יוסף בן דוד, מתלמידיו הקרובים של הרב עמוס גואטה ז"ל, סיפר על הרב שנהג לפתוח את דלתו גם בארבע לפנות בוקר, להקשיב לכל אדם באהבה ולבכות על השנאה בעם ישראל. “זה היה רבי עמוס – אהבה, נתינה ואחדות”, אמר.

ההלם בנתניה נמשך לאחר רצח הרב המקובל עמוס גואטה, בן 75, שנדקר למוות בחדרו שבכולל שבו נהג לקבל קהל במשך שנים. תלמידו, יוסף בן דוד, שוחח על דמותו של הרב ועל נסיבות האירוע הקשה.

“הרב היה תמיד מקבל כל אדם, לא משנה מאיזה זרם הוא, ולא משנה באיזה מצב נפשי או אישי הוא נמצא”, סיפר בן דוד למנדי גרוזמן בכאן מורשת .“אותו אדם ביקש להיכנס לחדרו של הרב כדי להתפלל לידו – דבר שהיה קורה כמעט מדי יום. הרב תמיד חיבק וקירב את כולם”.

לדבריו, האירוע התרחש בשעות הבוקר המוקדמות, עוד לפני תפילת הנץ. חדרו של הרב שימש גם כחדר קבלת קהל וגם כחדרו הפרטי, והדלת הייתה פתוחה כמעט בכל שעה.

“אין אצל הרב שעות קבלה מסודרות. אנשים היו מגיעים בארבע או חמש לפנות בוקר עם סיפורים קשים ומוזרים, והרב היה יושב ומקשיב. זה היה הרב”, אמר.

“כל אחד היה אצלו כמו בן”

בן דוד, שמשפחתו קשורה לרב שנים רבות, תיאר קשר אישי וחם במיוחד.

“אני מנגן בגיטרה, והרב היה מושיב אותי לידו ואומר: ‘תנגן, תנגן’. כל אחד היה חשוב לו. אם היה שומע שמישהו בצרה, מיד היה שואל בדאגה: ‘מה אבויה? מה אתה צריך?’. כל תושב בנתניה יספר לך את אותם דברים – אהבה, נתינה, חיבוק”.

לימוד תורה עד אור הבוקר

על סדר יומו של הרב סיפר כי הוא החל בחצות הלילה בלימוד תורה, זוהר וקבלה, המשיך בתפילת נץ, ולאחר מכן בקבלת קהל שנמשכה כמעט ללא הפסקה.

“תמיד היה ספר פתוח ולומדים סביבו. אם מישהו היה מפסיק לקרוא, הרב היה מבקש מאדם אחר להמשיך. לא פסקה הגרסה מפיו אף פעם”.

“הוא רק החזיק לי את היד”

בן דוד שיתף גם בסיפור אישי: לאחר שנכשל בשמונה מבחני נהיגה, הגיע לרב לפני הטסט התשיעי.

“אמרתי לו שקשה לי. הרב תפס לי את היד, דפק עליה ואמר: ‘הכול יהיה בסדר’. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא בכלל אמר משהו על הטסט. באותו מבחן עברתי בקלות”.

המסר האחרון: אהבת ישראל

לדבריו, הרב לא אהב פרסום ולא רצה שיצלמו אותו. מה שהיה חשוב לו באמת היה מסר של אחדות.

“הרב היה בוכה שעות על המחלוקות בעם ישראל. הוא היה אומר: ‘המחבלים לא באמת הורסים אותנו – השנאה שבתוכנו היא שהורגת אותנו’. הוא הלך לעולמו ערב ימי בין המצרים, והוא כל הזמן דיבר על שנאת חינם ועל אהבת ישראל”.

“עוד לא חושבים על היום שאחרי”

לשאלה כיצד תמשיך הקהילה ללא מנהיגה הרוחני, השיב בן דוד בכאב:

“אף אחד לא יכול למלא את מקומו. כרגע אנחנו רק מתחזקים ומאמינים שהכול משמיים. עוד לא חושבים על היום שאחרי – קודם עוברים את ימי האבל”.

את דבריו חתם בתקווה לגאולה ולשלום בעם ישראל: “אנחנו מקווים שהרב ימליץ יושר על כל עם ישראל. זה מה שהוא רצה כל חייו – אחדות ואהבה”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

יוסף בן דוד, מתלמידיו הקרובים של הרב עמוס גואטה ז"ל, סיפר על הרב שנהג לפתוח את דלתו גם בארבע לפנות בוקר, להקשיב לכל אדם באהבה ולבכות על השנאה בעם ישראל. &ldquo;זה היה רבי עמוס &ndash; אהבה, נתינה ואחדות&rdquo;, אמר.
ההלם בנתניה נמשך לאחר רצח הרב המקובל עמוס גואטה, בן 75, שנדקר למוות בחדרו שבכולל שבו נהג לקבל קהל במשך שנים. תלמידו, יוסף בן דוד, שוחח על דמותו של הרב ועל נסיבות האירוע הקשה.
&ldquo;הרב היה תמיד מקבל כל אדם, לא משנה מאיזה זרם הוא, ולא משנה באיזה מצב נפשי או אישי הוא נמצא&rdquo;, סיפר בן דוד למנדי גרוזמן בכאן מורשת .&ldquo;אותו אדם ביקש להיכנס לחדרו של הרב כדי להתפלל לידו &ndash; דבר שהיה קורה כמעט מדי יום. הרב תמיד חיבק וקירב את כולם&rdquo;.
לדבריו, האירוע התרחש בשעות הבוקר המוקדמות, עוד לפני תפילת הנץ. חדרו של הרב שימש גם כחדר קבלת קהל וגם כחדרו הפרטי, והדלת הייתה פתוחה כמעט בכל שעה.
&ldquo;אין אצל הרב שעות קבלה מסודרות. אנשים היו מגיעים בארבע או חמש לפנות בוקר עם סיפורים קשים ומוזרים, והרב היה יושב ומקשיב. זה היה הרב&rdquo;, אמר.
&ldquo;כל אחד היה אצלו כמו בן&rdquo;
בן דוד, שמשפחתו קשורה לרב שנים רבות, תיאר קשר אישי וחם במיוחד.
&ldquo;אני מנגן בגיטרה, והרב היה מושיב אותי לידו ואומר: &lsquo;תנגן, תנגן&rsquo;. כל אחד היה חשוב לו. אם היה שומע שמישהו בצרה, מיד היה שואל בדאגה: &lsquo;מה אבויה? מה אתה צריך?&rsquo;. כל תושב בנתניה יספר לך את אותם דברים &ndash; אהבה, נתינה, חיבוק&rdquo;.
לימוד תורה עד אור הבוקר
על סדר יומו של הרב סיפר כי הוא החל בחצות הלילה בלימוד תורה, זוהר וקבלה, המשיך בתפילת נץ, ולאחר מכן בקבלת קהל שנמשכה כמעט ללא הפסקה.
&ldquo;תמיד היה ספר פתוח ולומדים סביבו. אם מישהו היה מפסיק לקרוא, הרב היה מבקש מאדם אחר להמשיך. לא פסקה הגרסה מפיו אף פעם&rdquo;.
&ldquo;הוא רק החזיק לי את היד&rdquo;
בן דוד שיתף גם בסיפור אישי: לאחר שנכשל בשמונה מבחני נהיגה, הגיע לרב לפני הטסט התשיעי.
&ldquo;אמרתי לו שקשה לי. הרב תפס לי את היד, דפק עליה ואמר: &lsquo;הכול יהיה בסדר&rsquo;. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא בכלל אמר משהו על הטסט. באותו מבחן עברתי בקלות&rdquo;.
המסר האחרון: אהבת ישראל
לדבריו, הרב לא אהב פרסום ולא רצה שיצלמו אותו. מה שהיה חשוב לו באמת היה מסר של אחדות.
&ldquo;הרב היה בוכה שעות על המחלוקות בעם ישראל. הוא היה אומר: &lsquo;המחבלים לא באמת הורסים אותנו &ndash; השנאה שבתוכנו היא שהורגת אותנו&rsquo;. הוא הלך לעולמו ערב ימי בין המצרים, והוא כל הזמן דיבר על שנאת חינם ועל אהבת ישראל&rdquo;.
&ldquo;עוד לא חושבים על היום שאחרי&rdquo;
לשאלה כיצד תמשיך הקהילה ללא מנהיגה הרוחני, השיב בן דוד בכאב:
&ldquo;אף אחד לא יכול למלא את מקומו. כרגע אנחנו רק מתחזקים ומאמינים שהכול משמיים. עוד לא חושבים על היום שאחרי &ndash; קודם עוברים את ימי האבל&rdquo;.
את דבריו חתם בתקווה לגאולה ולשלום בעם ישראל: &ldquo;אנחנו מקווים שהרב ימליץ יושר על כל עם ישראל. זה מה שהוא רצה כל חייו &ndash; אחדות ואהבה&rdquo;.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר