אביה של רוני אשל דורש ועדת חקירה ממלכתית לשבת השבעה באוקטובר
אייל אשל, אביה של רוני אשל שנפלה בחמ"ל נחל עוז, סיפר למנדי גרוזמן בכאן מורשת על הכשלים הקשים בבסיס, על הזעקה שלא נשמעה, ועל המאבק להקמת ועדת חקירה שתבחן את הכשל המערכתי שהוביל לאסון.
“החמ"ל התנהל כמו קייטנה – ולא היה ממוגן כלל”
אייל אשל, אביה של רוני אשל ז"ל – תצפיתנית מחמ"ל נחל עוז שנהרגה בשבת השבעה באוקטובר – שוחח עם מנדי גרוזמן וסיפר כי בתו וחברותיה התריעו שוב ושוב מפני פשיטה מתקרבת.
“הבנות ידעו שתהיה פשיטה, ואפילו נאמר להן שזה יקרה אחרי החגים,” סיפר. “הן אמרו למפקדים שלהן, אבל אף אחד לא הקשיב. הן נשלחו לחמ"ל שנראה מתקדם – אבל הוא לא היה ממוגן בכלל. לא ספרינקלר אחד, לא ביקורת אש אחת, שום דבר.”
לדבריו, כשפרצה השריפה בחמ"ל, לא הייתה לבנות כל דרך להיחלץ:
“שפכו חומרים דליקים, המזגנים בערו, והחדר היחיד שהיה ממוגן – חדר התקשורת – נשאר נעול. אף אחד לא הדריך אותן איך לנהוג במקרה של אירוע חירום. כולן ננטשו.”
“התרבות הצבאית חייבת להשתנות”
אשל הדגיש כי המחדלים לא נבעו רק מהיעדר מיגון, אלא גם מתרבות ארגונית מקובעת:
“זה לא מגדרי – זה מעמדי. הבנות היו זוטרות, והמפקדים לא האמינו להן. אף אחד לא הבין שהן המקצועיות ביותר, שהן שולטות על תאי שטח שרבים לא הכירו. זה היה כשל של אגו ושל התעלמות.”
כיום, הוא מספר, מתקיים שיתוף פעולה עם הצבא כדי לשנות את אותה תרבות:
“אנחנו עושים עבודה של חריש עמוק עם צה"ל, כדי שיבינו שהנשים האלה – הן הטובות ביותר, וכל אחת בתחומה.”
“הגיעה העת לוועדת חקירה ממלכתית”
אשל מתאר כיצד מאז נפילת בתו הוא מוביל את “מועצת אוקטובר” – גוף של משפחות שכולות, מפונים ולוחמים – הדורש חקירה ממלכתית כוללת של אירועי השבעה באוקטובר:
“אנחנו לא נשב בשקט דקה אחת. הגיעה העת שכל מי שאחראי – בדרג הצבאי או המדיני – ייתן את הדין. זה לא ימין ולא שמאל, זה ישר. זה עניין של אחריות.”
בנוגע לשאלה מי יעמוד בראש הוועדה, הוא מוכן לשיח פתוח:
“אני מוכן לכל שיח, כל עוד הוא מכבד ומוביל לשינוי אמיתי. אפשר להסכים על הרכב מוסכם, כמו למשל שופט סולברג, העיקר שתקום ועדה אמיתית. אנחנו נבנה כאן שיח חדש, שיח שכולנו נסכים עליו.”
“שמחה פצועה – אבל תקווה לשינוי”
בסיום השיחה, התייחס אשל ליום הזיכרון וההוקרה לצה"ל שבו נערכה התוכנית:
“זו שמחה פצועה,” אמר בקול חנוק. “אבל זה יום חשוב בדרך לשינוי. אני הבטחתי לרוני מעל הקבר שלא נשתוק. לא נשכח אותה ולא את הבנות האחרות – לעולם.”
עורך: איתי סופרין.
קרדיט תמונה: מתוך אתר 'יזכור'