המוזיקאי ויו"ר איגוד הכלייזמרים, ר' אברום לייב בורשטיין מספר בראיון מיוחד לקראת יום ירושלים אצל הרב אורי בלוי בתוכנית מלווה מלכה ב'כאן מורשת'  על ירושלים שבים החומות, על ייסוד שירת התהילים בקבר דוד המלך ועל הקשר ההיסטורי עם משפחת נתניהו

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המוזיקאי ויו"ר איגוד הכלייזמרים, ר' אברום לייב בורשטיין מספר בראיון מיוחד לקראת יום ירושלים אצל הרב אורי בלוי בתוכנית מלווה מלכה ב'כאן מורשת' &nbsp;על ירושלים שבים החומות, על ייסוד שירת התהילים בקבר דוד המלך ועל הקשר ההיסטורי עם משפחת נתניהו
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כאן מורשת

ירושלמי בנשמה: אברום לייב בורשטיין בראיון מרתק

מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר הסביר בראיון לבני טיטלבוים ב'כאן מורשת': "השילוב בין הגנה אקטיבית, תקיפה מוקדמת ושליטה מהאוויר – מפתח לבלימת הטילים מאיראן"

הלילה שקט באופן יחסי, אך תא"ל מיל. (מיל') אילן ביטון, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, מזהיר בראיון ל'כאן מורשת' מפני שאננות: "אנחנו לא רק משתפרים בהגנה, ייתכן גם שהם פשוט יורים פחות – מתוך שיקול טקטי".

לדבריו, ההגנה הישראלית נגד טילים מבוססת על שלושה מרכיבים עיקריים: מתקפת מנע שנועדה להשמיד משגרים וטילים עוד לפני תחילת העימות, הגנה אקטיבית – כיפת ברזל, קלע דוד וחץ – ופעולה התקפית של חיל האוויר מעל שטח האויב: "הצירוף הזה מאפשר הקטנה משמעותית של השיגורים – גם בגלל השמדת המשגרים, וגם בגלל הקושי של האויב להתארגן לשיגורים חדשים".

ביטון מציין שמספר הטילים שנורה עשוי לרדת לאו דווקא בגלל שיפור ההגנה, אלא בגלל מחסור בחימוש מצד האויב או ניסיון "לטרטר את עם ישראל" לאורך זמן עם שיגורים בודדים שיגרמו למקסימום השפעה אזרחית.

כשנשאל על הקושי לאתר משגרים במדינה עצומה כמו איראן, השיב: "לא מדובר במחט בערמת שחת. כשנורה טיל – אנחנו יודעים לנתח את המסלול שלו ולדעת מאיפה הוא יצא. סגירת המעגל נעשית במהירות, כולל תקיפה. כבר השמדנו 120 משגרים – מספר משמעותי מאוד".

על שאלת הכשלים והזליגות, הסביר ביטון: "אין מערכת מושלמת. כשיש שיגור מסיבי ומרוכז, חלק עלול לחדור. זה יכול להיות עקב עומס, תקלה אנושית או טכנית. מה שחשוב – זה שהצלחנו ליירט את רובם. אם אותם 90% שלא פגעו כן היו נופלים – היינו מדברים על אסון בקנה מידה עצום".

לסיכום, ביטון מדגיש את הצורך באיזון בין הגנה להתקפה: "אסור להתאהב בהגנה. המטרה שלנו היא לא רק להגן – אלא להשמיד את הרעיון שמאחורי הירי. אם נמשיך רק להגן – נמות מהגנה. חייבים גם לתקוף, בדיוק ובזמן".

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה :שאטרסטוק 

מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר הסביר בראיון לבני טיטלבוים ב'כאן מורשת': "השילוב בין הגנה אקטיבית, תקיפה מוקדמת ושליטה מהאוויר &ndash; מפתח לבלימת הטילים מאיראן"
הלילה שקט באופן יחסי, אך תא"ל מיל. (מיל') אילן ביטון, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, מזהיר בראיון ל'כאן מורשת' מפני שאננות: "אנחנו לא רק משתפרים בהגנה, ייתכן גם שהם פשוט יורים פחות &ndash; מתוך שיקול טקטי".
לדבריו, ההגנה הישראלית נגד טילים מבוססת על שלושה מרכיבים עיקריים: מתקפת מנע שנועדה להשמיד משגרים וטילים עוד לפני תחילת העימות, הגנה אקטיבית &ndash; כיפת ברזל, קלע דוד וחץ &ndash; ופעולה התקפית של חיל האוויר מעל שטח האויב: "הצירוף הזה מאפשר הקטנה משמעותית של השיגורים &ndash; גם בגלל השמדת המשגרים, וגם בגלל הקושי של האויב להתארגן לשיגורים חדשים".
ביטון מציין שמספר הטילים שנורה עשוי לרדת לאו דווקא בגלל שיפור ההגנה, אלא בגלל מחסור בחימוש מצד האויב או ניסיון "לטרטר את עם ישראל" לאורך זמן עם שיגורים בודדים שיגרמו למקסימום השפעה אזרחית.
כשנשאל על הקושי לאתר משגרים במדינה עצומה כמו איראן, השיב: "לא מדובר במחט בערמת שחת. כשנורה טיל &ndash; אנחנו יודעים לנתח את המסלול שלו ולדעת מאיפה הוא יצא. סגירת המעגל נעשית במהירות, כולל תקיפה. כבר השמדנו 120 משגרים &ndash; מספר משמעותי מאוד".
על שאלת הכשלים והזליגות, הסביר ביטון: "אין מערכת מושלמת. כשיש שיגור מסיבי ומרוכז, חלק עלול לחדור. זה יכול להיות עקב עומס, תקלה אנושית או טכנית. מה שחשוב &ndash; זה שהצלחנו ליירט את רובם. אם אותם 90% שלא פגעו כן היו נופלים &ndash; היינו מדברים על אסון בקנה מידה עצום".
לסיכום, ביטון מדגיש את הצורך באיזון בין הגנה להתקפה: "אסור להתאהב בהגנה. המטרה שלנו היא לא רק להגן &ndash; אלא להשמיד את הרעיון שמאחורי הירי. אם נמשיך רק להגן &ndash; נמות מהגנה. חייבים גם לתקוף, בדיוק ובזמן".
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה :שאטרסטוק&nbsp;

 "  מפקד ההגנה האוירית לשעבר  : "אסור להתאהב בהגנה – צריך להשמיד את הרעיון, לא רק את הטיל 

 הרב ד"ר יוסף פריאל בפינת "שיר בפרשה": שירו של נתן יונתן שנכתב אחרי נפילת בנו – על כאב, שכול ותקווה

בפינת "שיר בפרשה" בכאן מורשת, שוחח השבוע הרב ד"ר יוסף פריאל עם בני טיטלבוים על פרשת "שלח", ושילב בה קריאה ספרותית ורגשית עמוקה לשירו של נתן יונתן, "שיר ארץ", שנכתב לאחר נפילת בנו ליאור ביום הראשון של מלחמת יום כיפור.

פריאל הזכיר את המילים הקשות מפרשת השבוע: "ארץ אוכלת יושביה היא", והראה כיצד הפכו בידיו של נתן יונתן למשל עוצמתי בשירו. "ליהונתן יש שתי טענות כלפי המדינה", אמר. "הראשונה – 'אכלת את בני'. והשנייה – 'לא סתם אכלת, אלא גזלת את כבשת הרש'".

השיר, שמציג תחושת שכול צורבת, חובר ללחן נוגה של סשה ארגוב, שכבר שימש בעבר לשירה של תרצה אתר "רק זיכרון אחד", בביצוע שלמה ארצי בתקליטו הראשון. ארגוב, שלא רצה לוותר על הלחן האהוב, פנה ליונתן וביקש ממנו לכתוב מילים חדשות. כך נולד "שיר ארץ".

השיר מדבר על עונות השנה החוזרות ונשנות, מבעד לעיניו של הורה שכול, אך גם מבטא כמיהה, רוך והודיה – לתום, לניחוח היסמין, לשדות הזמן האבודים.

פריאל הדגיש כי תגובות של הורים שכולים משתנות מאדם לאדם: "השבוע נפגע נועם שמש הי"ד, ואימו אמרה בהלוויה מול המצלמות: 'תודה על 21 שנים שזכיתי להיות אמא שלך. אני מקבלת את הדין באהבה'. לא כל אחד יכול לומר דבר כזה, ובוודאי לא בשלב הזה של הכאב."

לבסוף, סיכם ד"ר פריאל:
"אנחנו שומעים את 'ארץ שיושביה היא אוכלת' – אך נבחר לראות את הארץ הזו ככזו שמגדלת גיבורים עזים, מאמינים ומתמסרים. זו הארץ שלנו – ארץ זבת חלב, דבש ותכלת

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר 

&nbsp;הרב ד"ר יוסף פריאל בפינת "שיר בפרשה": שירו של נתן יונתן שנכתב אחרי נפילת בנו &ndash; על כאב, שכול ותקווה
בפינת "שיר בפרשה" בכאן מורשת, שוחח השבוע הרב ד"ר יוסף פריאל עם בני טיטלבוים על פרשת "שלח", ושילב בה קריאה ספרותית ורגשית עמוקה לשירו של נתן יונתן, "שיר ארץ", שנכתב לאחר נפילת בנו ליאור ביום הראשון של מלחמת יום כיפור.
פריאל הזכיר את המילים הקשות מפרשת השבוע: "ארץ אוכלת יושביה היא", והראה כיצד הפכו בידיו של נתן יונתן למשל עוצמתי בשירו. "ליהונתן יש שתי טענות כלפי המדינה", אמר. "הראשונה &ndash; 'אכלת את בני'. והשנייה &ndash; 'לא סתם אכלת, אלא גזלת את כבשת הרש'".
השיר, שמציג תחושת שכול צורבת, חובר ללחן נוגה של סשה ארגוב, שכבר שימש בעבר לשירה של תרצה אתר "רק זיכרון אחד", בביצוע שלמה ארצי בתקליטו הראשון. ארגוב, שלא רצה לוותר על הלחן האהוב, פנה ליונתן וביקש ממנו לכתוב מילים חדשות. כך נולד "שיר ארץ".
השיר מדבר על עונות השנה החוזרות ונשנות, מבעד לעיניו של הורה שכול, אך גם מבטא כמיהה, רוך והודיה &ndash; לתום, לניחוח היסמין, לשדות הזמן האבודים.
פריאל הדגיש כי תגובות של הורים שכולים משתנות מאדם לאדם: "השבוע נפגע נועם שמש הי"ד, ואימו אמרה בהלוויה מול המצלמות: 'תודה על 21 שנים שזכיתי להיות אמא שלך. אני מקבלת את הדין באהבה'. לא כל אחד יכול לומר דבר כזה, ובוודאי לא בשלב הזה של הכאב."
לבסוף, סיכם ד"ר פריאל: "אנחנו שומעים את 'ארץ שיושביה היא אוכלת' &ndash; אך נבחר לראות את הארץ הזו ככזו שמגדלת גיבורים עזים, מאמינים ומתמסרים. זו הארץ שלנו &ndash; ארץ זבת חלב, דבש ותכלת
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר&nbsp;

"? שיר בפרשה -  "ארץ שאוכלת את יושביה – או שמא מגדלת גיבורים 

 

 

ד"ר תמר עילם גינדין בריאיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת: "העם שמח אחרי כל חיסול. חמנאי לא יעד – כי יהפוך לשהיד"

