טור חינוך | אבי נועם הרש: הזנחה קטנה במסדרון עלולה להפוך להזנחה ערכית — והפתרון מתחיל בתחושת שייכות וכבוד לאדם שמאחורי המטאטא

בפינת טור חינוך אצל עמירם כהן בכאן מורשת  מבקש המחנך ואיש החינוך אבינועם הרש להפנות את המבט דווקא אל הזירה היומיומית והשקטה לכאורה: המסדרונות, הכיתות והחצרות של הישיבות והאולפנות.

לדבריו, אחד הדברים החשובים ביותר שהורים הבוחנים מוסד חינוכי צריכים לשים אליהם לב הוא נושא הסדר והניקיון. “לכאורה”, הוא אומר, “מה כבר נורא בלראות טישו על הרצפה או פינה קצת מוזנחת? עד כמה זה באמת אקוטי?”. אך מניסיונו, וגם בעקבות שיחה עם ראשת אולפנה בצפון, התשובה ברורה: ללכלוך יש השפעה עמוקה ומכרעת על האקלים החברתי והחינוכי.

הרש משתף בתובנה שקיבל ממחנך בישיבה תיכונית, שניסה להבין מדוע תלמידים אינם מלכלכים את ביתם הפרטי — אך כן עושים זאת במוסד החינוכי. ההסבר, לדבריו, נעוץ בתחושת השייכות: הבית הוא “שלי”, הסלון הוא “שלי”, אך הישיבה או האולפנה נתפסות כמרחב שאינו באמת שייך לתלמיד. כאשר אין תחושת בעלות ואחריות, מגיע גם הזלזול.

כדי להתמודד עם כך, בחר אותו מחנך בדרך לא שגרתית: הוא הזמין את המנקה לשוחח עם התלמידים ולספר להם מי הוא. לא “משאב”, לא פונקציה — אלא אדם. במהלך השיחה גילו התלמידים כי מדובר באדם עם עבר, עם סיפור חיים, חייל לשעבר שלחם בלבנון. “ברגע שיש פנים, דמות ואישיות”, מסביר הרש, “התודעה משתנה. מבינים שלא רובוט או AI מגיע לנקות, אלא אדם בשר ודם שמשלם מחיר על הזלזול שלנו”.

הרש מחבר זאת גם ל”תיאוריית החלונות השבורים”, המוכרת מתחום הקרימינולוגיה: סביבה מוזנחת מזמינה עוד הזנחה, ולעיתים אף אלימות. כשלא מתקנים “חלון שבור” בזמן — הנזק מתרחב. כך גם במרחב החינוכי: סביבה לא נקייה יוצרת אקלים לא בריא.

כמחנך, הוא מעיד על עצמו כי אינו מוכן להתחיל שיעור בכיתה מלוכלכת. “אין דבר כזה”, הוא אומר. “קודם מנקים — ורק אחר כך לומדים”. בעיניו, זהו מסר חינוכי עמוק לא פחות משיעור במתמטיקה או באנגלית.

למי שמבקש דוגמה מעוררת השראה, הוא מפנה לחדר ההלבשה של נבחרת יפן במונדיאל — שהושאר נקי ומצוחצח לאחר המשחק. “זה לא רק ניקיון”, הוא מדגיש, “זו עמדה מוסרית, אכפתיות לאחר, אמירה של סולידריות”.

