אסתי גרינברג בשיחה עם  נעם דמסקי שיצר במשותף את הסרט עם הבמאי עדו בהט 

מתוך 'תדר משלה' יום רביעי בש11:00 

קרדיט לצילום: ניב מאיו

מפיקה: אירה וקסלר 

אסתי גרינברג בשיחה עם&nbsp; נעם דמסקי שיצר במשותף את הסרט עם הבמאי עדו בהט&nbsp;
מתוך 'תדר משלה' יום רביעי בש11:00&nbsp;
קרדיט לצילום: ניב מאיו
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

כאן מורשת

סרט הדוקו 'מלאכי' ששודר בכאן

 

טור אסטרטגי עם אודי טנא: על השפעת היחסים עם טראמפ, והאם שינוי העמדה שלו ישפיע על המערכת הפוליטית בישראל

בצל הימים הקשים והדיון הציבורי סביב המצב הביטחוני והמדיני, התייחס אודי טנא  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לשאלת ההשפעה האפשרית של שינויי העמדה של דונלד טראמפ על מערכת הבחירות בישראל, ועל מעמדו הפוליטי של בנימין נתניהו.

לדבריו, נתניהו עשוי לדעת לנצל את מערכת היחסים עם טראמפ לשני כיוונים שונים:

“אם טראמפ יתמוך בו – הוא יוכל להציג את זה כהוכחה לקשריו עם המעצמה הגדולה בעולם. ואם לא – הוא יוכל לומר שלמרות לחץ אמריקאי, הוא זה שעמד מול שבע חזיתות וגם מול הנשיא האמריקאי עצמו.”

עם זאת, טנא הדגיש כי מעבר לשיקולים הפוליטיים, יש להבין את מגבלות התלות במדינות זרות:

“בסופו של דבר מדינת ישראל צריכה להבין שהיא המעצמה של עצמה. לא משנה מה יאמרו הגויים, משנה מה יעשו היהודים – כפי שאמר בן־גוריון.”

לדבריו, האירועים הביטחוניים והזירה הבינלאומית מדגישים את הצורך בעצמאות אסטרטגית:

“ישראל היא מדינה ריבונית, לא עוד כוכב בדגל האמריקאי. אנחנו צריכים ללמוד לחיות עצמאות, לא רק לדבר עליה.”

בהתייחסות להיפוך העמדה של טראמפ, ציין טנא כי מדובר בתוצאה אפשרית של שיקולים פנימיים בארצות הברית, בהם בחירות האמצע ואינטרסים מדיניים וכלכליים.

בסיום הדיון הדגיש כי מוקדם להסיק מסקנות פוליטיות:

“עוד יש הרבה זמן עד הבחירות. ארבעה חודשים הם נצח בפוליטיקה. הכול עוד יכול להשתנות, במיוחד סביב איחודים פוליטיים בגושים השונים.”

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

 

&nbsp;
טור אסטרטגי עם אודי טנא: על השפעת היחסים עם טראמפ, והאם שינוי העמדה שלו ישפיע על המערכת הפוליטית בישראל
בצל הימים הקשים והדיון הציבורי סביב המצב הביטחוני והמדיני, התייחס אודי טנא&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לשאלת ההשפעה האפשרית של שינויי העמדה של דונלד טראמפ על מערכת הבחירות בישראל, ועל מעמדו הפוליטי של בנימין נתניהו.
לדבריו, נתניהו עשוי לדעת לנצל את מערכת היחסים עם טראמפ לשני כיוונים שונים:
&ldquo;אם טראמפ יתמוך בו &ndash; הוא יוכל להציג את זה כהוכחה לקשריו עם המעצמה הגדולה בעולם. ואם לא &ndash; הוא יוכל לומר שלמרות לחץ אמריקאי, הוא זה שעמד מול שבע חזיתות וגם מול הנשיא האמריקאי עצמו.&rdquo;
עם זאת, טנא הדגיש כי מעבר לשיקולים הפוליטיים, יש להבין את מגבלות התלות במדינות זרות:
&ldquo;בסופו של דבר מדינת ישראל צריכה להבין שהיא המעצמה של עצמה. לא משנה מה יאמרו הגויים, משנה מה יעשו היהודים &ndash; כפי שאמר בן־גוריון.&rdquo;
לדבריו, האירועים הביטחוניים והזירה הבינלאומית מדגישים את הצורך בעצמאות אסטרטגית:
&ldquo;ישראל היא מדינה ריבונית, לא עוד כוכב בדגל האמריקאי. אנחנו צריכים ללמוד לחיות עצמאות, לא רק לדבר עליה.&rdquo;
בהתייחסות להיפוך העמדה של טראמפ, ציין טנא כי מדובר בתוצאה אפשרית של שיקולים פנימיים בארצות הברית, בהם בחירות האמצע ואינטרסים מדיניים וכלכליים.
בסיום הדיון הדגיש כי מוקדם להסיק מסקנות פוליטיות:
&ldquo;עוד יש הרבה זמן עד הבחירות. ארבעה חודשים הם נצח בפוליטיקה. הכול עוד יכול להשתנות, במיוחד סביב איחודים פוליטיים בגושים השונים.&rdquo;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;

