טראמפ, איראן והמורשת המתערערת: בין הישגים טקטיים לכישלון אסטרטגי

בריאיון מקיף ללבני טיטלבוים בכאן מורשת מנתח פרופ’ יוסי שיין את המדיניות האמריקאית מול איראן תחת דונלד טראמפ, וטוען כי המהלך כולו מצוי כעת בצומת קריטית שעשויה להכריע את מורשתו של הנשיא לשעבר.

לדבריו, טראמפ נכנס לעימות עם איראן מתוך תפיסה של “הישג מהיר” ויכולת לייצר הכרעה דרמטית, כפי שעשה בזירות אחרות. בתחילת הדרך, כך הוא מתאר, נראה היה כי ארצות הברית מצליחה לייצר לחץ משמעותי על איראן באמצעות שילוב של מהלכים צבאיים, מדיניים וכלכליים, לצד שיתוף פעולה עם ישראל.

אולם בפועל, טוען שיין, הפגיעה האיראנית לא הובילה לקריסת המשטר או לשינוי אסטרטגי עמוק. למרות פגיעות קשות בתשתיות וביעדים צבאיים, איראן הצליחה לשרוד ואף להמשיך בפעילותה הגרעינית והבליסטית.

“יש פער בין הישגים טקטיים מרשימים לבין הישג אסטרטגי אמיתי”, הוא מסביר, ומציין כי גם בכירים אמריקאים לשעבר מביעים ספק לגבי התוצאה הכוללת של המהלך.

בהמשך דבריו התייחס גם להשלכות האזוריות: עלייה במחירי הנפט, מתיחות במפרץ הפרסי, ופגיעה בתחושת היציבות במדינות שנחשבו עד לאחרונה יציבות יחסית. לדבריו, ההתפתחויות הללו יצרו “שרשרת של זירות מקושרות”, שבהן עימות באיראן משפיע ישירות גם על לבנון ועל גזרות נוספות.

שיין מעריך כי בשלב זה “המומנטום האמריקאי כבר אינו קיים”, וכי הסיכוי להשגת הכרעה ברורה באמצעים הקיימים נמוך, אלא אם תתרחש הסלמה משמעותית נוספת.

לשאלה האם ייתכן חידוש הלחימה, הוא משיב כי “שום אפשרות אינה נשללת”, אך מדגיש כי ארה״ב אינה מעוניינת להיגרר למלחמות ארוכות, בהתאם לעמדת טראמפ עצמו שהתנגד למעורבות ממושכת בזירות חוץ.

בסיום מזהיר שיין כי ישראל והמערכת האזורית כולה עלולות להיקלע למצב של חוסר הכרעה מתמשך במספר זירות במקביל, מה שמייצר אי־יציבות ארוכת טווח.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: תמר פופקו שטרן

קרדיט תמונה: Yonatan Sindel/Flash90

טראמפ, איראן והמורשת המתערערת: בין הישגים טקטיים לכישלון אסטרטגי
בריאיון מקיף ללבני טיטלבוים בכאן מורשת מנתח פרופ&rsquo; יוסי שיין את המדיניות האמריקאית מול איראן תחת דונלד טראמפ, וטוען כי המהלך כולו מצוי כעת בצומת קריטית שעשויה להכריע את מורשתו של הנשיא לשעבר.
לדבריו, טראמפ נכנס לעימות עם איראן מתוך תפיסה של &ldquo;הישג מהיר&rdquo; ויכולת לייצר הכרעה דרמטית, כפי שעשה בזירות אחרות. בתחילת הדרך, כך הוא מתאר, נראה היה כי ארצות הברית מצליחה לייצר לחץ משמעותי על איראן באמצעות שילוב של מהלכים צבאיים, מדיניים וכלכליים, לצד שיתוף פעולה עם ישראל.
אולם בפועל, טוען שיין, הפגיעה האיראנית לא הובילה לקריסת המשטר או לשינוי אסטרטגי עמוק. למרות פגיעות קשות בתשתיות וביעדים צבאיים, איראן הצליחה לשרוד ואף להמשיך בפעילותה הגרעינית והבליסטית.
&ldquo;יש פער בין הישגים טקטיים מרשימים לבין הישג אסטרטגי אמיתי&rdquo;, הוא מסביר, ומציין כי גם בכירים אמריקאים לשעבר מביעים ספק לגבי התוצאה הכוללת של המהלך.
בהמשך דבריו התייחס גם להשלכות האזוריות: עלייה במחירי הנפט, מתיחות במפרץ הפרסי, ופגיעה בתחושת היציבות במדינות שנחשבו עד לאחרונה יציבות יחסית. לדבריו, ההתפתחויות הללו יצרו &ldquo;שרשרת של זירות מקושרות&rdquo;, שבהן עימות באיראן משפיע ישירות גם על לבנון ועל גזרות נוספות.
שיין מעריך כי בשלב זה &ldquo;המומנטום האמריקאי כבר אינו קיים&rdquo;, וכי הסיכוי להשגת הכרעה ברורה באמצעים הקיימים נמוך, אלא אם תתרחש הסלמה משמעותית נוספת.
לשאלה האם ייתכן חידוש הלחימה, הוא משיב כי &ldquo;שום אפשרות אינה נשללת&rdquo;, אך מדגיש כי ארה״ב אינה מעוניינת להיגרר למלחמות ארוכות, בהתאם לעמדת טראמפ עצמו שהתנגד למעורבות ממושכת בזירות חוץ.
בסיום מזהיר שיין כי ישראל והמערכת האזורית כולה עלולות להיקלע למצב של חוסר הכרעה מתמשך במספר זירות במקביל, מה שמייצר אי־יציבות ארוכת טווח.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: תמר פופקו שטרן
קרדיט תמונה: Yonatan Sindel/Flash90