בני טיטלבוים בשיחה עם הרב הד"ר יוסף פריאל 

מרצה לתנ"ך וזמר עברי אונ' בר אילן 

מתוך 'הבוקר'

כז בניסן תשפ"ו 

עורך:  איתי סופרין

מפיקה : אירה וקסלר 

 

בני טיטלבוים בשיחה עם הרב הד"ר יוסף פריאל&nbsp;
מרצה לתנ"ך וזמר עברי אונ' בר אילן&nbsp;
מתוך 'הבוקר'
כז בניסן תשפ"ו&nbsp;
עורך:&nbsp; איתי סופרין
מפיקה : אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;

כאן מורשת

שיר בפרשה - תמיר גרינברג (מתוך פרוייקט פסקול שלישי) - למה אני 

ראיון מיוחד ליום הזכרון לשואה ולגבורה

עורך: איתי סופרין

צילום: טל ניסן

ראיון מיוחד ליום הזכרון לשואה ולגבורה
עורך: איתי סופרין
צילום: טל ניסן

בדמיך חיי -בני טיטלבוים מארח את שורד  השואה מיכאל אוריך    

מנכ"לית  הליגה נגד השמצה בישראל מתריעה בראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת: מאז 7 באוקטובר והעימות עם איראן נרשמת עלייה חדה באירועים – מהטרדות ברשת ועד ירי בבתי כנסת; "זו כבר לא בעיה יהודית – זו בעיה עולמית"

ברקע יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הנתונים שמגיעים מהשטח מציירים תמונה מדאיגה: האנטישמיות בעולם נמצאת בעלייה מתמדת – ואף מואצת מאז פרוץ המלחמה.

לדברי קרול נוריאל, מנכל"ית  הליגה נגד השמצה בישראל, מדובר במגמה ברורה:
"אם מציירים גרף – זו עלייה רציפה. בעשור שלפני המלחמה ראינו בארצות הברית זינוק של כמעט 900% באירועים אנטישמיים. מאז 7 באוקטובר – זו כבר עלייה אקספוננציאלית".

אלימות, ירי ואיומים – בכל העולם

נוריאל מתארת שורת אירועים חמורים שהתרחשו רק לאחרונה: תקיפות פיזיות של יהודים בקליפורניה ובבלגיה, ירי בבר בטקסס, ושלושה מקרי ירי לעבר בתי כנסת בקנדה בתוך שבוע אחד.
בנוסף, נמנע ברגע האחרון פיגוע ירי בבית כנסת ובית ספר במישיגן – אירוע שעלול היה להסתיים בטבח.

לדבריה, לצד האלימות הפיזית, מתרחב גם גל של הסתה, איומים והטרדות – הן במרחב הציבורי והן ברשתות החברתיות.

חיבור מסוכן בין קצוות אידיאולוגיים

אחד המאפיינים הבולטים של התקופה, כך לדבריה, הוא חיבור בין קבוצות שבעבר היו יריבות אידיאולוגיות:
ימין קיצוני, שמאל רדיקלי וגורמים אסלאמיסטיים – כולם משתמשים במסרים דומים.

"הטענות שארצות הברית נשלטת על ידי ישראל או ש'אמריקאים מתים למען ישראל' מוכיחות שזה כבר לא ויכוח פוליטי – אלא אנטישמיות עמוקה שמצליחה לאחד מחנות מנוגדים לחלוטין".

"עידן שבו לאמת יש פחות ערך"

נוריאל מצביעה גם על שינוי עמוק בשיח הציבורי:
"אנחנו חיים בעידן שבו לאמת יש פחות ערך. תיאוריות קונספירציה הופכות בעיני רבים לעובדות – בעיקר דרך הרשתות החברתיות".

לדבריה, לפלטפורמות כמו TikTok, Instagram ו-Facebook יש תפקיד מרכזי בהפצת התכנים – לעיתים באמצעות משפיענים עם קהל של מיליונים.

גם בגיימינג: יהודים מותקפים תוך שעה

אחד הנתונים המטרידים ביותר מגיע דווקא מעולם המשחקים:
"כ-40% מהיהודים שנכנסים למשחק מחשב עם שם יהודי חווים הטרדות בתוך שעה", מציינת נוריאל.
המשמעות: עצם הזיהוי כיהודי הופך לגורם סיכון – גם בזירה הווירטואלית.

איראן – "יצואנית אנטישמיות"

בהתייחסות לעימות הנוכחי, נוריאל מדגישה את תפקידה של איראן:
"מדובר במדינה שמייצאת לא רק טרור אלא גם אנטישמיות – דרך אידיאולוגיה, תעמולה ופעולות בשטח. זה דנ"א משטרי שמחלחל לעולם כבר עשרות שנים".

"לא מאבק אבוד"

למרות התמונה הקשה, נוריאל מסרבת להרים ידיים:
"אנחנו נאבקים באנטישמיות כל השנה – דרך חינוך, עבודה עם ממשלות ועם פלטפורמות דיגיטליות. חשוב להבין: אנטישמיות אינה בעיה של יהודים – אלא של החברות שבהן היא מתקיימת".

עורך:  איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

מנכ"לית&nbsp; הליגה נגד השמצה בישראל מתריעה בראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת: מאז 7 באוקטובר והעימות עם איראן נרשמת עלייה חדה באירועים &ndash; מהטרדות ברשת ועד ירי בבתי כנסת; "זו כבר לא בעיה יהודית &ndash; זו בעיה עולמית"
ברקע יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הנתונים שמגיעים מהשטח מציירים תמונה מדאיגה: האנטישמיות בעולם נמצאת בעלייה מתמדת &ndash; ואף מואצת מאז פרוץ המלחמה.
לדברי קרול נוריאל, מנכל"ית&nbsp; הליגה נגד השמצה בישראל, מדובר במגמה ברורה: "אם מציירים גרף &ndash; זו עלייה רציפה. בעשור שלפני המלחמה ראינו בארצות הברית זינוק של כמעט 900% באירועים אנטישמיים. מאז 7 באוקטובר &ndash; זו כבר עלייה אקספוננציאלית".
אלימות, ירי ואיומים &ndash; בכל העולם
נוריאל מתארת שורת אירועים חמורים שהתרחשו רק לאחרונה: תקיפות פיזיות של יהודים בקליפורניה ובבלגיה, ירי בבר בטקסס, ושלושה מקרי ירי לעבר בתי כנסת בקנדה בתוך שבוע אחד. בנוסף, נמנע ברגע האחרון פיגוע ירי בבית כנסת ובית ספר במישיגן &ndash; אירוע שעלול היה להסתיים בטבח.
לדבריה, לצד האלימות הפיזית, מתרחב גם גל של הסתה, איומים והטרדות &ndash; הן במרחב הציבורי והן ברשתות החברתיות.
חיבור מסוכן בין קצוות אידיאולוגיים
אחד המאפיינים הבולטים של התקופה, כך לדבריה, הוא חיבור בין קבוצות שבעבר היו יריבות אידיאולוגיות: ימין קיצוני, שמאל רדיקלי וגורמים אסלאמיסטיים &ndash; כולם משתמשים במסרים דומים.
"הטענות שארצות הברית נשלטת על ידי ישראל או ש'אמריקאים מתים למען ישראל' מוכיחות שזה כבר לא ויכוח פוליטי &ndash; אלא אנטישמיות עמוקה שמצליחה לאחד מחנות מנוגדים לחלוטין".
"עידן שבו לאמת יש פחות ערך"
נוריאל מצביעה גם על שינוי עמוק בשיח הציבורי: "אנחנו חיים בעידן שבו לאמת יש פחות ערך. תיאוריות קונספירציה הופכות בעיני רבים לעובדות &ndash; בעיקר דרך הרשתות החברתיות".
לדבריה, לפלטפורמות כמו TikTok, Instagram ו-Facebook יש תפקיד מרכזי בהפצת התכנים &ndash; לעיתים באמצעות משפיענים עם קהל של מיליונים.
גם בגיימינג: יהודים מותקפים תוך שעה
אחד הנתונים המטרידים ביותר מגיע דווקא מעולם המשחקים: "כ-40% מהיהודים שנכנסים למשחק מחשב עם שם יהודי חווים הטרדות בתוך שעה", מציינת נוריאל. המשמעות: עצם הזיהוי כיהודי הופך לגורם סיכון &ndash; גם בזירה הווירטואלית.
איראן &ndash; "יצואנית אנטישמיות"
בהתייחסות לעימות הנוכחי, נוריאל מדגישה את תפקידה של איראן: "מדובר במדינה שמייצאת לא רק טרור אלא גם אנטישמיות &ndash; דרך אידיאולוגיה, תעמולה ופעולות בשטח. זה דנ"א משטרי שמחלחל לעולם כבר עשרות שנים".
"לא מאבק אבוד"
למרות התמונה הקשה, נוריאל מסרבת להרים ידיים: "אנחנו נאבקים באנטישמיות כל השנה &ndash; דרך חינוך, עבודה עם ממשלות ועם פלטפורמות דיגיטליות. חשוב להבין: אנטישמיות אינה בעיה של יהודים &ndash; אלא של החברות שבהן היא מתקיימת".
עורך:&nbsp; איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

 "גל האנטישמיות בעולם מזנק: "יהודים מסתירים את זהותם – והאלימות גוברת

ראש אמ״ן לשעבר מצביע על הפער בין הישגים צבאיים למציאות אסטרטגית, מטיל ספק ביכולת להכריע את חיזבאללה בכוח בלבד, ומזהיר מהסתמכות יתר על לחץ כלכלי נגד איראן

ברקע יום הזיכרון לשואה ואירועים ביטחוניים קשים בגבול הצפון, התייחס בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת האלוף (מיל׳) אורי שגיא למצב הביטחוני בזירה הלבנונית והאיראנית – והציג תמונה מורכבת שמערערת על פתרונות פשוטים.

לדבריו, למרות שצה״ל יודע להשיג את משימותיו, השאלה המרכזית נותרת פתוחה: מהו היעד המדיני.
“השאלה שמרחפת מעל הכול היא לאן רוצים להגיע בסוף”, אמר, והדגיש כי פירוק מלא של חיזבאללה בכוח צבאי בלבד הוא יעד “קשה מאוד, אולי בלתי אפשרי”.

לבנון: בין כוח צבאי להסדרה מדינית

שגיא סבור כי גם אם ממשלת לבנון חלשה בפועל, יש מקום לבחון הסדר מדיני עמה, בסיוע בינלאומי. הוא מזכיר כי נקודות המחלוקת בין ישראל ללבנון – למעט חיזבאללה – ניתנות לפתרון.

עם זאת, הוא מזהיר מאשליות: ניסיון עבר להסכם שלום עם לבנון בשנות ה-80 קרס במהירות לאחר רצח בשיר ג'ומאייל.
“ישראל לא יודעת לשנות משטר רק באמצעות כוח צבאי”, קבע.

לדבריו, ייתכן שההתפתחויות בזירה הצפונית קשורות גם למהלכים רחבים יותר בין ארצות הברית ל-איראן, במיוחד אם יחודשו ניסיונות למשא ומתן אזורי.

גבול הצפון: לא רק ביטחון – גם שיקום אזרחי

בהתייחס למצב ביישובי הצפון כמו מטולה וקריית שמונה, שגיא הדגיש כי הבעיה אינה רק ביטחונית.
לדבריו, המדינה לא עושה די לשיקום האזור ולסיוע לתושבים: “החמלה, הסיוע והשיקום – ממש נדרשים שם, וזה לא המצב”.

איראן: לחץ כלכלי לא יכריע לבדו

בנוגע ללחץ האמריקני על איראן, כולל פגיעה ביצוא הנפט, שגיא מטיל ספק ביעילותו כהכרעה אסטרטגית.
לדבריו, מדובר באמצעי טקטי בלבד, שנועד להחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן.

הוא מדגיש כי איראן היא “אומה קשה ועקשנית”, עם ניסיון היסטורי של עמידה בלחצים כבדים – כמו במלחמתה מול עיראק – ולכן לא ניתן לצפות לקריסה מהירה.

בנוסף, הזהיר מהשלכות הומניטריות: פגיעה כלכלית חריפה עלולה לפגוע גם באזרחים ולא רק במשטר.

מבט רחב: לא רק חרב

לסיכום, שגיא דוחה את התפיסה שלפיה ישראל יכולה להסתמך רק על כוח צבאי:
“אנחנו לא יכולים לבד. חייבים להישען גם על מערכת קשרים בינלאומית”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

ראש אמ״ן לשעבר מצביע על הפער בין הישגים צבאיים למציאות אסטרטגית, מטיל ספק ביכולת להכריע את חיזבאללה בכוח בלבד, ומזהיר מהסתמכות יתר על לחץ כלכלי נגד איראן
ברקע יום הזיכרון לשואה ואירועים ביטחוניים קשים בגבול הצפון, התייחס בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת האלוף (מיל׳) אורי שגיא למצב הביטחוני בזירה הלבנונית והאיראנית &ndash; והציג תמונה מורכבת שמערערת על פתרונות פשוטים.
לדבריו, למרות שצה״ל יודע להשיג את משימותיו, השאלה המרכזית נותרת פתוחה: מהו היעד המדיני. &ldquo;השאלה שמרחפת מעל הכול היא לאן רוצים להגיע בסוף&rdquo;, אמר, והדגיש כי פירוק מלא של חיזבאללה בכוח צבאי בלבד הוא יעד &ldquo;קשה מאוד, אולי בלתי אפשרי&rdquo;.
לבנון: בין כוח צבאי להסדרה מדינית
שגיא סבור כי גם אם ממשלת לבנון חלשה בפועל, יש מקום לבחון הסדר מדיני עמה, בסיוע בינלאומי. הוא מזכיר כי נקודות המחלוקת בין ישראל ללבנון &ndash; למעט חיזבאללה &ndash; ניתנות לפתרון.
עם זאת, הוא מזהיר מאשליות: ניסיון עבר להסכם שלום עם לבנון בשנות ה-80 קרס במהירות לאחר רצח בשיר ג'ומאייל. &ldquo;ישראל לא יודעת לשנות משטר רק באמצעות כוח צבאי&rdquo;, קבע.
לדבריו, ייתכן שההתפתחויות בזירה הצפונית קשורות גם למהלכים רחבים יותר בין ארצות הברית ל-איראן, במיוחד אם יחודשו ניסיונות למשא ומתן אזורי.
גבול הצפון: לא רק ביטחון &ndash; גם שיקום אזרחי
בהתייחס למצב ביישובי הצפון כמו מטולה וקריית שמונה, שגיא הדגיש כי הבעיה אינה רק ביטחונית. לדבריו, המדינה לא עושה די לשיקום האזור ולסיוע לתושבים: &ldquo;החמלה, הסיוע והשיקום &ndash; ממש נדרשים שם, וזה לא המצב&rdquo;.
איראן: לחץ כלכלי לא יכריע לבדו
בנוגע ללחץ האמריקני על איראן, כולל פגיעה ביצוא הנפט, שגיא מטיל ספק ביעילותו כהכרעה אסטרטגית. לדבריו, מדובר באמצעי טקטי בלבד, שנועד להחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן.
הוא מדגיש כי איראן היא &ldquo;אומה קשה ועקשנית&rdquo;, עם ניסיון היסטורי של עמידה בלחצים כבדים &ndash; כמו במלחמתה מול עיראק &ndash; ולכן לא ניתן לצפות לקריסה מהירה.
בנוסף, הזהיר מהשלכות הומניטריות: פגיעה כלכלית חריפה עלולה לפגוע גם באזרחים ולא רק במשטר.
מבט רחב: לא רק חרב
לסיכום, שגיא דוחה את התפיסה שלפיה ישראל יכולה להסתמך רק על כוח צבאי: &ldquo;אנחנו לא יכולים לבד. חייבים להישען גם על מערכת קשרים בינלאומית&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

שיר בפרשה - תמיר גרינברג (מתוך פרוייקט פסקול שלישי) - למה אני

כאן מורשת

.css-3t6ycf{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips