בדיונים הפוליטיים ניכר שמחלוקת על חוק הגיוס שולחת אי-הסכמה על התקציב, תוך התמקדות בהטבות ומס רכוש לקבוצות שונות

הצבעה על תקציב המדינה נדחתה לבקשת המפלגות החרדיות. הישיבה הייתה מתוחה, וראשי הקואליציה, ביניהם ראש הממשלה נתניהו ושר החינוך סמוטריץ', איימו על פיזור הממשלה במקרה שההצבעה תידחה – אך בפועל ההצבעה נדחתה. נראה כי הוויכוח סביב התקציב אינו עוסק בתכנים הכלכליים עצמם, אלא בחוק הגיוס.

לדברי שלמה טיטלבאום (כלכליסט) בראיון אצל אלי ביתאן בכאן מורשת, "נראה שיש הסכמה רחבה על התקציב עצמו, אך הוויכוח סביב חוק ההסדרים, ובפרט חוק הגיוס, הוא זה שמכתיב את ההתנהלות הפוליטית."

במהלך הדיון, הובהר כי החוק הנוכחי אינו מגדיר במפורש את הפטורים ללומדי תורה ואינו קובע מנגנונים ברורים להטבות או דחיות גיוס. טייטלבון הסביר כי "הצעת החוק הנוכחית לא כוללת מכסה ברורה למי שמקבל פטור מלא, מה שמוביל לכך שהחוק אינו מסדיר את המערכת באופן יעיל."

עוד ציין כי "הפוליטיקאים החרדים מאיימים באקדח ריק – הם מאיימים על אי-קיום התקציב אם החוק לא יעבור, אך בפועל אינם מוכנים לממש את האיום." לדבריו, סמוטריץ' ונתניהו עשויים לראות בכך יתרון פוליטי: "אם החוק יעבור, הם יימנעו מהשאלות הקשות באולפנים על נושאים אחרים, כמו האירועים של ה-7 באוקטובר."

באשר לתקציב עצמו, רוב ההסכמות קיימות. רפורמות מרכזיות כוללות, בין היתר, מס רכוש על קרקעות יקרות במרכז, שצפוי לגייס כ-8 מיליארד שקל לשנה ולהפנות את הכסף להטבות מס עבור מעמד הביניים. טייטלבון מסביר כי "הרפורמה לא תשחרר בהכרח קרקעות למגורים, אך היא מספקת מס צודק שאינו פוגע בצמיחה הכלכלית."

בכל הנוגע להשפעה הפוליטית, נמסר כי גם בעלי הון מהמגזר החרדי, ולא רק מהמגזרים הכלליים, מחזיקים בכוח ישיר על חברי כנסת חרדים ויכולים להשפיע על החלטות התקציב, לעיתים יותר מאשר בעלי הקרקעות מהצד הציוני-דתי.

לסיכום, התקציב המדיני מוסכם ברובו, אך הוויכוח סביב חוק הגיוס ממשיך לשלוט בסדר היום הפוליטי, ומייצר מתחים בתוך הקואליציה ובהשפעה על הציבור.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר