רועי לחמנוביץ', לשעבר דובר ש״ס, מסביר בכאן מורשת: המפלגה נעה מאז הקמתה בין הציבור החרדי לבין המסורתיים – ואחרי 7 באוקטובר מתקשה להכריע לאן פניה


על רקע הדיון המחודש בחוק הגיוס, שוחח בני טיטלבוים בכאן מורשת עם רועי לחמנוביץ',יועץ תקשורת ואסטרטגיה, שכיהן במשך שנים כדובר ש״ס. לדבריו, המתח שבו מצויה המפלגה אינו חדש, אלא מלווה אותה כמעט מראשית דרכה.

לחמנוביץ' דחה את הטענה כי ש״ס שינתה כיוון בשנים האחרונות, והסביר כי מאז הקמתה נעה המפלגה בין שני מעגלים מרכזיים: הלגיטימציה שמגיעה מהעולם החרדי־ליטאי, בעיקר הספרדי, לבין טיפוח קהל היעד המסורתי והדתי־לאומי מקרב בני עדות המזרח – קהל שמרביתו נושא בנטל השירות הצבאי. לאורך השנים, אמר, הנהגת ש״ס נדרשה שוב ושוב להלך בין הטיפות.

עם זאת, לדבריו, אירועי 7 באוקטובר חידדו את הציפייה הציבורית לשמוע מהנהגת ש״ס אמירות ברורות יותר בנוגע לנשיאה בנטל. ״קשה לראות את הנהגת ש״ס עושה פרסה ומאבדת את הלגיטימציה החרדית״, אמר, אך באותה נשימה הודה כי המפלגה ״חוטפת גם מפה וגם משם״.

בהתייחסות לטענות על אכיפה לא שוויונית כלפי צעירים שאינם מתגייסים, אמר לחמנוביץ' כי אין לו הוכחה לכוונת מכוון, אך הודה שהתוצאה בפועל בעייתית. לדבריו, בשל מבנה החברה החרדית והדיון במכסות, מי שנפגעים יותר הם בני עדות המזרח שנמצאים בשוליים או במעגלים הרחבים יותר – מציאות ש״נראית רע״ ויוצרת תחושה קשה בציבור.

הוא התייחס גם לסוגיית תלושי המזון ולביקורת על הקריטריונים לחלוקתם. לדבריו, מעבר למענה כלכלי מיידי, ההתעקשות של ש״ס על תווי המזון נועדה לשדר מסר כפול: גם לציבור החרדי וגם לציבור המסורתי־ספרדי. בהקשר הקואליציוני, ציין, עדיף לש״ס שעימות פוליטי יפרוץ על סוגיה חברתית כמו תלושי המזון – ולא על חוק הגיוס.

לשאלה האם ש״ס עשויה לחבור בעתיד לממשלה שאינה ממשלת ימין השיב לחמנוביץ' בנחרצות: ״במילה אחת – לא. בשתי מילים – ממש לא״.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה :שאטרסטוק 

רועי לחמנוביץ', לשעבר דובר ש״ס, מסביר בכאן מורשת: המפלגה נעה מאז הקמתה בין הציבור החרדי לבין המסורתיים &ndash; ואחרי 7 באוקטובר מתקשה להכריע לאן פניה
 על רקע הדיון המחודש בחוק הגיוס, שוחח בני טיטלבוים בכאן מורשת עם רועי לחמנוביץ',יועץ תקשורת ואסטרטגיה, שכיהן במשך שנים כדובר ש״ס. לדבריו, המתח שבו מצויה המפלגה אינו חדש, אלא מלווה אותה כמעט מראשית דרכה.
לחמנוביץ' דחה את הטענה כי ש״ס שינתה כיוון בשנים האחרונות, והסביר כי מאז הקמתה נעה המפלגה בין שני מעגלים מרכזיים: הלגיטימציה שמגיעה מהעולם החרדי־ליטאי, בעיקר הספרדי, לבין טיפוח קהל היעד המסורתי והדתי־לאומי מקרב בני עדות המזרח &ndash; קהל שמרביתו נושא בנטל השירות הצבאי. לאורך השנים, אמר, הנהגת ש״ס נדרשה שוב ושוב להלך בין הטיפות.
עם זאת, לדבריו, אירועי 7 באוקטובר חידדו את הציפייה הציבורית לשמוע מהנהגת ש״ס אמירות ברורות יותר בנוגע לנשיאה בנטל. ״קשה לראות את הנהגת ש״ס עושה פרסה ומאבדת את הלגיטימציה החרדית״, אמר, אך באותה נשימה הודה כי המפלגה ״חוטפת גם מפה וגם משם״.
בהתייחסות לטענות על אכיפה לא שוויונית כלפי צעירים שאינם מתגייסים, אמר לחמנוביץ' כי אין לו הוכחה לכוונת מכוון, אך הודה שהתוצאה בפועל בעייתית. לדבריו, בשל מבנה החברה החרדית והדיון במכסות, מי שנפגעים יותר הם בני עדות המזרח שנמצאים בשוליים או במעגלים הרחבים יותר &ndash; מציאות ש״נראית רע״ ויוצרת תחושה קשה בציבור.
הוא התייחס גם לסוגיית תלושי המזון ולביקורת על הקריטריונים לחלוקתם. לדבריו, מעבר למענה כלכלי מיידי, ההתעקשות של ש״ס על תווי המזון נועדה לשדר מסר כפול: גם לציבור החרדי וגם לציבור המסורתי־ספרדי. בהקשר הקואליציוני, ציין, עדיף לש״ס שעימות פוליטי יפרוץ על סוגיה חברתית כמו תלושי המזון &ndash; ולא על חוק הגיוס.
לשאלה האם ש״ס עשויה לחבור בעתיד לממשלה שאינה ממשלת ימין השיב לחמנוביץ' בנחרצות: ״במילה אחת &ndash; לא. בשתי מילים &ndash; ממש לא״.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה :שאטרסטוק&nbsp;

Advertisement