"טור אסטרטגי-טראמפ, נתניהו והבחירות: “ישראל צריכה להבין שהיא המעצמה של עצמה

איתן דוידי  מתח ביקורת על מדיניות הלחימה והפסקות האש בלבנון, טען כי ישראל איבדה חופש פעולה מול ארה״ב וקרא להגברת הלחץ על חיזבאללה: "התושבים כבר לא יכולים לשאת את המצב"

על רקע נפילת חמישה לוחמי צה״ל בסוף השבוע בלחימה בדרום לבנון, התייחס איתן דוידי, יו״ר מושב מרגליות, למצב הביטחוני בצפון ולתחושת התושבים החיים סמוך לגבול.

בפתח הריאיון  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ביקש דוידי לשלוח תנחומים למשפחות הנופלים. "אלה גיבורים שעושים עבודה קשה כבר תקופה ארוכה מאוד", אמר. לדבריו, עבור תושבי קו הגבול, הלחימה בדרום לבנון אינה אירוע רחוק אלא חלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית.

"יישובי הגדר נמצאים במרחק של מאות מטרים בודדים מדרום לבנון. מבחינתנו הצפון ודרום לבנון הפכו לזירה אחת", אמר.

בהמשך התייחס למדיניות האמריקאית באזור והביע דאגה מהשפעתה על חופש הפעולה הישראלי. לדבריו, מאז שהוחלט על עצירת חלק מהמהלכים הצבאיים, נוצר מצב שבו ישראל מוגבלת יותר ביכולת לפעול בלבנון.

"אנחנו רואים צבא שנמצא יותר במצב סטטי ופחות ביוזמה", טען. "וכשכוח נשאר סטטי לאורך זמן – הוא גם הופך פגיע יותר".

דוידי מתח ביקורת גם על הסכמי הפסקת האש וטען כי היה צורך להמשיך את הלחץ על חיזבאללה לאורך זמן רב יותר כדי להשיג תוצאה אסטרטגית משמעותית יותר.

לדבריו, אי אפשר להפריד לחלוטין בין מדינת לבנון לבין פעילות חיזבאללה בשטחה. הוא סבר כי היה צורך להגביר את הלחץ על לבנון כדי לייצר מנגנון פנימי שיביא לצמצום כוחו של הארגון.

"לא רצינו לכבוש את לבנון", אמר, "אבל כן לייצר מציאות שבה הצד השני מבין שלמחיר יש משמעות".

בהמשך הריאיון נשאל על דיווחים מבצעיים והתייחס לעמדתו שלפיה אסור לאפשר לארגוני טרור להשתקם לאחר פגיעה מבצעית.

לקראת סיום הפנה מסר לממשלה והתריע מפני עייפות ושחיקה בקרב תושבי הצפון.

"יש משפחות שכבר לא יכולות לשאת את זה יותר", אמר. "אנחנו רואים עזיבה נוספת של תושבים. הצפון הוא לא רק של תושבי הצפון — הוא אחריות של מדינת ישראל".

דוידי סיכם בקריאה להכרעה שתאפשר לתושבים לחזור לתחושת ביטחון ולשגרת חיים.

