כלת פרס ישראל מתארת ריצה למקלטים, מציאות ביטחונית מורכבת – אך מדגישה: “אנחנו עם שלא מאבד תקווה”; וגם: כך ייראה ליל הסדר בצל המלחמה

כשבוע לפני חג הפסח, על רקע הלחימה והאזעקות ברחבי הארץ, מבקשת מרים פרץ  בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת , להעביר מסר ברור של תקווה ואמונה.

“אנחנו בחודש ניסן – חודש של ניסים”, אומרת פרץ, ומספרת על שגרת חייה בימים האחרונים: ריצות למקלטים באמצע הלילה, טיפוס במדרגות והגעה למרחב מוגן ציבורי. “הכול בשביל דבר אחד – בשביל לחיות”.

לדבריה, המציאות קשה ומורכבת, אך אסור להתעלם מהכוח הפנימי של העם: “יש קושי, אבל אנחנו עם שלא מאבד תקווה. זה בדנ״א שלנו. אדם שמאבד תקווה – אין לו כוחות לקום, לרוץ ולהתמודד”.

“לראות את האור בתוך החושך”

פרץ מתארת רגעים מרגשים דווקא בתוך המרחבים המוגנים: מפגשים עם תלמידים לשעבר, שיחות, שיתוף אוכל ואחווה אנושית.
“אני רואה ילדים שקמים בלילה ורצים – זה נותן לי כוח. אני רואה גאווה יהודית-ישראלית, אופטימיות ואמונה”.

לדבריה, התקשורת אינה תמיד משקפת את נקודות האור הללו:
“מי שקורא את הסיפור של העם שלנו – מבין שאנחנו נופלים וקמים. כמו רבי עקיבא שראה חורבן ובחר לראות תקווה”.

ניסן, פריחה – ואמונה

באווירת חודש ניסן, פרץ מזכירה את סמליות ההתחדשות:
“אנחנו רואים עצים שנראו מתים – ופתאום פורחים. כך גם אנחנו. חייבים לראות את הטוב בתוך המציאות המורכבת”.

לדבריה, למרות הפגיעות והכאב, יש גם מבט רחב יותר:
“תסתכל על התמונה הכללית – זה נס גדול. כן, יש נפגעים, אבל גם הצלה גדולה. צריך להקפיד על ההוראות – ולהאמין שיהיה טוב”.

ליל הסדר תחת אזעקות?

ומה לגבי חג הפסח המתקרב? פרץ אינה מתרגשת מהשינויים הצפויים:
“גם בקורונה היו לילות סדר שונים. יכול להיות שתהיה אזעקה – נקום ונחזור לשולחן. נשיר, נרקוד ונגיד: בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו”.

לדבריה, דווקא השנה הילדים ישאלו “מה נשתנה” בצורה עמוקה יותר:
“נספר להם את הסיפור של המציאות שלנו – אבל גם נשאיר איתם שמחה ואמונה”.

היא מסיימת בדימוי מרגש מתוך ההגדה:
“האפיקומן – זה החלק השבור שהחבאנו. דווקא ממנו יוצרים שלם. גם מהשבר שלנו – נבנה שלמות”.

חינוך בימי חירום

פרץ מתייחסת גם לאתגרי החינוך בזמן הלחימה:
“הילדים בבית, ההורים מותשים, והזום לא תמיד עובד. צריך למצוא להם פעילויות – לצאת כשאפשר, להיפגש, ללמוד יחד”.

עם זאת, היא מדגישה פרופורציות:
“לימודים אפשר להשלים. בתים אפשר לשפץ. דבר אחד אי אפשר להחזיר – את מי שנפל. הילדים שלנו חיים – וזה העיקר”.

הדילמה הערכית: חיי חיילים מול השבת חללים

בסוגיה הרגישה של סיכון חיילים להשבת גופות, פרץ מציגה מורכבות:
“יש כאן שני ערכים שמתנגשים – קדושת החיים והרעות. לא מפקירים אח בשדה הקרב”.

היא משתפת גם מניסיונה האישי, ומדגישה:
“אלה הכרעות קשות מאוד, ואין תשובה פשוטה”.