בריאיון שנערך אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, אמרה ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן מהמרכז האקדמי עזרי באוניברסיטת חיפה:

"תלוי את מי שואלים. יש כאלה שלא חלמו בחלומות החברותיים שלהם. אני בקשר גם עם הטובים וגם עם הרעים. עם הרעים, עם תומכי משטר, אני לא בדיוק בקשר – אבל אני כן דְבוּב על הקיר בכל מיני קבוצות. אלה שתומכים במשטר מאוד שמחים ממה שהם רואים מהמתקפות על ישראל, שהן הרבה יותר מוצלחות מבחינתם מאשר הקודמות. לדעתי זה קשור לזה שלמשטר אין מה להפסיד."

עוד ציינה:

"בפעמים הקודמות הם ניסו להראות שהם לא פראיירים – אבל בלי להיגרר למלחמה. עכשיו, בגלל שאנחנו כבר במלחמה, אז אין להם מה להפסיד. חששתי לפני כן שהמתקפות יהיו יותר קשות – ולצערי, זה אכן ככה."

על היעדים שנבחרו במתקפות:

"העם האיראני כל פעם אחרי כל חיסול כזה שמח ומביע את הערכתו ואת אהבתו לביבי – ואומר 'בבקשה, היעד הבא שלך – הנה הנונצאדית של בית המנהיג'."

עם זאת, לדבריה:

"אני מאמינה ל[צחי] הנגבי שאמר שחמנאי הוא לא יעד – כי אנחנו באמת רואים שהיעדים הם ביטחוניים ולא פוליטיים. מה שעושים לחמנאי זה די לשים אותו בפינה – ממש עושים לו שח־מט."

כשנשאלה אם לדעתה חמנאי צריך להיות יעד לחיסול, ענתה:

"אני חושבת שזה נכון מה שעושים – שלא מתרגטים אותו. כי אם יהרגו אותו, אז הוא יהפוך לשהיד, יהפוך לאגדה כמו חסאם סולימאני, כמו חומייני. אפילו ראיסי, שהיה הנשיא הכי כושל, הופך לשהיד ואגדה."

"הוא צריך להישאר בחיים ולנסות איכשהו להסביר לעם, לשמור על הפנים שלו – וזה הרבה יותר קשה לו, וזה הרבה יותר כואב לו."

ביחס לקריאות של ישראל לעידוד הפגנות באיראן, הזהירה:

"הקריאות האלה בעיניי מיותרות ואולי אפילו מזיקות. הניצוץ צריך להיות אמיתי וספונטני. אנחנו עשינו מה שהיינו צריכים כדי להגן על ישראל – שהאיראנים לא ירגישו ולא יחשבו שהייתה פה מעורבות ישראלית, כי זה עושה דה־לגיטימציה ואז יאשימו אותנו. זה קרה שוב ושוב בהיסטוריה – מה שנקרא 'נפוז'."

לבסוף, על מצב הקהילה היהודית באיראן:

"אני עדיין לא שמעתי את הקול ממש שלהם – אולי כי לא בדקתי. מה שכן ראיתי זה שהיו מעצרים של יהודים בהאשמת ריגול לטובת ישראל. גם אם זה רק שמועות – זה אומר: 'שימי לב, ישראל, יש לנו בני ערובה'. היהודי באיראן הוא בן ערובה תעמולתי."

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

&nbsp;
<hr dir="rtl" data-start="120" data-end="123">
&nbsp;
ד"ר תמר עילם גינדין בריאיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת: "העם שמח אחרי כל חיסול. חמנאי לא יעד &ndash; כי יהפוך לשהיד"
בריאיון שנערך אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, אמרה ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן מהמרכז האקדמי עזרי באוניברסיטת חיפה:
<blockquote dir="rtl" data-start="421" data-end="758">
"תלוי את מי שואלים. יש כאלה שלא חלמו בחלומות החברותיים שלהם. אני בקשר גם עם הטובים וגם עם הרעים. עם הרעים, עם תומכי משטר, אני לא בדיוק בקשר &ndash; אבל אני כן דְבוּב על הקיר בכל מיני קבוצות. אלה שתומכים במשטר מאוד שמחים ממה שהם רואים מהמתקפות על ישראל, שהן הרבה יותר מוצלחות מבחינתם מאשר הקודמות. לדעתי זה קשור לזה שלמשטר אין מה להפסיד."
</blockquote>
עוד ציינה:
<blockquote dir="rtl" data-start="772" data-end="963">
"בפעמים הקודמות הם ניסו להראות שהם לא פראיירים &ndash; אבל בלי להיגרר למלחמה. עכשיו, בגלל שאנחנו כבר במלחמה, אז אין להם מה להפסיד. חששתי לפני כן שהמתקפות יהיו יותר קשות &ndash; ולצערי, זה אכן ככה."
</blockquote>
על היעדים שנבחרו במתקפות:
<blockquote dir="rtl" data-start="992" data-end="1133">
"העם האיראני כל פעם אחרי כל חיסול כזה שמח ומביע את הערכתו ואת אהבתו לביבי &ndash; ואומר 'בבקשה, היעד הבא שלך &ndash; הנה הנונצאדית של בית המנהיג'."
</blockquote>
עם זאת, לדבריה:
<blockquote dir="rtl" data-start="1152" data-end="1324">
"אני מאמינה ל[צחי] הנגבי שאמר שחמנאי הוא לא יעד &ndash; כי אנחנו באמת רואים שהיעדים הם ביטחוניים ולא פוליטיים. מה שעושים לחמנאי זה די לשים אותו בפינה &ndash; ממש עושים לו שח־מט."
</blockquote>
כשנשאלה אם לדעתה חמנאי צריך להיות יעד לחיסול, ענתה:
<blockquote dir="rtl" data-start="1379" data-end="1569">
"אני חושבת שזה נכון מה שעושים &ndash; שלא מתרגטים אותו. כי אם יהרגו אותו, אז הוא יהפוך לשהיד, יהפוך לאגדה כמו חסאם סולימאני, כמו חומייני. אפילו ראיסי, שהיה הנשיא הכי כושל, הופך לשהיד ואגדה."
</blockquote>
<blockquote dir="rtl" data-start="1571" data-end="1692">
"הוא צריך להישאר בחיים ולנסות איכשהו להסביר לעם, לשמור על הפנים שלו &ndash; וזה הרבה יותר קשה לו, וזה הרבה יותר כואב לו."
</blockquote>
ביחס לקריאות של ישראל לעידוד הפגנות באיראן, הזהירה:
<blockquote dir="rtl" data-start="1747" data-end="2029">
"הקריאות האלה בעיניי מיותרות ואולי אפילו מזיקות. הניצוץ צריך להיות אמיתי וספונטני. אנחנו עשינו מה שהיינו צריכים כדי להגן על ישראל &ndash; שהאיראנים לא ירגישו ולא יחשבו שהייתה פה מעורבות ישראלית, כי זה עושה דה־לגיטימציה ואז יאשימו אותנו. זה קרה שוב ושוב בהיסטוריה &ndash; מה שנקרא 'נפוז'."
</blockquote>
לבסוף, על מצב הקהילה היהודית באיראן:
<blockquote dir="rtl" data-start="2069" data-end="2298">
"אני עדיין לא שמעתי את הקול ממש שלהם &ndash; אולי כי לא בדקתי. מה שכן ראיתי זה שהיו מעצרים של יהודים בהאשמת ריגול לטובת ישראל. גם אם זה רק שמועות &ndash; זה אומר: 'שימי לב, ישראל, יש לנו בני ערובה'. היהודי באיראן הוא בן ערובה תעמולתי."
</blockquote>
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר

ירושלמי בנשמה: אברום לייב בורשטיין בראיון מרתק

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips