, המכון למורשת בן-גוריון, חוות לבנדר במושב כנס, וחוות שדה בעין זיוון. שניי האורחים הדגישו את החשיבות של יציאה לטיולים בחוץ, גילוי נופים חדשים, והנאה מהיופי של הארץ בחנוכה, במקום להסתפק בקניונים.

לסיום, נמסרה המלצה לכלל הציבור: לנצל את עונת החורף לטיולים ולחוות את המדבר והגולן במלואם, ולזכור שחנוכה הוא זמן של חגיגה גם בצפון וגם בדרום.

עורך: איתי סופרין 

מפיקה: אירה וקסלר

איתמר גור מירוחם ואלישיב רייכנר מהגולן מציגים את תמונת החורף והחג במבט מקומי
בפינת "צפון-דרום" עם מנדי גרוזמן בכאן מורשת, שוחחו&nbsp; איתמר גור מהגולן ואלישיב רייכנר מירוחם,&nbsp; &nbsp;על מזג האוויר, החורף, והאפשרויות לטיולים והנאות חנוכה בשני הקצוות של הארץ.
השניים שוחחו על הגשם שהגיע סוף סוף, על המשקעים שנחוצים לחקלאים, ועל אווירת החג שמגיעה עם מזג האוויר החורפי. איתמר, חקלאי מהצפון, סיפר על הרטיבות והאווירה בגולן, בעוד אלישיב הדגיש את יופיו של הנגב בתקופה זו, עם טיולים במכתשים ובאזורים שונים בדרום, כולל עצות לביקורים בערבה ובירוחם.
השיחה כללה גם המלצות על מקומות שכדאי לראות: בית המייסדים בירוחם, המכון למורשת בן-גוריון, חוות לבנדר במושב כנס, וחוות שדה בעין זיוון. שניי האורחים הדגישו את החשיבות של יציאה לטיולים בחוץ, גילוי נופים חדשים, והנאה מהיופי של הארץ בחנוכה, במקום להסתפק בקניונים.
לסיום, נמסרה המלצה לכלל הציבור: לנצל את עונת החורף לטיולים ולחוות את המדבר והגולן במלואם, ולזכור שחנוכה הוא זמן של חגיגה גם בצפון וגם בדרום.
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקה: אירה וקסלר

צפון ודרום נפגשים: חנוכה בין גולן לנגב

מייסדת מרכז ‘סוויטש’ לליווי רגשי מספרת על השיימינג שחוותה אחרי שחיסנה את ילדיה וקוראת: “מותר לא להסכים — אבל חייבים לכבד. אי־אפשר לנהל מלחמות על גביי”

בשבועות האחרונים ניכרת עלייה בהתפרצות החצבת, בעיקר בריכוזים חרדיים. רוב הציבור מתחסן ומקשיב להוראות הרבנים, אך קיימים “איים” של התנגדות לחיסונים. אל מול התופעה הזו, דבורי רובינשטיין — מייסדת ומנכ״לית מרכז סוויטש לטיפול וליווי רגשי לנשים — מצאה את עצמה בלב סערה תקשורתית.

בריאיון למנדי גרוזמן ב״כאן מורשת״ היא משחזרת כיצד פוסט תמים על חיסון נגד שפעת הפך למתקפה אישית.

“העליתי פוסט יומיומי — וחטפתי אש שלא תאומן”

רובינשטיין מספרת כי חשבה שמדובר בתוכן שגרתי:
“אני מעלה כל יום פוסטים — על העבודה, על הילדים, אפילו על האוגרים שקנינו. כתבתי שהלכתי להתחסן עם הבן שלי. הבאתי גם את אמא שלי ואת אחי. בעיניי זה היה חלק מהשגרה”.

הפוסט הסתיים במשפט: “לכו להתחסן!”

ואז זה התחיל.

“אני לא האמנתי לכמות האש. אנשים שלא מכירים אותי, לא עוקבים אחרי, לא יודעים מי אני — פשוט הסתערו. כי העזתי לכתוב דעה שלא מתיישבת עם מה שהם חושבים”.

לדבריה, התגובות חצו גבולות:
“כתבו שאני טיפשה, שאני לא קוראת מחקרים, שמשרד הבריאות עובד עליי, שהממשלה משקרת. זה היה פשוט הזוי”.

“קבוצה אחת מביאה חמולה של מאות. זו תופעה חמורה”

רובינשטיין מתארת מנגנון מוכר:
“מספיק מישהו אחד שמתנגד — והוא מביא אחריו חמולה שלמה של מאות אנשים שלא קשורים אליי בכלל. בזה הם חזקים. זו לא ביקורת, זו מתקפה מאורגנת”.

גם כשהעלתה סרטון נוסף שבו חיסנה את בנותיה, הסערה חזרה:
“כתבתי לרגע — אם אתם נגד חיסונים, תדפדפו הלאה. ומיד תקפו אותי שאני פרובוקטיבית ושאני ‘משתיקה’. אני רק ביקשתי לכבד את דעתי”.

“מביאים ‘מחקרים’, מקשרים כל טרגדיה לחיסונים — גם כשזה בכלל לא נכון”

לדבריה, המתנגדים מעלים טענות שמנותקות מהמציאות:
“מישהי הביאה צילום של בחור שנפטר — וטענה שזה בגלל החיסון. יום אחרי זה בן משפחה שלו כתב שאין קשר, שהוא בכלל לא התחסן לשום דבר — ועדיין הם דחפו את זה בכוח לנרטיב שלהם”.

למה דווקא בציבור החרדי יש יותר קבוצות מתנגדות חיסונים?

רובינשטיין מקפידה להדגיש שאינה דוברת של אף מגזר, אך מציעה הסבר:
“ככל שקבוצה דתית או קהילתית היא יותר אדוקה — בכל דת — כך מתפתחות בתוכה גם קבוצות קיצוניות. לפעמים אדם אחד עם כושר השפעה הופך ל’מנהיג’, ויש לו מאמינים שעושים את העבודה. זה טבעי, גם אם לא תמיד בריא”.

היא מזכירה כי בקורונה השתייכה לחסידות שמעודדת חיסונים ויצאה להתחסן מיד עם פתיחת האפשרות:
“הגיעו אליי לקליניקה נשים מקהילות שלא מתחסנות, וזה היה לי קשה — כי נפטרו כל כך הרבה אנשים. אבל כמטפלת אני עושה הפרדה מוחלטת, ולא מדברת על חיסונים בקליניקה”.

“אני בעד חיסונים — ולא אפחד להגיד את זה בקול”

בסיום הראיון היא מצהירה:
“אני בעד חיסונים, ואני מוכנה להתראיין כי צריך להגיד את זה. אסור לפחד מאנשים שחושבים אחרת — גם אם יש להם פה גדול או פה ג’ורה. אנחנו חיים בעולם של דעות שונות. מותר להתווכח — אסור להשפיל”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