למרות הכול, פרץ משדרת ביטחון:
“יהיה ליל סדר יפה. אולי צפוף, אולי עם אזעקות – אבל מלא חיים. אנחנו נאכל, נשמח, והילדים ימצאו את האפיקומן. תמיד נמצא את הדרך לחבר את השברים”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: יונתן זינדל פלאש 90 

כלת פרס ישראל מתארת ריצה למקלטים, מציאות ביטחונית מורכבת &ndash; אך מדגישה: &ldquo;אנחנו עם שלא מאבד תקווה&rdquo;; וגם: כך ייראה ליל הסדר בצל המלחמה
כשבוע לפני חג הפסח, על רקע הלחימה והאזעקות ברחבי הארץ, מבקשת מרים פרץ&nbsp; בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת , להעביר מסר ברור של תקווה ואמונה.
&ldquo;אנחנו בחודש ניסן &ndash; חודש של ניסים&rdquo;, אומרת פרץ, ומספרת על שגרת חייה בימים האחרונים: ריצות למקלטים באמצע הלילה, טיפוס במדרגות והגעה למרחב מוגן ציבורי. &ldquo;הכול בשביל דבר אחד &ndash; בשביל לחיות&rdquo;.
לדבריה, המציאות קשה ומורכבת, אך אסור להתעלם מהכוח הפנימי של העם: &ldquo;יש קושי, אבל אנחנו עם שלא מאבד תקווה. זה בדנ״א שלנו. אדם שמאבד תקווה &ndash; אין לו כוחות לקום, לרוץ ולהתמודד&rdquo;.
&ldquo;לראות את האור בתוך החושך&rdquo;
פרץ מתארת רגעים מרגשים דווקא בתוך המרחבים המוגנים: מפגשים עם תלמידים לשעבר, שיחות, שיתוף אוכל ואחווה אנושית. &ldquo;אני רואה ילדים שקמים בלילה ורצים &ndash; זה נותן לי כוח. אני רואה גאווה יהודית-ישראלית, אופטימיות ואמונה&rdquo;.
לדבריה, התקשורת אינה תמיד משקפת את נקודות האור הללו: &ldquo;מי שקורא את הסיפור של העם שלנו &ndash; מבין שאנחנו נופלים וקמים. כמו רבי עקיבא שראה חורבן ובחר לראות תקווה&rdquo;.
ניסן, פריחה &ndash; ואמונה
באווירת חודש ניסן, פרץ מזכירה את סמליות ההתחדשות: &ldquo;אנחנו רואים עצים שנראו מתים &ndash; ופתאום פורחים. כך גם אנחנו. חייבים לראות את הטוב בתוך המציאות המורכבת&rdquo;.
לדבריה, למרות הפגיעות והכאב, יש גם מבט רחב יותר: &ldquo;תסתכל על התמונה הכללית &ndash; זה נס גדול. כן, יש נפגעים, אבל גם הצלה גדולה. צריך להקפיד על ההוראות &ndash; ולהאמין שיהיה טוב&rdquo;.
ליל הסדר תחת אזעקות?
ומה לגבי חג הפסח המתקרב? פרץ אינה מתרגשת מהשינויים הצפויים: &ldquo;גם בקורונה היו לילות סדר שונים. יכול להיות שתהיה אזעקה &ndash; נקום ונחזור לשולחן. נשיר, נרקוד ונגיד: בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו&rdquo;.
לדבריה, דווקא השנה הילדים ישאלו &ldquo;מה נשתנה&rdquo; בצורה עמוקה יותר: &ldquo;נספר להם את הסיפור של המציאות שלנו &ndash; אבל גם נשאיר איתם שמחה ואמונה&rdquo;.
היא מסיימת בדימוי מרגש מתוך ההגדה: &ldquo;האפיקומן &ndash; זה החלק השבור שהחבאנו. דווקא ממנו יוצרים שלם. גם מהשבר שלנו &ndash; נבנה שלמות&rdquo;.
חינוך בימי חירום
פרץ מתייחסת גם לאתגרי החינוך בזמן הלחימה: &ldquo;הילדים בבית, ההורים מותשים, והזום לא תמיד עובד. צריך למצוא להם פעילויות &ndash; לצאת כשאפשר, להיפגש, ללמוד יחד&rdquo;.
עם זאת, היא מדגישה פרופורציות: &ldquo;לימודים אפשר להשלים. בתים אפשר לשפץ. דבר אחד אי אפשר להחזיר &ndash; את מי שנפל. הילדים שלנו חיים &ndash; וזה העיקר&rdquo;.
הדילמה הערכית: חיי חיילים מול השבת חללים
בסוגיה הרגישה של סיכון חיילים להשבת גופות, פרץ מציגה מורכבות: &ldquo;יש כאן שני ערכים שמתנגשים &ndash; קדושת החיים והרעות. לא מפקירים אח בשדה הקרב&rdquo;.
היא משתפת גם מניסיונה האישי, ומדגישה: &ldquo;אלה הכרעות קשות מאוד, ואין תשובה פשוטה&rdquo;.
למרות הכול, פרץ משדרת ביטחון: &ldquo;יהיה ליל סדר יפה. אולי צפוף, אולי עם אזעקות &ndash; אבל מלא חיים. אנחנו נאכל, נשמח, והילדים ימצאו את האפיקומן. תמיד נמצא את הדרך לחבר את השברים&rdquo;.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: יונתן זינדל פלאש 90&nbsp;