שר החינוך לשעבר מזהיר: "העסקנות החרדית מחזיקה את המורים כבני ערובה. מדינת ישראל חייבת לקחת אחריות – מבלי לפגוע באורחות החיים – ולייצר ליבה ישראלית משותפת"

עם פתיחת שנת הלימודים, התייחס שר החינוך לשעבר ונשיא תנועת "פנימה", הרב שי פירון, בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת, למצב מערכת החינוך בכלל, ולמערכת החינוך החרדית בפרט. לדבריו, הציבור החרדי הוא הקבוצה הצומחת ביותר בישראל – אך המדינה לא ערוכה לכך:
"הציבור החרדי הוא הקבוצה הצומחת ביותר, בשיעורים עצומים. אין מי שמתחרה במידת הגידול שלה, אבל לא נראה שמישהו נערך לזה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה ארבע מדרגות תקצוב לחינוך – ממלכתי, ממלכתי-דתי, מוכר שאינו רשמי, מוסדות תרבות ייחודיים ומוסדות פטור. אין דבר כזה בעולם".

פירון הדגיש כי בעיית הליבה רחבה בהרבה משאלות של מתמטיקה ואנגלית:
"כשמדינת ישראל מתקצבת ילד חרדי – היא לא דואגת לשכר המורים שלו, לא להפרשות לפנסיה, לא ליועצות, לא למאבחנות, לא לטיפולים פרא-רפואיים. אנחנו מפקירים ילדים. כל מי שמדבר רק על מתמטיקה ואנגלית – לא באמת דואג לילד החרדי, אלא לעצמו. הדאגה האמיתית היא האם יש לו חצר, האם יש לו מורה מוגן, האם הוא לא מופקר בידי עסקנים שנהנים מתקציבים".

לדבריו, האחריות מחייבת התערבות ממלכתית תוך שמירה על אורחות החיים:
"מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות על החינוך החרדי – מבלי לפגוע בתכנים ובאורח החיים. אפשר לייצר ליבה ישראלית משותפת, מצומצמת, ולומר: או שאתה בפנים או שאתה בחוץ. אי אפשר להמשיך לתת לילדים להסתובב במוסדות שבחיים לא היינו שולחים אליהם את ילדינו".

פירון התייחס גם לנשירה הגבוהה ממסגרות חרדיות:
"יש נשירה גדולה מאוד. לא כל ילד מתאים ללמוד מגיל שמונה וחצי בבוקר עד אחת-עשרה בלילה במשך שמונה שנים בישיבה. זה כמו לומר שכולם יכולים ללמוד רפואה – זה פשוט לא נכון. יש ילדים מוכשרים ומקסימים שזקוקים למסלול אחר. אם לא נטפל בכך – נאבד דור שלם".

בנוגע לשאלת הגיוס אמר פירון כי הוויכוח עמוק בהרבה:
"בעצם הוויכוח הוא לא על גיוס, אלא על השקפת עולם: האם הציבור החרדי רואה עצמו חלק מהמדינה או לא. יש מי שאומר בגלוי: 'אנחנו לא חלק מהמשחק' – אבל נכנס לממשלה כדי לקבל תקציבים שישמרו אותו מחוץ למשחק. צריך לומר את האמת: זו מחלוקת אידיאולוגית, לא טכנית".

לבסוף, התייחס גם לשאלת המלחמה והחטופים:
"הבאת החטופים היא צו יהודי ומוסרי עליון – גם אם צריך לעצור את המלחמה. אין דבר כזה לנצח עד הסוף עכשיו. זה תהליך של שנים. לכן, גם אם המלחמה תימשך עוד זמן רב, את החטופים חייבים להחזיר עכשיו".

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר