 הרב ישראל מאיר לאו בראיון לבני טיטלבוים ב"כאן מורשת": "גם אם לא יקרה הנס – כיסא בכל בית צריך לומר: לא נשכח אתכם"; וגם: למה אסור להשוות לשואה

לקראת חג הפסח, התייחס הרב ישראל מאיר לאו – לשעבר הרב הראשי לישראל ורב תל אביב-יפו – למשמעותו המיוחדת של החג, על רקע כאבו של העם על עשרות החטופים שעדיין מוחזקים בשבי. בראיון לתוכניתו של בני טיטלבוים ב"כאן מורשת", קרא הרב להשאיר בליל הסדר כיסא ריק, כאות הזדהות עם אלו שעדיין לא שבו לביתם.

לדבריו, "אנחנו מגיעים תמיד לחג הזה ברגשות מעורבים, אבל צריך לזכור שלפסח יש מעמד מאוד מיוחד במסורת היהודית. קח את הרמב"ם במורה נבוכים – הוא אומר, בהשוואה לכל החגים, קח את חג הפסח. לראש השנה יש מצווה אחת – תקיעת שופר. ליום הכיפורים ארבע מצוות, לסוכות שתיים – לולב וסוכה. ואילו בפסח יש שמונה מצוות, נוסף לעוד תשע מצוות שקשורות לקורבן הפסח. עוד לא היה חג שתופס כל כך הרבה מקום בתודעה היהודית והמשפחתית כמו החג הזה."

הרב לאו חיבר את עומק המסורת עם כאב ההווה, והזכיר שגם בדורות קודמים – בהם יהודים לא יכלו לחגוג את הפסח – מצאו דרך להזדהות. "במשך כל הדורות היו לנו אחים ואחיות שהיו במעצר. אתה זוכר שהיינו עושים כיסא מיוחד ליהדות הדממה – יהודים ברוסיה. ידענו שיש שם למעלה ממיליון יהודים, שרובם לא יכולים לחגוג את חג הפסח – אין להם מצות ואין להם כל הדבר הזה, אבל את התודעה יש להם. עשינו כיסא מיוחד להתייחדות איתם, להזדהות איתם."

באותה רוח, הציע הרב לאו להחזיר את המחווה דווקא השנה: "את הכיסא הזה, אני חושב שצריך לשמר עכשיו. גם אם חלילה לא יקרה הנס ויפדו כל השבויים שלנו – לפחות כיסא אחד בכל בית בישראל צריך להיות כיסא שאומר – לא נשכח אתכם. בנים יקרים שנמצאים כרגע בשבי, סובלים בחטיפות האלה – אנחנו רואים אתכם כחלק מאיתנו, ולא נשכח אתכם. נצפה לבואכם."

כאב נוסף אליו התייחס הרב לאו הוא הקרע הפנימי בעם: "לריב לא גמרנו גם השנה. לריב – ריבים פנימיים, כל הזמן, אחד בשני. זה תמיד היה אצלנו – בדמי דתן ואבירם מול משה רבנו. זה עשה לנו את עשר המכות, זה הביא לנו את קריעת ים סוף ושלח את יהושע לעמוד במלחמת עמלק – והוא עומד על הגבעה, בראש ההר, ומתפלל. וכולם יודעים שהכול בזכות משה, ובכל זאת קמו לו דתן ואבירם ועוד כנופיה שלמה. אצלנו זה כנראה באופי ובטבע – שתמיד יש איזו אופוזיציה ותמיד יש אנטי. אני לא יודע להשוות מי למי ומה למה, אבל העובדה קיימת."

לקראת סיום, הבהיר הרב לאו גם את עמדתו הברורה בנוגע להשוואות שנשמעות לעיתים בין זוועות 7 באוקטובר לבין השואה:

"הזדעזעתי לשמוע את המושג – שואה שנייה. אני אומר: לא שואה שנייה ולא שלישית. שואה הייתה אחת! וזה היה חידוש – זה לא קרה בימי נבוכדנצר, לא קרה אצל טיטוס, לא קרה במסעות הצלב – לא הרגו את כל היהודים. פה הייתה תכנית השמדה! להשמיד את כל העם הזה, ילד וילדה, זקן וטף, ולהעלים אותו מעל פני האדמה."

"ולא היה לנו אז לא מדינה, לא ממשלה, לא כנסת, לא צבא – שום דבר. זה מה שהיה. והיום יש לנו את כל זה. ולכן – לא שואה שנייה. אסור לדבר כך. אנחנו לא שם. יש לנו כלים. יש לנו תקווה. יש לנו עתיד."

עורך: איתי סופרין | מפיקה: אירה וקסלר | דיגיטל: טל אלקבץ ואלעד פאניקר | צילום: תומר נויברג/פלאש 90 | י"א בניסן תשפ"ה

 

&nbsp;הרב ישראל מאיר לאו בראיון לבני טיטלבוים ב"כאן מורשת": "גם אם לא יקרה הנס &ndash; כיסא בכל בית צריך לומר: לא נשכח אתכם"; וגם: למה אסור להשוות לשואה
לקראת חג הפסח, התייחס הרב ישראל מאיר לאו &ndash; לשעבר הרב הראשי לישראל ורב תל אביב-יפו &ndash; למשמעותו המיוחדת של החג, על רקע כאבו של העם על עשרות החטופים שעדיין מוחזקים בשבי. בראיון לתוכניתו של בני טיטלבוים ב"כאן מורשת", קרא הרב להשאיר בליל הסדר כיסא ריק, כאות הזדהות עם אלו שעדיין לא שבו לביתם.
לדבריו, "אנחנו מגיעים תמיד לחג הזה ברגשות מעורבים, אבל צריך לזכור שלפסח יש מעמד מאוד מיוחד במסורת היהודית. קח את הרמב"ם במורה נבוכים &ndash; הוא אומר, בהשוואה לכל החגים, קח את חג הפסח. לראש השנה יש מצווה אחת &ndash; תקיעת שופר. ליום הכיפורים ארבע מצוות, לסוכות שתיים &ndash; לולב וסוכה. ואילו בפסח יש שמונה מצוות, נוסף לעוד תשע מצוות שקשורות לקורבן הפסח. עוד לא היה חג שתופס כל כך הרבה מקום בתודעה היהודית והמשפחתית כמו החג הזה."
הרב לאו חיבר את עומק המסורת עם כאב ההווה, והזכיר שגם בדורות קודמים &ndash; בהם יהודים לא יכלו לחגוג את הפסח &ndash; מצאו דרך להזדהות. "במשך כל הדורות היו לנו אחים ואחיות שהיו במעצר. אתה זוכר שהיינו עושים כיסא מיוחד ליהדות הדממה &ndash; יהודים ברוסיה. ידענו שיש שם למעלה ממיליון יהודים, שרובם לא יכולים לחגוג את חג הפסח &ndash; אין להם מצות ואין להם כל הדבר הזה, אבל את התודעה יש להם. עשינו כיסא מיוחד להתייחדות איתם, להזדהות איתם."
באותה רוח, הציע הרב לאו להחזיר את המחווה דווקא השנה: "את הכיסא הזה, אני חושב שצריך לשמר עכשיו. גם אם חלילה לא יקרה הנס ויפדו כל השבויים שלנו &ndash; לפחות כיסא אחד בכל בית בישראל צריך להיות כיסא שאומר &ndash; לא נשכח אתכם. בנים יקרים שנמצאים כרגע בשבי, סובלים בחטיפות האלה &ndash; אנחנו רואים אתכם כחלק מאיתנו, ולא נשכח אתכם. נצפה לבואכם."
כאב נוסף אליו התייחס הרב לאו הוא הקרע הפנימי בעם: "לריב לא גמרנו גם השנה. לריב &ndash; ריבים פנימיים, כל הזמן, אחד בשני. זה תמיד היה אצלנו &ndash; בדמי דתן ואבירם מול משה רבנו. זה עשה לנו את עשר המכות, זה הביא לנו את קריעת ים סוף ושלח את יהושע לעמוד במלחמת עמלק &ndash; והוא עומד על הגבעה, בראש ההר, ומתפלל. וכולם יודעים שהכול בזכות משה, ובכל זאת קמו לו דתן ואבירם ועוד כנופיה שלמה. אצלנו זה כנראה באופי ובטבע &ndash; שתמיד יש איזו אופוזיציה ותמיד יש אנטי. אני לא יודע להשוות מי למי ומה למה, אבל העובדה קיימת."
לקראת סיום, הבהיר הרב לאו גם את עמדתו הברורה בנוגע להשוואות שנשמעות לעיתים בין זוועות 7 באוקטובר לבין השואה:
<blockquote dir="rtl" data-start="2391" data-end="2683">
"הזדעזעתי לשמוע את המושג &ndash; שואה שנייה. אני אומר: לא שואה שנייה ולא שלישית. שואה הייתה אחת! וזה היה חידוש &ndash; זה לא קרה בימי נבוכדנצר, לא קרה אצל טיטוס, לא קרה במסעות הצלב &ndash; לא הרגו את כל היהודים. פה הייתה תכנית השמדה! להשמיד את כל העם הזה, ילד וילדה, זקן וטף, ולהעלים אותו מעל פני האדמה."
</blockquote>
<blockquote dir="rtl" data-start="2685" data-end="2878">
"ולא היה לנו אז לא מדינה, לא ממשלה, לא כנסת, לא צבא &ndash; שום דבר. זה מה שהיה. והיום יש לנו את כל זה. ולכן &ndash; לא שואה שנייה. אסור לדבר כך. אנחנו לא שם. יש לנו כלים. יש לנו תקווה. יש לנו עתיד."
</blockquote>
עורך: איתי סופרין | מפיקה: אירה וקסלר | דיגיטל: טל אלקבץ ואלעד פאניקר |&nbsp;צילום: תומר נויברג/פלאש 90 | י"א בניסן תשפ"ה
&nbsp;