 מבכירי עורכי הדין בישראל תקף בכאן מורשת: ״אפילו לא היועצת המשפטית לממשלה מעל החוק; היא פשוט מפריעה לעבודת הממשלה״

עו״ד אילן בומבך, מומחה למשפט מנהלי ועבירות צווארון לבן, שמייצג את רה"מ בעליון, התראיין אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ויצא בביקורת חריפה נגד התנהלות היועצת המשפטית לממשלה. לדבריו, חוות הדעת שהיא מגישה אינן רק חריגות אלא גם מנוגדות לעיתים לפסיקות ולחוות דעת קודמות של יועצים משפטיים לממשלה:
״ניגוד עניינים חל על כל בן תמותה – אין אדם שמעליו, אפילו לא היועצת המשפטית לממשלה. אבל אנחנו רואים פעם אחר פעם חוות דעת שלה שהן קיצוניות, שסותרות חוות דעת קודמות באותו עניין, וזה גורם גם לבית המשפט העליון להסתבך״.

בומבך הדגיש דוגמה בולטת: המינוי של נציב שירות המדינה. לדבריו, החוק קובע במפורש שאין צורך במכרז, ובכל זאת היועצת עמדה על עריכת הליך תחרותי, למרות שעתירות דומות כבר נדחו בעבר על ידי בג״ץ:
״החוק ברור. כשחוק לא ברור, צריך לפרש. אבל כשחוק ברור – איך פוסקים בניגוד ללשונו?״.

כשנשאל האם לדעתו הפכה היועצת לשחקן פוליטי, השיב:
״לא יודע אם פוליטי, אבל משפטי כנראה שלא. גם בדיון בעניין מינוי ראש השב״כ היא נתנה חוות דעת עזויה בעיניי, והשופט שאל בפשטות: איך זה מתיישב עם לשון החוק?״.

הוא הוסיף בסרקזם משפט שנאמר באנגליה: ״It would be refreshing to read the law – יהיה מרענן לקרוא מה כתוב בחוק״. והוסיף: ״אנחנו לא בכנסת… לפעמים גם האמת היא אופציה״.

בהמשך התייחס לפרשת קטרגייט, במסגרתה טענה היועצת המשפטית שראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים ולכן אינו יכול למנות את ראש השב״כ. בומבך הסביר כי לפי החוק דווקא ראש הממשלה מחויב להיות מעורב ישירות בתהליך:
״האדם היחיד שחייב להיות חלק מהמינוי בחוק השב״כ – זה ראש הממשלה. ובכל זאת היא אומרת: אתה לא יכול. למה? כי אולי יש ניגוד עניינים בפרשה אחרת, שלא הוגש בה אפילו כתב אישום״.

בומבך הבהיר כי גם אם קיים חשש לניגוד עניינים, ניתן לפתור אותו בקלות:
״אם יש ניגוד עניינים, אז קובעים שמי שממונה – לא יעסוק בפרשה עצמה. כך עשו במקרים אחרים וכך הוצע גם כאן. זה מה שראש הממשלה בעצמו הציע: שדוד זיני ימונה, אבל לא יטפל בקטרגייט״.

על ההחלטה של בג״ץ לדון בעתירה נגד הליך השימוע ליועצת, אמר:
״זו עתירה מוקדמת מדי. אין טעם לעצור את התהליך. כמו עובד שמוזמן לשימוע ולא מגיע – זה פועל לרעתו״.

בסיום, כשנשאל אם היה מסכים בעצמו להתמנות ליועץ המשפטי לממשלה במקרה שהיועצת תודח, השיב בתקיפות:
״חס ושלום. אני אוהב את מה שאני עושה – לייצג ולהופיע. לא מתקרב לתפקידים ציבוריים כאלה״.

עורך:  איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:יונתן זינדל פלאש 90 

&nbsp;מבכירי עורכי הדין בישראל תקף בכאן מורשת: ״אפילו לא היועצת המשפטית לממשלה מעל החוק; היא פשוט מפריעה לעבודת הממשלה״
עו״ד אילן בומבך, מומחה למשפט מנהלי ועבירות צווארון לבן, שמייצג את רה"מ בעליון, התראיין אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ויצא בביקורת חריפה נגד התנהלות היועצת המשפטית לממשלה. לדבריו, חוות הדעת שהיא מגישה אינן רק חריגות אלא גם מנוגדות לעיתים לפסיקות ולחוות דעת קודמות של יועצים משפטיים לממשלה: ״ניגוד עניינים חל על כל בן תמותה &ndash; אין אדם שמעליו, אפילו לא היועצת המשפטית לממשלה. אבל אנחנו רואים פעם אחר פעם חוות דעת שלה שהן קיצוניות, שסותרות חוות דעת קודמות באותו עניין, וזה גורם גם לבית המשפט העליון להסתבך״.
בומבך הדגיש דוגמה בולטת: המינוי של נציב שירות המדינה. לדבריו, החוק קובע במפורש שאין צורך במכרז, ובכל זאת היועצת עמדה על עריכת הליך תחרותי, למרות שעתירות דומות כבר נדחו בעבר על ידי בג״ץ: ״החוק ברור. כשחוק לא ברור, צריך לפרש. אבל כשחוק ברור &ndash; איך פוסקים בניגוד ללשונו?״.
כשנשאל האם לדעתו הפכה היועצת לשחקן פוליטי, השיב: ״לא יודע אם פוליטי, אבל משפטי כנראה שלא. גם בדיון בעניין מינוי ראש השב״כ היא נתנה חוות דעת עזויה בעיניי, והשופט שאל בפשטות: איך זה מתיישב עם לשון החוק?״.
הוא הוסיף בסרקזם משפט שנאמר באנגליה: ״It would be refreshing to read the law &ndash; יהיה מרענן לקרוא מה כתוב בחוק״. והוסיף: ״אנחנו לא בכנסת&hellip; לפעמים גם האמת היא אופציה״.
בהמשך התייחס לפרשת קטרגייט, במסגרתה טענה היועצת המשפטית שראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים ולכן אינו יכול למנות את ראש השב״כ. בומבך הסביר כי לפי החוק דווקא ראש הממשלה מחויב להיות מעורב ישירות בתהליך: ״האדם היחיד שחייב להיות חלק מהמינוי בחוק השב״כ &ndash; זה ראש הממשלה. ובכל זאת היא אומרת: אתה לא יכול. למה? כי אולי יש ניגוד עניינים בפרשה אחרת, שלא הוגש בה אפילו כתב אישום״.
בומבך הבהיר כי גם אם קיים חשש לניגוד עניינים, ניתן לפתור אותו בקלות: ״אם יש ניגוד עניינים, אז קובעים שמי שממונה &ndash; לא יעסוק בפרשה עצמה. כך עשו במקרים אחרים וכך הוצע גם כאן. זה מה שראש הממשלה בעצמו הציע: שדוד זיני ימונה, אבל לא יטפל בקטרגייט״.
על ההחלטה של בג״ץ לדון בעתירה נגד הליך השימוע ליועצת, אמר: ״זו עתירה מוקדמת מדי. אין טעם לעצור את התהליך. כמו עובד שמוזמן לשימוע ולא מגיע &ndash; זה פועל לרעתו״.
בסיום, כשנשאל אם היה מסכים בעצמו להתמנות ליועץ המשפטי לממשלה במקרה שהיועצת תודח, השיב בתקיפות: ״חס ושלום. אני אוהב את מה שאני עושה &ndash; לייצג ולהופיע. לא מתקרב לתפקידים ציבוריים כאלה״.
עורך:&nbsp; איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:יונתן זינדל פלאש 90&nbsp;