"הכאב עצום – אבל הרוח לא נשברה. זו משפחה עם אמונה, עם עוצמות, עם יופי נדיר"

בריאיון מרגש לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת, ספד הרב נתנאל אריה, ר"מ בישיבת הגולן, על תלמידו ישי אליקים אורבך ז"ל – שנהרג בקרבות בעזה. את דבריו פתח בתיאור דמותו המיוחדת של ישי: "איש של שלמות, שלא פוגשים כל יום. חכם, מעשי, ביקורתי אבל נעים, אמביציונר ורגיש. היה מנהיג – בבית, בין החברים, גם במוזיקה, גם בצבא".

לדבריו, לא מדובר רק באובדן אישי או קהילתי, אלא בשיקוף של דור שלם: "זו שבת קשה. 25 מחבריו בחרו מיד אחרי הלוויה לעלות לישיבה, להתחזק ביחד. זה דור מופלא. גידלנו דור של גיבורים בעל כורחם, עם עוצמות ותובנות שלא יאומנו – לצד רגישות ומידות".

הרב אריה שיתף כי עד לפני שנה וחצי, לא ראה את המלחמה כקרובה כל כך. "היינו בקונספציה. לא חשבנו שנחזור לשם. אבל המציאות מכה, ועם העצב מגיעה גם ההבנה של גודל השעה".

על המשפחה השכולה סיפר בהתרגשות: "היינו בבית לפני הלוויה. ארבעת האחים דיברו מעצמם, בלי לתכנן. זו משפחה מוכשרת, שמחה, עם עוצמות נפש ואמונה נדירה. הרוח לא נשברה – ההפך. זה מחזק אותך".

הרב ביקש גם להתייחס למצבו של עם ישראל כולו: "יש שני יסודות לחברה שלנו – הלאומיות והמסורת מחד, וההומניזם והליברליות מאידך. אנחנו חייבים לשמר את האחדות ביניהם. אויבינו עוקבים אחרי הלכידות שלנו – בלי שלום פנימי, לא נוכל להילחם באמת".

את דבריו סיים באיחול: "שיהיו בשורות טובות. הלוואי ולא נאבד עוד מבני דור המופת הזה".

עורך : איתי סופרין

מפיקה : אירה וקסלר 

לפי חוק זכויות היוצרים 27 א 

"הכאב עצום &ndash; אבל הרוח לא נשברה. זו משפחה עם אמונה, עם עוצמות, עם יופי נדיר"
בריאיון מרגש לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת, ספד הרב נתנאל אריה, ר"מ בישיבת הגולן, על תלמידו ישי אליקים אורבך ז"ל &ndash; שנהרג בקרבות בעזה. את דבריו פתח בתיאור דמותו המיוחדת של ישי: "איש של שלמות, שלא פוגשים כל יום. חכם, מעשי, ביקורתי אבל נעים, אמביציונר ורגיש. היה מנהיג &ndash; בבית, בין החברים, גם במוזיקה, גם בצבא".
לדבריו, לא מדובר רק באובדן אישי או קהילתי, אלא בשיקוף של דור שלם: "זו שבת קשה. 25 מחבריו בחרו מיד אחרי הלוויה לעלות לישיבה, להתחזק ביחד. זה דור מופלא. גידלנו דור של גיבורים בעל כורחם, עם עוצמות ותובנות שלא יאומנו &ndash; לצד רגישות ומידות".
הרב אריה שיתף כי עד לפני שנה וחצי, לא ראה את המלחמה כקרובה כל כך. "היינו בקונספציה. לא חשבנו שנחזור לשם. אבל המציאות מכה, ועם העצב מגיעה גם ההבנה של גודל השעה".
על המשפחה השכולה סיפר בהתרגשות: "היינו בבית לפני הלוויה. ארבעת האחים דיברו מעצמם, בלי לתכנן. זו משפחה מוכשרת, שמחה, עם עוצמות נפש ואמונה נדירה. הרוח לא נשברה &ndash; ההפך. זה מחזק אותך".
הרב ביקש גם להתייחס למצבו של עם ישראל כולו: "יש שני יסודות לחברה שלנו &ndash; הלאומיות והמסורת מחד, וההומניזם והליברליות מאידך. אנחנו חייבים לשמר את האחדות ביניהם. אויבינו עוקבים אחרי הלכידות שלנו &ndash; בלי שלום פנימי, לא נוכל להילחם באמת".
את דבריו סיים באיחול: "שיהיו בשורות טובות. הלוואי ולא נאבד עוד מבני דור המופת הזה".
עורך : איתי סופרין
מפיקה : אירה וקסלר&nbsp;
לפי חוק זכויות היוצרים 27 א&nbsp;