עורך: איתי סופרין

מפיקה : אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק  

איתן דוידי&nbsp; מתח ביקורת על מדיניות הלחימה והפסקות האש בלבנון, טען כי ישראל איבדה חופש פעולה מול ארה״ב וקרא להגברת הלחץ על חיזבאללה: "התושבים כבר לא יכולים לשאת את המצב"
על רקע נפילת חמישה לוחמי צה״ל בסוף השבוע בלחימה בדרום לבנון, התייחס איתן דוידי, יו״ר מושב מרגליות, למצב הביטחוני בצפון ולתחושת התושבים החיים סמוך לגבול.
בפתח הריאיון&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ביקש דוידי לשלוח תנחומים למשפחות הנופלים. "אלה גיבורים שעושים עבודה קשה כבר תקופה ארוכה מאוד", אמר. לדבריו, עבור תושבי קו הגבול, הלחימה בדרום לבנון אינה אירוע רחוק אלא חלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית.
"יישובי הגדר נמצאים במרחק של מאות מטרים בודדים מדרום לבנון. מבחינתנו הצפון ודרום לבנון הפכו לזירה אחת", אמר.
בהמשך התייחס למדיניות האמריקאית באזור והביע דאגה מהשפעתה על חופש הפעולה הישראלי. לדבריו, מאז שהוחלט על עצירת חלק מהמהלכים הצבאיים, נוצר מצב שבו ישראל מוגבלת יותר ביכולת לפעול בלבנון.
"אנחנו רואים צבא שנמצא יותר במצב סטטי ופחות ביוזמה", טען. "וכשכוח נשאר סטטי לאורך זמן &ndash; הוא גם הופך פגיע יותר".
דוידי מתח ביקורת גם על הסכמי הפסקת האש וטען כי היה צורך להמשיך את הלחץ על חיזבאללה לאורך זמן רב יותר כדי להשיג תוצאה אסטרטגית משמעותית יותר.
לדבריו, אי אפשר להפריד לחלוטין בין מדינת לבנון לבין פעילות חיזבאללה בשטחה. הוא סבר כי היה צורך להגביר את הלחץ על לבנון כדי לייצר מנגנון פנימי שיביא לצמצום כוחו של הארגון.
"לא רצינו לכבוש את לבנון", אמר, "אבל כן לייצר מציאות שבה הצד השני מבין שלמחיר יש משמעות".
בהמשך הריאיון נשאל על דיווחים מבצעיים והתייחס לעמדתו שלפיה אסור לאפשר לארגוני טרור להשתקם לאחר פגיעה מבצעית.
לקראת סיום הפנה מסר לממשלה והתריע מפני עייפות ושחיקה בקרב תושבי הצפון.
"יש משפחות שכבר לא יכולות לשאת את זה יותר", אמר. "אנחנו רואים עזיבה נוספת של תושבים. הצפון הוא לא רק של תושבי הצפון &mdash; הוא אחריות של מדינת ישראל".
דוידי סיכם בקריאה להכרעה שתאפשר לתושבים לחזור לתחושת ביטחון ולשגרת חיים.
עורך: איתי סופרין
מפיקה : אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;&nbsp;

" יו״ר מושב מרגליות: "הצפון חי את 7 באוקטובר כבר שנתיים ושמונה חודשים

בפאנל "הפרלמנט" בכאן מורשת התנהל דיון עם הרב יהושע פפר וסביב טענות להשפעה רוחנית על מדיניות ארה״ב, גיוס חרדים והשלכות מעצרי בחורי ישיבות על החברה החרדית והישראלית כולה

בדיון בתוכנית הבוקר עם בני טיטלבוים בכאן מורשת , התייחסו המשתתפים למתח הציבורי סביב מעצרי בני ישיבות, לקריאות לשילוב חרדים בצה״ל ולשיח האמוני שמקשר בין אירועים מדיניים לבין מצב הרוחני-חברתי בישראל.

הראשון לציון הרב יצחק יוסף, כפי שהושמע בדיון, טען כי שינויים בעמדת ארה״ב כלפי ישראל קשורים לפגיעה בלומדי התורה ולמעצרים של בני ישיבות. הרב יהושע פפר, מהאתר "צריך עיון", התייחס לטענה הזו ואמר כי מדובר בנרטיב מוכר בציבור החרדי, שלפיו אירועים קשים נבחנים דרך פריזמה רוחנית-תורנית. עם זאת, הוא הדגיש כי במסורת היהודית קיימת גם מגמה הפוכה של חשבון נפש פנימי ואחריות עצמית, והביע הסתייגות מהפניית האצבע כלפי גורמים חיצוניים בלבד.

