ד"ר מרדכי שומרון, שליווה את החקלאות בגוש קטיף במשך יותר מ־25 שנה, משחזר את ההצלחה החקלאית יוצאת הדופן, מספר על האמונה שליוותה את המתיישבים, וטוען כי לאחר ההתנתקות נעצרה הפריחה החקלאית. "המזוודות כבר מוכנות", הוא אומר, "ובעזרת ה' נחזור ליישב את גוש קטיף".

בימי תשעת הימים, על רקע ציון 21 שנים להתנתקות מגוש קטיף, התראיין  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ד"ר מרדכי שומרון, אגרונום שליווה את החקלאות באזור במשך יותר מרבע מאה, ושיתף בזיכרונותיו מהקמת מפעל החקלאות הייחודי בחולות גוש קטיף.

לדבריו, כשהגיע לראשונה לאזור פגש תושב ערבי מבוגר שאמר לו כי מדובר ב"מדבר המקולל", מקום שבו לא ניתן לגדל דבר. "זה דווקא עודד אותי", סיפר. "אם אומרים שאי אפשר לגדל כאן כלום, נשאר רק לראות מה יקרה כשעם ישראל יחזור לאדמתו".

שומרון תיאר כיצד הצליחו החקלאים, באמצעות עבודה קשה, חדשנות וטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות, להפוך את דיונות החול לשטחים חקלאיים מהמשגשגים בארץ. "לא רק חסה גידלנו", אמר. "הייתה כאן מערכת שלמה של חקלאים מסורים, שפיתחו שיטות גידול מתקדמות והפכו את גוש קטיף למעצמה חקלאית".

לדבריו, ערב ההתנתקות היה היקף הייצוא החקלאי של גוש קטיף מהגדולים בישראל ביחס לגודלו. "הייתה ספינה אחת שייצאה את רוב התוצרת של מדינת ישראל, וספינה נוספת שייצאה את התוצרת של גוש קטיף. משלחות מכל העולם הגיעו לראות את הפלא הזה ולא האמינו שאפשר לגדל כך בחול".

"לא רק טכנולוגיה – גם סייעתא דשמיא"

לצד ההסברים המקצועיים, שומרון הדגיש כי בעיניו הצלחת החקלאות נבעה גם מאמונה עמוקה.

"פיתחנו טכנולוגיות, טיפטוף, שיטות גידול מתקדמות והדברה נקייה, אבל בלי סייעתא דשמיא זה לא היה קורה", אמר. "ראינו במו עינינו איך המקום פורח. מבחינתי זהו החוק שהקב"ה קבע – כשעם ישראל נמצא על אדמתו, הארץ נותנת את פירותיה בעין יפה".

הוא סיפר כי גם תחת ירי פצצות מרגמה המשיכו החקלאים לעבוד בחממות. "אנשים המשיכו לקטוף ולשתול עד יום הגירוש. זו הייתה שליחות".

"אחרי הגירוש הכול קמל"

שומרון סיפר כי לאחר ההתנתקות פנו אליו עיתונאים מצרפת בעקבות טענות של חקלאים ברצועת עזה שלפיהן הקרקע בגוש קטיף "הורעלה" לפני העזיבה.

"עניתי להם שלא היה שום דבר כזה", סיפר. "חקלאים פלסטינים שעבדו אצלנו התקשרו ושאלו למה הכול קמל. הם הכירו את השיטות ואת החממות, ובכל זאת אמרו שהיבולים מתו. מבחינתי זו הייתה המחשה לכך שהארץ נותנת את פירותיה לישראל".

לדבריו, אין מדובר רק בשאלה של סוג הקרקע. "אפשר לגדל גם בחול אם יש טכנולוגיה, אבל בעיניי הברכה תלויה בכך שעם ישראל נמצא על אדמתו".

"המזוודות כבר מוכנות"

בסיום הראיון התייחס שומרון לעתיד ואמר כי הוא מאמין שעם סיום המלחמה ניתן יהיה לשוב ולהתיישב בגוש קטיף.

"אנחנו כבר מתארגנים", אמר. "המזוודות מוכנות. הבנים שלנו נלחמים עכשיו, ובעזרת ה' כשייגמר הכול נחזור ליישב מחדש את גוש קטיף בשמחה ובגאווה, יחד עם כל עם ישראל".

בצוות: איתי סופרין, יחיה טובול ועדי שטרנליכט

 

ד"ר מרדכי שומרון, שליווה את החקלאות בגוש קטיף במשך יותר מ־25 שנה, משחזר את ההצלחה החקלאית יוצאת הדופן, מספר על האמונה שליוותה את המתיישבים, וטוען כי לאחר ההתנתקות נעצרה הפריחה החקלאית. "המזוודות כבר מוכנות", הוא אומר, "ובעזרת ה' נחזור ליישב את גוש קטיף".
בימי תשעת הימים, על רקע ציון 21 שנים להתנתקות מגוש קטיף, התראיין&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ד"ר מרדכי שומרון, אגרונום שליווה את החקלאות באזור במשך יותר מרבע מאה, ושיתף בזיכרונותיו מהקמת מפעל החקלאות הייחודי בחולות גוש קטיף.
לדבריו, כשהגיע לראשונה לאזור פגש תושב ערבי מבוגר שאמר לו כי מדובר ב"מדבר המקולל", מקום שבו לא ניתן לגדל דבר. "זה דווקא עודד אותי", סיפר. "אם אומרים שאי אפשר לגדל כאן כלום, נשאר רק לראות מה יקרה כשעם ישראל יחזור לאדמתו".
שומרון תיאר כיצד הצליחו החקלאים, באמצעות עבודה קשה, חדשנות וטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות, להפוך את דיונות החול לשטחים חקלאיים מהמשגשגים בארץ. "לא רק חסה גידלנו", אמר. "הייתה כאן מערכת שלמה של חקלאים מסורים, שפיתחו שיטות גידול מתקדמות והפכו את גוש קטיף למעצמה חקלאית".
לדבריו, ערב ההתנתקות היה היקף הייצוא החקלאי של גוש קטיף מהגדולים בישראל ביחס לגודלו. "הייתה ספינה אחת שייצאה את רוב התוצרת של מדינת ישראל, וספינה נוספת שייצאה את התוצרת של גוש קטיף. משלחות מכל העולם הגיעו לראות את הפלא הזה ולא האמינו שאפשר לגדל כך בחול".
"לא רק טכנולוגיה &ndash; גם סייעתא דשמיא"
לצד ההסברים המקצועיים, שומרון הדגיש כי בעיניו הצלחת החקלאות נבעה גם מאמונה עמוקה.
"פיתחנו טכנולוגיות, טיפטוף, שיטות גידול מתקדמות והדברה נקייה, אבל בלי סייעתא דשמיא זה לא היה קורה", אמר. "ראינו במו עינינו איך המקום פורח. מבחינתי זהו החוק שהקב"ה קבע &ndash; כשעם ישראל נמצא על אדמתו, הארץ נותנת את פירותיה בעין יפה".
הוא סיפר כי גם תחת ירי פצצות מרגמה המשיכו החקלאים לעבוד בחממות. "אנשים המשיכו לקטוף ולשתול עד יום הגירוש. זו הייתה שליחות".
"אחרי הגירוש הכול קמל"
שומרון סיפר כי לאחר ההתנתקות פנו אליו עיתונאים מצרפת בעקבות טענות של חקלאים ברצועת עזה שלפיהן הקרקע בגוש קטיף "הורעלה" לפני העזיבה.
"עניתי להם שלא היה שום דבר כזה", סיפר. "חקלאים פלסטינים שעבדו אצלנו התקשרו ושאלו למה הכול קמל. הם הכירו את השיטות ואת החממות, ובכל זאת אמרו שהיבולים מתו. מבחינתי זו הייתה המחשה לכך שהארץ נותנת את פירותיה לישראל".
לדבריו, אין מדובר רק בשאלה של סוג הקרקע. "אפשר לגדל גם בחול אם יש טכנולוגיה, אבל בעיניי הברכה תלויה בכך שעם ישראל נמצא על אדמתו".
"המזוודות כבר מוכנות"
בסיום הראיון התייחס שומרון לעתיד ואמר כי הוא מאמין שעם סיום המלחמה ניתן יהיה לשוב ולהתיישב בגוש קטיף.
"אנחנו כבר מתארגנים", אמר. "המזוודות מוכנות. הבנים שלנו נלחמים עכשיו, ובעזרת ה' כשייגמר הכול נחזור ליישב מחדש את גוש קטיף בשמחה ובגאווה, יחד עם כל עם ישראל".
בצוות: איתי סופרין, יחיה טובול ועדי שטרנליכט
&nbsp;