בסופו של דבר, מסכם הרש, מוסד חינוכי הוא קודם כול בית חינוך. מקום שבו מחנכים לא רק להישגים, אלא גם לאחריות, לכבוד הדדי ולרגישות כלפי המנקים והמנקות — האנשים השקופים שלעתים מחזיקים את המערכת כולה.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי שטרנליכט

 

טור חינוך | אבי נועם הרש: הזנחה קטנה במסדרון עלולה להפוך להזנחה ערכית &mdash; והפתרון מתחיל בתחושת שייכות וכבוד לאדם שמאחורי המטאטא
בפינת טור חינוך אצל עמירם כהן בכאן מורשת&nbsp; מבקש המחנך ואיש החינוך אבינועם הרש להפנות את המבט דווקא אל הזירה היומיומית והשקטה לכאורה: המסדרונות, הכיתות והחצרות של הישיבות והאולפנות.
לדבריו, אחד הדברים החשובים ביותר שהורים הבוחנים מוסד חינוכי צריכים לשים אליהם לב הוא נושא הסדר והניקיון. &ldquo;לכאורה&rdquo;, הוא אומר, &ldquo;מה כבר נורא בלראות טישו על הרצפה או פינה קצת מוזנחת? עד כמה זה באמת אקוטי?&rdquo;. אך מניסיונו, וגם בעקבות שיחה עם ראשת אולפנה בצפון, התשובה ברורה: ללכלוך יש השפעה עמוקה ומכרעת על האקלים החברתי והחינוכי.
הרש משתף בתובנה שקיבל ממחנך בישיבה תיכונית, שניסה להבין מדוע תלמידים אינם מלכלכים את ביתם הפרטי &mdash; אך כן עושים זאת במוסד החינוכי. ההסבר, לדבריו, נעוץ בתחושת השייכות: הבית הוא &ldquo;שלי&rdquo;, הסלון הוא &ldquo;שלי&rdquo;, אך הישיבה או האולפנה נתפסות כמרחב שאינו באמת שייך לתלמיד. כאשר אין תחושת בעלות ואחריות, מגיע גם הזלזול.
כדי להתמודד עם כך, בחר אותו מחנך בדרך לא שגרתית: הוא הזמין את המנקה לשוחח עם התלמידים ולספר להם מי הוא. לא &ldquo;משאב&rdquo;, לא פונקציה &mdash; אלא אדם. במהלך השיחה גילו התלמידים כי מדובר באדם עם עבר, עם סיפור חיים, חייל לשעבר שלחם בלבנון. &ldquo;ברגע שיש פנים, דמות ואישיות&rdquo;, מסביר הרש, &ldquo;התודעה משתנה. מבינים שלא רובוט או AI מגיע לנקות, אלא אדם בשר ודם שמשלם מחיר על הזלזול שלנו&rdquo;.
הרש מחבר זאת גם ל&rdquo;תיאוריית החלונות השבורים&rdquo;, המוכרת מתחום הקרימינולוגיה: סביבה מוזנחת מזמינה עוד הזנחה, ולעיתים אף אלימות. כשלא מתקנים &ldquo;חלון שבור&rdquo; בזמן &mdash; הנזק מתרחב. כך גם במרחב החינוכי: סביבה לא נקייה יוצרת אקלים לא בריא.
כמחנך, הוא מעיד על עצמו כי אינו מוכן להתחיל שיעור בכיתה מלוכלכת. &ldquo;אין דבר כזה&rdquo;, הוא אומר. &ldquo;קודם מנקים &mdash; ורק אחר כך לומדים&rdquo;. בעיניו, זהו מסר חינוכי עמוק לא פחות משיעור במתמטיקה או באנגלית.
למי שמבקש דוגמה מעוררת השראה, הוא מפנה לחדר ההלבשה של נבחרת יפן במונדיאל &mdash; שהושאר נקי ומצוחצח לאחר המשחק. &ldquo;זה לא רק ניקיון&rdquo;, הוא מדגיש, &ldquo;זו עמדה מוסרית, אכפתיות לאחר, אמירה של סולידריות&rdquo;.
בסופו של דבר, מסכם הרש, מוסד חינוכי הוא קודם כול בית חינוך. מקום שבו מחנכים לא רק להישגים, אלא גם לאחריות, לכבוד הדדי ולרגישות כלפי המנקים והמנקות &mdash; האנשים השקופים שלעתים מחזיקים את המערכת כולה.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי שטרנליכט
&nbsp;