בהמשך הדיון הועלתה השאלה האם מעצרי תלמידי ישיבות משפיעים גם על קולות מתונים יותר בתוך החברה החרדית, התומכים בשילוב בצה״ל. פפר השיב כי מהלכים כאלה אינם בהכרח מעודדים גיוס, אלא עלולים ליצור תגובת נגד ולהחריף קיטוב, תוך שהוא מזכיר יוזמות של ראשי ישיבות חרדיות-שילוביות הקוראות להסדרת הנושא ולהרחבת מסגרות כמו ישיבות הסדר חרדיות.

בדיון עלה גם מקרהו של הרב דוד לייבל, מהקולות הבולטים בציבור החרדי הקורא לשילוב בצה״ל, אשר הצטרף לקריאות נגד מעצרי בני ישיבות. המשתתפים ציינו כי מדובר בתופעה רחבה יותר של מוסדות חרדיים-שילוביים המנסים לגבש מודל המשלב לימוד תורה עם שירות צבאי.

לקראת סיום, קרא פפר ליצירת שיח מאחד יותר בין חלקי החברה בישראל – לומדי התורה, הציונות הדתית והציבור הכללי – והדגיש כי הדרך לחיזוק החברה והביטחון היא שילוב בין שמירת עולם התורה לבין גיוס מי שאינם במסלול לימוד מלא, לצד אחריות משותפת ולא האשמות הדדיות.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

בפאנל "הפרלמנט" בכאן מורשת התנהל דיון עם הרב יהושע פפר וסביב טענות להשפעה רוחנית על מדיניות ארה״ב, גיוס חרדים והשלכות מעצרי בחורי ישיבות על החברה החרדית והישראלית כולה
בדיון בתוכנית הבוקר עם בני טיטלבוים בכאן מורשת , התייחסו המשתתפים למתח הציבורי סביב מעצרי בני ישיבות, לקריאות לשילוב חרדים בצה״ל ולשיח האמוני שמקשר בין אירועים מדיניים לבין מצב הרוחני-חברתי בישראל.
הראשון לציון הרב יצחק יוסף, כפי שהושמע בדיון, טען כי שינויים בעמדת ארה״ב כלפי ישראל קשורים לפגיעה בלומדי התורה ולמעצרים של בני ישיבות. הרב יהושע פפר, מהאתר "צריך עיון", התייחס לטענה הזו ואמר כי מדובר בנרטיב מוכר בציבור החרדי, שלפיו אירועים קשים נבחנים דרך פריזמה רוחנית-תורנית. עם זאת, הוא הדגיש כי במסורת היהודית קיימת גם מגמה הפוכה של חשבון נפש פנימי ואחריות עצמית, והביע הסתייגות מהפניית האצבע כלפי גורמים חיצוניים בלבד.
בהמשך הדיון הועלתה השאלה האם מעצרי תלמידי ישיבות משפיעים גם על קולות מתונים יותר בתוך החברה החרדית, התומכים בשילוב בצה״ל. פפר השיב כי מהלכים כאלה אינם בהכרח מעודדים גיוס, אלא עלולים ליצור תגובת נגד ולהחריף קיטוב, תוך שהוא מזכיר יוזמות של ראשי ישיבות חרדיות-שילוביות הקוראות להסדרת הנושא ולהרחבת מסגרות כמו ישיבות הסדר חרדיות.
בדיון עלה גם מקרהו של הרב דוד לייבל, מהקולות הבולטים בציבור החרדי הקורא לשילוב בצה״ל, אשר הצטרף לקריאות נגד מעצרי בני ישיבות. המשתתפים ציינו כי מדובר בתופעה רחבה יותר של מוסדות חרדיים-שילוביים המנסים לגבש מודל המשלב לימוד תורה עם שירות צבאי.
לקראת סיום, קרא פפר ליצירת שיח מאחד יותר בין חלקי החברה בישראל &ndash; לומדי התורה, הציונות הדתית והציבור הכללי &ndash; והדגיש כי הדרך לחיזוק החברה והביטחון היא שילוב בין שמירת עולם התורה לבין גיוס מי שאינם במסלול לימוד מלא, לצד אחריות משותפת ולא האשמות הדדיות.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

סרט הדוקו 'מלאכי' ששודר בכאן

כאן מורשת

Social links

Recent clips