מייסדת מרכז &lsquo;סוויטש&rsquo; לליווי רגשי מספרת על השיימינג שחוותה אחרי שחיסנה את ילדיה וקוראת: &ldquo;מותר לא להסכים &mdash; אבל חייבים לכבד. אי־אפשר לנהל מלחמות על גביי&rdquo;
בשבועות האחרונים ניכרת עלייה בהתפרצות החצבת, בעיקר בריכוזים חרדיים. רוב הציבור מתחסן ומקשיב להוראות הרבנים, אך קיימים &ldquo;איים&rdquo; של התנגדות לחיסונים. אל מול התופעה הזו, דבורי רובינשטיין &mdash; מייסדת ומנכ״לית מרכז סוויטש לטיפול וליווי רגשי לנשים &mdash; מצאה את עצמה בלב סערה תקשורתית.
בריאיון למנדי גרוזמן ב״כאן מורשת״ היא משחזרת כיצד פוסט תמים על חיסון נגד שפעת הפך למתקפה אישית.
&ldquo;העליתי פוסט יומיומי &mdash; וחטפתי אש שלא תאומן&rdquo;
רובינשטיין מספרת כי חשבה שמדובר בתוכן שגרתי: &ldquo;אני מעלה כל יום פוסטים &mdash; על העבודה, על הילדים, אפילו על האוגרים שקנינו. כתבתי שהלכתי להתחסן עם הבן שלי. הבאתי גם את אמא שלי ואת אחי. בעיניי זה היה חלק מהשגרה&rdquo;.
הפוסט הסתיים במשפט: &ldquo;לכו להתחסן!&rdquo;
ואז זה התחיל.
&ldquo;אני לא האמנתי לכמות האש. אנשים שלא מכירים אותי, לא עוקבים אחרי, לא יודעים מי אני &mdash; פשוט הסתערו. כי העזתי לכתוב דעה שלא מתיישבת עם מה שהם חושבים&rdquo;.
לדבריה, התגובות חצו גבולות: &ldquo;כתבו שאני טיפשה, שאני לא קוראת מחקרים, שמשרד הבריאות עובד עליי, שהממשלה משקרת. זה היה פשוט הזוי&rdquo;.
&ldquo;קבוצה אחת מביאה חמולה של מאות. זו תופעה חמורה&rdquo;
רובינשטיין מתארת מנגנון מוכר: &ldquo;מספיק מישהו אחד שמתנגד &mdash; והוא מביא אחריו חמולה שלמה של מאות אנשים שלא קשורים אליי בכלל. בזה הם חזקים. זו לא ביקורת, זו מתקפה מאורגנת&rdquo;.
גם כשהעלתה סרטון נוסף שבו חיסנה את בנותיה, הסערה חזרה: &ldquo;כתבתי לרגע &mdash; אם אתם נגד חיסונים, תדפדפו הלאה. ומיד תקפו אותי שאני פרובוקטיבית ושאני &lsquo;משתיקה&rsquo;. אני רק ביקשתי לכבד את דעתי&rdquo;.
&ldquo;מביאים &lsquo;מחקרים&rsquo;, מקשרים כל טרגדיה לחיסונים &mdash; גם כשזה בכלל לא נכון&rdquo;
לדבריה, המתנגדים מעלים טענות שמנותקות מהמציאות: &ldquo;מישהי הביאה צילום של בחור שנפטר &mdash; וטענה שזה בגלל החיסון. יום אחרי זה בן משפחה שלו כתב שאין קשר, שהוא בכלל לא התחסן לשום דבר &mdash; ועדיין הם דחפו את זה בכוח לנרטיב שלהם&rdquo;.
למה דווקא בציבור החרדי יש יותר קבוצות מתנגדות חיסונים?
רובינשטיין מקפידה להדגיש שאינה דוברת של אף מגזר, אך מציעה הסבר: &ldquo;ככל שקבוצה דתית או קהילתית היא יותר אדוקה &mdash; בכל דת &mdash; כך מתפתחות בתוכה גם קבוצות קיצוניות. לפעמים אדם אחד עם כושר השפעה הופך ל&rsquo;מנהיג&rsquo;, ויש לו מאמינים שעושים את העבודה. זה טבעי, גם אם לא תמיד בריא&rdquo;.
היא מזכירה כי בקורונה השתייכה לחסידות שמעודדת חיסונים ויצאה להתחסן מיד עם פתיחת האפשרות: &ldquo;הגיעו אליי לקליניקה נשים מקהילות שלא מתחסנות, וזה היה לי קשה &mdash; כי נפטרו כל כך הרבה אנשים. אבל כמטפלת אני עושה הפרדה מוחלטת, ולא מדברת על חיסונים בקליניקה&rdquo;.
&ldquo;אני בעד חיסונים &mdash; ולא אפחד להגיד את זה בקול&rdquo;
בסיום הראיון היא מצהירה: &ldquo;אני בעד חיסונים, ואני מוכנה להתראיין כי צריך להגיד את זה. אסור לפחד מאנשים שחושבים אחרת &mdash; גם אם יש להם פה גדול או פה ג&rsquo;ורה. אנחנו חיים בעולם של דעות שונות. מותר להתווכח &mdash; אסור להשפיל&rdquo;.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

  “העליתי פוסט על חיסון — וחטפתי מתקפה מופרעת. זה כבר לא ויכוח, זו פגיעה אישית” 

 רב השומרון וראש ישיבת ההסדר באלון מורה מתאר את הפגישה עם סמוטריץ’, טוען כי צה״ל מתעלם ממאגר של 40 אלף חיילים זמינים, וקובע: “אי אפשר לגייס בכפייה – רק שינוי אווירה יביא גיוס אמיתי”

במהלך השבוע נפגשו בכירי רבני הציונות הדתית עם שר האוצר ויו״ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ’. הרב אליקים לבנון, רב השומרון וראש ישיבת ההסדר באלון מורה, השתתף בפגישה ותיאר את מאחורי הקלעים בראיון לתכנית  עם מנדי גרוזמן ב״כאן מורשת״.

“יש שקר תקשורתי–משפטי סביב חוק הגיוס”

לדברי הרב לבנון, אחד הנושאים המרכזיים היה הטענה שהחרפת מצוקת המילואים מחייבת גיוס חרדים.
“התקשורת מתעלמת מן הנתונים”, אמר. “יוצרים קמפיין שלפיו החרדים חייבים להתגייס בגלל המילואים, אבל זה פשוט לא נכון. גם אם יתגייסו היום – הם לא יוכלו לעזור בתוך חודשים ארוכים”.

הרב לבנון הציג מספרים שלדבריו אינם מקבלים ביטוי ציבורי: בעשור האחרון כ־180 אלף חיילי מילואים שוחררו, מתוכם כ־40 אלף לוחמים שנמצאים עדיין בגיל כשירות.
“אלו אנשים שאפשר להחזיר לצבא בצו אחד. אז כל הדיון המתמקד בכמה אלפי חרדים הוא זניח יחסית. הבעיה האמיתית היא שאין לצה״ל תשתית מספקת לקלוט כוח אדם נוסף”.

“אין פטור מגיוס – יש דחייה. גיוס הוא הזכות של כל צעיר”

במישור ההלכתי טוען הרב לבנון כי אין כלל מושג של “פטור מגיוס”:
“כמו שאין פטור מתפילין – אין פטור משירות. אפשר לדחות שירות בגלל לימוד תורה, אבל לא לסרב לו לגמרי”.

עם זאת, הוא מדגיש כי גיוס בכפייה אינו מעשי ואינו מועיל:
“חייל שיוצא מהכלא ונכנס בכוח למסגרת – לא יתפקד. אי אפשר לשבור אידיאולוגיה באמצעות עונש”.

כשנשאל מדוע לא לבטל לחלוטין את חוק הגיוס ולהפוך אותו להתנדבותי בלבד, השיב:
“אנחנו לא במציאות של ‘ימות המשיח’. המדינה צריכה חיילים, וחובת השירות צריכה להישמר. אבל בפועל, מניע הגיוס צריך להיות זכות ולא כפייה”.

“המטרה: לשנות את האווירה הציבורית אצל החרדים”

הרב לבנון מבהיר כי תמיכת רבני הציונות הדתית בחוק הגיוס נועדה לאפשר שינוי חברתי איטי:
“יש היום אלפי חרדים שרוצים מסלולי שירות, אבל הצבא לא בנוי לקלוט אותם. אם תיווצר אווירה טובה — אם יראו חרדים במדים בלי שאנשים מרימים גבה — זה יגרום לשינוי פסיכולוגי עמוק. הלחץ רק פועל הפוך”.

למה רבני החרדים דווקא תומכים בחוק? “הוא מוריד מהם את הלחץ”

הרב לבנון התייחס לעמדה החרדית הרשמית, שלכאורה אמורה להתנגד לחוק שיגדיל את מספר המתגייסים:
“החוק הזה בא לתת נחת. הוא מפחית את הלחץ התרבותי והפוליטי על הציבור החרדי. כשמורידים לחץ — מתחילה תנועה טבעית. כשמפעילים לחץ — הם ננעלים”.

הפערים בחברה החרדית: “רוצים להתגייס — אבל פוחדים מהחרם”

עוד תיאר הרב לבנון מציאות של פחד פנימי:
“צעירים חרדים מספרים שהם רוצים להתגייס, אבל חוששים מחרם חברתי. אומרים להם שלא יתחתנו איתם, שמי שיתגייס לא יתקבל למשפחות טובות. יש איומים, אפילו פניות אישיות מרבנים גדולים נגד כל מי שמעודד גיוס”.

“כשיהיו מסלולים מותאמים – נראה שינוי רחב”

לסיכום קבע הרב לבנון כי הפתרון אינו משפטי אלא חברתי:
“לא חוק הגיוס יביא את המהפכה. שינוי האווירה, פתיחת הלבבות, והקמת מסלולים מתאימים לציבור החרדי — אלו יגרמו לשינוי אמיתי. אנחנו בעד שירות, בעד שילוב, אבל לא בעד כפייה”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה: יוסי זמיר פלאש 90 

&nbsp;רב השומרון וראש ישיבת ההסדר באלון מורה מתאר את הפגישה עם סמוטריץ&rsquo;, טוען כי צה״ל מתעלם ממאגר של 40 אלף חיילים זמינים, וקובע: &ldquo;אי אפשר לגייס בכפייה &ndash; רק שינוי אווירה יביא גיוס אמיתי&rdquo;
במהלך השבוע נפגשו בכירי רבני הציונות הדתית עם שר האוצר ויו״ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ&rsquo;. הרב אליקים לבנון, רב השומרון וראש ישיבת ההסדר באלון מורה, השתתף בפגישה ותיאר את מאחורי הקלעים בראיון לתכנית&nbsp; עם מנדי גרוזמן ב״כאן מורשת״.
&ldquo;יש שקר תקשורתי&ndash;משפטי סביב חוק הגיוס&rdquo;
לדברי הרב לבנון, אחד הנושאים המרכזיים היה הטענה שהחרפת מצוקת המילואים מחייבת גיוס חרדים. &ldquo;התקשורת מתעלמת מן הנתונים&rdquo;, אמר. &ldquo;יוצרים קמפיין שלפיו החרדים חייבים להתגייס בגלל המילואים, אבל זה פשוט לא נכון. גם אם יתגייסו היום &ndash; הם לא יוכלו לעזור בתוך חודשים ארוכים&rdquo;.
הרב לבנון הציג מספרים שלדבריו אינם מקבלים ביטוי ציבורי: בעשור האחרון כ־180 אלף חיילי מילואים שוחררו, מתוכם כ־40 אלף לוחמים שנמצאים עדיין בגיל כשירות. &ldquo;אלו אנשים שאפשר להחזיר לצבא בצו אחד. אז כל הדיון המתמקד בכמה אלפי חרדים הוא זניח יחסית. הבעיה האמיתית היא שאין לצה״ל תשתית מספקת לקלוט כוח אדם נוסף&rdquo;.
&ldquo;אין פטור מגיוס &ndash; יש דחייה. גיוס הוא הזכות של כל צעיר&rdquo;
במישור ההלכתי טוען הרב לבנון כי אין כלל מושג של &ldquo;פטור מגיוס&rdquo;: &ldquo;כמו שאין פטור מתפילין &ndash; אין פטור משירות. אפשר לדחות שירות בגלל לימוד תורה, אבל לא לסרב לו לגמרי&rdquo;.
עם זאת, הוא מדגיש כי גיוס בכפייה אינו מעשי ואינו מועיל: &ldquo;חייל שיוצא מהכלא ונכנס בכוח למסגרת &ndash; לא יתפקד. אי אפשר לשבור אידיאולוגיה באמצעות עונש&rdquo;.
כשנשאל מדוע לא לבטל לחלוטין את חוק הגיוס ולהפוך אותו להתנדבותי בלבד, השיב: &ldquo;אנחנו לא במציאות של &lsquo;ימות המשיח&rsquo;. המדינה צריכה חיילים, וחובת השירות צריכה להישמר. אבל בפועל, מניע הגיוס צריך להיות זכות ולא כפייה&rdquo;.
&ldquo;המטרה: לשנות את האווירה הציבורית אצל החרדים&rdquo;
הרב לבנון מבהיר כי תמיכת רבני הציונות הדתית בחוק הגיוס נועדה לאפשר שינוי חברתי איטי: &ldquo;יש היום אלפי חרדים שרוצים מסלולי שירות, אבל הצבא לא בנוי לקלוט אותם. אם תיווצר אווירה טובה &mdash; אם יראו חרדים במדים בלי שאנשים מרימים גבה &mdash; זה יגרום לשינוי פסיכולוגי עמוק. הלחץ רק פועל הפוך&rdquo;.
למה רבני החרדים דווקא תומכים בחוק? &ldquo;הוא מוריד מהם את הלחץ&rdquo;
הרב לבנון התייחס לעמדה החרדית הרשמית, שלכאורה אמורה להתנגד לחוק שיגדיל את מספר המתגייסים: &ldquo;החוק הזה בא לתת נחת. הוא מפחית את הלחץ התרבותי והפוליטי על הציבור החרדי. כשמורידים לחץ &mdash; מתחילה תנועה טבעית. כשמפעילים לחץ &mdash; הם ננעלים&rdquo;.
הפערים בחברה החרדית: &ldquo;רוצים להתגייס &mdash; אבל פוחדים מהחרם&rdquo;
עוד תיאר הרב לבנון מציאות של פחד פנימי: &ldquo;צעירים חרדים מספרים שהם רוצים להתגייס, אבל חוששים מחרם חברתי. אומרים להם שלא יתחתנו איתם, שמי שיתגייס לא יתקבל למשפחות טובות. יש איומים, אפילו פניות אישיות מרבנים גדולים נגד כל מי שמעודד גיוס&rdquo;.
&ldquo;כשיהיו מסלולים מותאמים &ndash; נראה שינוי רחב&rdquo;
לסיכום קבע הרב לבנון כי הפתרון אינו משפטי אלא חברתי: &ldquo;לא חוק הגיוס יביא את המהפכה. שינוי האווירה, פתיחת הלבבות, והקמת מסלולים מתאימים לציבור החרדי &mdash; אלו יגרמו לשינוי אמיתי. אנחנו בעד שירות, בעד שילוב, אבל לא בעד כפייה&rdquo;.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה: יוסי זמיר פלאש 90&nbsp;

הרב פרופסור יצחק כהן - ירושות 26

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips