בני טיטלבוים בשיחה עם המחנך אבינועם הרש

מתוך 'הבוקר'

ד סיון תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין 

מפיקה:  אירה וקסלר 

בני טיטלבוים בשיחה עם המחנך אבינועם הרש
מתוך 'הבוקר'
ד סיון תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;

כאן מורשת

טור חינוך 

מומחה ליחסים בינלאומיים מזהיר מהשלכות המהלכים של ארה״ב במזרח התיכון ומהיחלשות הבריתות המערביות

ד״ר עופר ישראלי, מומחה ליחסים בינלאומיים מהמכללה האקדמית אשקלון, מעריך אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת כי מדיניות החוץ של ארצות הברית תחת דונלד טראמפ מושפעת במידה רבה משיקולים פוליטיים פנימיים, ועלולה להוביל להסכמים בעייתיים או להסלמה אזורית.

לדבריו, הזירות השונות במזרח התיכון – איראן, לבנון ועזה – אינן נפרדות זו מזו, וכל ניסיון לטפל בהן בנפרד עלול להוביל לכישלונות חוזרים. “כל הזירות קשורות זו בזו”, אמר.

בהתייחס לאיראן, ציין כי טראמפ צפוי לחתור להשגת הישג מדיני או ביטחוני משמעותי, בין היתר בשל לחץ פוליטי פנימי בארה״ב לקראת בחירות האמצע, וכן בשל סוגיות כלכליות כמו עליית מחירי הנפט. לדבריו, ייתכן שהנשיא אף ישקול מהלך צבאי, אך אין ודאות שמהלך כזה יוביל להשגת היעדים.

עם זאת, הוא מזהיר גם מאפשרות הפוכה: חתימה על הסכם עם איראן שיימכר כהישג מדיני, אך בפועל יהיה “בעייתי מאוד לישראל ואף לארה״ב”, תוך שימוש מוצלח של טראמפ ביכולת המסגור התקשורתית שלו.

בנוגע לאירופה ולברית נאט״ו, מעריך ד״ר ישראלי כי מדיניות טראמפ עלולה לערער את יציבות הברית. לדבריו, כבר כעת ניכרת מגמה של מדינות אירופה להגביר עצמאות ביטחונית, להגדיל תקציבי ביטחון ולפתח בריתות פנימיות – תהליך שעלול לשנות את מאזן הכוחות העולמי.

לסיום התייחס לדיווחים על ניסיונות קודמים לשינוי משטר באיראן, והדגיש כי מבחינה אסטרטגית החלפת המשטר היא יעד אפשרי, אך רק אם היא מובילה לשלטון שאינו עוין את ישראל ואינו מקדם תוכנית גרעין. “כל תוצאה אחרת תהיה פחות טובה מהמצב הקיים”, אמר.

עורך: איתי סופרין 

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה : שאטרסטוק

מומחה ליחסים בינלאומיים מזהיר מהשלכות המהלכים של ארה״ב במזרח התיכון ומהיחלשות הבריתות המערביות
ד״ר עופר ישראלי, מומחה ליחסים בינלאומיים מהמכללה האקדמית אשקלון, מעריך אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת כי מדיניות החוץ של ארצות הברית תחת דונלד טראמפ מושפעת במידה רבה משיקולים פוליטיים פנימיים, ועלולה להוביל להסכמים בעייתיים או להסלמה אזורית.
לדבריו, הזירות השונות במזרח התיכון &ndash; איראן, לבנון ועזה &ndash; אינן נפרדות זו מזו, וכל ניסיון לטפל בהן בנפרד עלול להוביל לכישלונות חוזרים. &ldquo;כל הזירות קשורות זו בזו&rdquo;, אמר.
בהתייחס לאיראן, ציין כי טראמפ צפוי לחתור להשגת הישג מדיני או ביטחוני משמעותי, בין היתר בשל לחץ פוליטי פנימי בארה״ב לקראת בחירות האמצע, וכן בשל סוגיות כלכליות כמו עליית מחירי הנפט. לדבריו, ייתכן שהנשיא אף ישקול מהלך צבאי, אך אין ודאות שמהלך כזה יוביל להשגת היעדים.
עם זאת, הוא מזהיר גם מאפשרות הפוכה: חתימה על הסכם עם איראן שיימכר כהישג מדיני, אך בפועל יהיה &ldquo;בעייתי מאוד לישראל ואף לארה״ב&rdquo;, תוך שימוש מוצלח של טראמפ ביכולת המסגור התקשורתית שלו.
בנוגע לאירופה ולברית נאט״ו, מעריך ד״ר ישראלי כי מדיניות טראמפ עלולה לערער את יציבות הברית. לדבריו, כבר כעת ניכרת מגמה של מדינות אירופה להגביר עצמאות ביטחונית, להגדיל תקציבי ביטחון ולפתח בריתות פנימיות &ndash; תהליך שעלול לשנות את מאזן הכוחות העולמי.
לסיום התייחס לדיווחים על ניסיונות קודמים לשינוי משטר באיראן, והדגיש כי מבחינה אסטרטגית החלפת המשטר היא יעד אפשרי, אך רק אם היא מובילה לשלטון שאינו עוין את ישראל ואינו מקדם תוכנית גרעין. &ldquo;כל תוצאה אחרת תהיה פחות טובה מהמצב הקיים&rdquo;, אמר.
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה : שאטרסטוק

? טראמפ, איראן ונאט״ו: האם העולם בדרך להסכם מסוכן או להסלמה

יו”ר היישוב משגב עם בצפון מדווח על הסלמה ביטחונית, ירידה במספר התושבים והיעדר מיגון בסיסי – לצד פגיעות חוזרות של כטב״מים סמוך ליישוב

ביישוב משגב עם שבגבול הצפון מתארים התושבים מציאות ביטחונית מתמשכת של ירי, חדירות כלי טיס בלתי מאוישים ופגיעה בשגרת החיים, כך עולה מדבריו של יו”ר היישוב, ארז ברגמן, בראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת.

לדבריו, למרות שפחות נשמעות אזעקות בהשוואה לתקופות קודמות, האיום בשטח לא פחת: “אתמול היה אירוע של רחפן או כטב״ם שהתפוצץ מאוד קרוב ליישוב, ממש בסמוך. אנחנו מעריכים שזה כוון לכוחות צה״ל, אבל זה פגע בשגרה – כביש הגישה נסגר, ילדים נתקעו בבתי הספר ותושבים נכנסו ללחץ”.

ברגמן ציין כי מדובר כבר באירוע שלישי מסוג זה בתוך כשבוע וחצי, לדבריו – “המשך של לא ממש חיים”.

ירידה במספר התושבים: מ־300 לכ־200

ברגמן התריע גם מפני מגמת עזיבה מתמשכת:
לדבריו, מאז תחילת המלחמה חלה ירידה חדה במספר התושבים – מכ־300 לפני 7 באוקטובר לכ־200 כיום.

“אחרי האירועים האחרונים עוד משפחות, בעיקר עם ילדים קטנים, עזבו. מי שנשאר הם בעיקר ותיקים. זה כדור שלג – כשאין מספיק ילדים בגנים, משפחות שואלות את עצמן אם להישאר”, אמר.

“שני שלישים מהבתים בלי ממ״דים”

ביקורת חריפה הופנתה גם כלפי סוגיית המיגון ביישוב. לדבריו, כ־שני שלישים מהבתים אינם ממוגנים:
“זה התחיל עוד לפני המלחמה דרך פרויקט של משרד הביטחון ליישובים סמוכי גדר, אבל זה לא ממומש – בין השאר בגלל חוסר בפועלים, בעיות תקציב וטופוגרפיה שמקשה על הקבלנים”.

“אין התרעה יעילה לכטב״מים”

ברגמן התייחס גם לאתגר ההתרעה מפני כלי טיס בלתי מאוישים:
“אין אזעקה שמזהה כטב״מים. לפעמים שומעים ירי של נשק קל ואז מבינים שחייל זיהה מטרה. לרוב זה נגמר בפיצוץ בלי התרעה מוקדמת”.

לדבריו, המצב הביטחוני נותר נפיץ: “כרגע זה כנראה מכוון נגד חיילים, אבל היכולת קיימת – ואם ירצו, זה יכול להיות גם נגד אזרחים”.

בסיום הראיון אמר: “זו מציאות שבה לא ישנים בלילה. אין כאן משהו שקרוב לשגרה”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה :אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

יו&rdquo;ר היישוב משגב עם בצפון מדווח על הסלמה ביטחונית, ירידה במספר התושבים והיעדר מיגון בסיסי &ndash; לצד פגיעות חוזרות של כטב״מים סמוך ליישוב
ביישוב משגב עם שבגבול הצפון מתארים התושבים מציאות ביטחונית מתמשכת של ירי, חדירות כלי טיס בלתי מאוישים ופגיעה בשגרת החיים, כך עולה מדבריו של יו&rdquo;ר היישוב, ארז ברגמן, בראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת.
לדבריו, למרות שפחות נשמעות אזעקות בהשוואה לתקופות קודמות, האיום בשטח לא פחת: &ldquo;אתמול היה אירוע של רחפן או כטב״ם שהתפוצץ מאוד קרוב ליישוב, ממש בסמוך. אנחנו מעריכים שזה כוון לכוחות צה״ל, אבל זה פגע בשגרה &ndash; כביש הגישה נסגר, ילדים נתקעו בבתי הספר ותושבים נכנסו ללחץ&rdquo;.
ברגמן ציין כי מדובר כבר באירוע שלישי מסוג זה בתוך כשבוע וחצי, לדבריו &ndash; &ldquo;המשך של לא ממש חיים&rdquo;.
ירידה במספר התושבים: מ־300 לכ־200
ברגמן התריע גם מפני מגמת עזיבה מתמשכת: לדבריו, מאז תחילת המלחמה חלה ירידה חדה במספר התושבים &ndash; מכ־300 לפני 7 באוקטובר לכ־200 כיום.
&ldquo;אחרי האירועים האחרונים עוד משפחות, בעיקר עם ילדים קטנים, עזבו. מי שנשאר הם בעיקר ותיקים. זה כדור שלג &ndash; כשאין מספיק ילדים בגנים, משפחות שואלות את עצמן אם להישאר&rdquo;, אמר.
&ldquo;שני שלישים מהבתים בלי ממ״דים&rdquo;
ביקורת חריפה הופנתה גם כלפי סוגיית המיגון ביישוב. לדבריו, כ־שני שלישים מהבתים אינם ממוגנים: &ldquo;זה התחיל עוד לפני המלחמה דרך פרויקט של משרד הביטחון ליישובים סמוכי גדר, אבל זה לא ממומש &ndash; בין השאר בגלל חוסר בפועלים, בעיות תקציב וטופוגרפיה שמקשה על הקבלנים&rdquo;.
&ldquo;אין התרעה יעילה לכטב״מים&rdquo;
ברגמן התייחס גם לאתגר ההתרעה מפני כלי טיס בלתי מאוישים: &ldquo;אין אזעקה שמזהה כטב״מים. לפעמים שומעים ירי של נשק קל ואז מבינים שחייל זיהה מטרה. לרוב זה נגמר בפיצוץ בלי התרעה מוקדמת&rdquo;.
לדבריו, המצב הביטחוני נותר נפיץ: &ldquo;כרגע זה כנראה מכוון נגד חיילים, אבל היכולת קיימת &ndash; ואם ירצו, זה יכול להיות גם נגד אזרחים&rdquo;.
בסיום הראיון אמר: &ldquo;זו מציאות שבה לא ישנים בלילה. אין כאן משהו שקרוב לשגרה&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה :אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

 "תושבי משגב עם: “זה כבר לא שגרה, רחפנים מתפוצצים ליד היישוב ותושבים עוזבים

: אמו של אייל ברקוביץ' ז"ל  נגד חוק הגיוס. ריקי ברקוביץ', ששכלה את בנה אייל במלחמה, תקפה את חוק הגיוס המתגבש: "החוק לא יביא חייל נוסף אלא יקבע את העוול". לדבריה, הציבור החרדי חייב "להיכנס מתחת לאלונקה"

ריקי ברקוביץ', אמו של סמ"ר אייל ברקוביץ' ז"ל שנפל במלחמה, התייחסה הבוקר  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לקידום חוק הגיוס ולוויכוח הציבורי סביב גיוס החרדים. בריאיון אמרה כי החוק המתגבש אינו נועד להביא מתגייסים נוספים לצה"ל אלא להסדיר את מעמדם של בני הישיבות ולהנציח את המצב הקיים.

בפתח דבריה ביקשה ברקוביץ' להשתתף בצער משפחתו של איתמר ספיר ז"ל, שנפל אמש.. היא ציינה את הדמיון בין מסלול חייו למסלול בנה אייל: שניהם בוגרי מוסדות "בני דוד" בעלי, לוחמי יחידת מגלן ונשואים צעירים. "ושוב אנחנו בסאגה הזאת של הניסיון להסדיר את מעמד בני הישיבות", אמרה.

לדבריה, עצם הדיון בחוק בעת שמאריכים את השירות הסדיר ומעמיסים עוד ימי מילואים על המשרתים, יוצר תחושת אבסורד. "יש לנו כבר לימון — אז בואו נסחט אותו עוד יותר", אמרה. "במקום להסתכל ולראות איך מרחיבים את מעגל המשרתים".

ברקוביץ' טענה כי גם לפי נתוני החוק עצמו, מספר החרדים המתגייסים כיום כבר עומד ביעדים שנקבעו, ולכן אין צורך בחקיקה נוספת. "החוק הזה לא יביא שום חייל נוסף, או בודדים בלבד, ורק יקבע את המצב", אמרה.

עם זאת, היא הדגישה כי אינה תומכת במעצרים או בסנקציות פליליות נגד חרדים שאינם מתגייסים, אך לדבריה עצם הדיבור על סנקציות יוצר הרתעה ומעודד גיוס. "הם בעצמם אומרים שהם לא רוצים להיות פורעי חוק", ציינה.

ברקוביץ' פנתה ישירות לציבור החרדי ואמרה: "עד מתי תסתכלו בעיניים שלנו, של המשפחות השכולות ושל המשפחות המשרתות, ותעמדו מנגד? ברור שבסופו של דבר חרדים יתגייסו — זו רק שאלה של זמן והבנה שאין ברירה אחרת".

בנוגע ללומדי התורה, אמרה כי יש מקום להכיר בקבוצה מצומצמת של תלמידי ישיבות מצטיינים, בדומה למסלולים מיוחדים לספורטאים או מוזיקאים מחוננים. עם זאת, לדבריה, יש להתחיל מגיוס אלו שאינם לומדים כלל. "אפילו את המשפט הזה אנחנו כמעט לא שומעים מהפוליטיקאים החרדים", אמרה.

בהמשך נשאלה על הקשר עם   גדי איזנקוט, שבנו נפל לצד בנה. ברקוביץ' השיבה כי למרות חילוקי הדעות הפוליטיים, הלוחמים ידעו לחיות יחד ולשרת יחד: "אנחנו יכולים לדעת לחיות ולהכיר גם עם דעות שונות".

את הריאיון סיימה בתקווה לאחדות לאומית לקראת חג השבועות: "כמו שעמדנו יחד במעמד הר סיני כאיש אחד בלב אחד, שנזכה גם לעמוד במשימה הביטחונית הזאת יחד".

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:חיים גולדברג פלאש 90 

: אמו של אייל ברקוביץ' ז"ל&nbsp; נגד חוק הגיוס. ריקי ברקוביץ', ששכלה את בנה אייל במלחמה, תקפה את חוק הגיוס המתגבש: "החוק לא יביא חייל נוסף אלא יקבע את העוול". לדבריה, הציבור החרדי חייב "להיכנס מתחת לאלונקה"
ריקי ברקוביץ', אמו של סמ"ר אייל ברקוביץ' ז"ל שנפל במלחמה, התייחסה הבוקר&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לקידום חוק הגיוס ולוויכוח הציבורי סביב גיוס החרדים. בריאיון אמרה כי החוק המתגבש אינו נועד להביא מתגייסים נוספים לצה"ל אלא להסדיר את מעמדם של בני הישיבות ולהנציח את המצב הקיים.
בפתח דבריה ביקשה ברקוביץ' להשתתף בצער משפחתו של איתמר ספיר ז"ל, שנפל אמש.. היא ציינה את הדמיון בין מסלול חייו למסלול בנה אייל: שניהם בוגרי מוסדות "בני דוד" בעלי, לוחמי יחידת מגלן ונשואים צעירים. "ושוב אנחנו בסאגה הזאת של הניסיון להסדיר את מעמד בני הישיבות", אמרה.
לדבריה, עצם הדיון בחוק בעת שמאריכים את השירות הסדיר ומעמיסים עוד ימי מילואים על המשרתים, יוצר תחושת אבסורד. "יש לנו כבר לימון &mdash; אז בואו נסחט אותו עוד יותר", אמרה. "במקום להסתכל ולראות איך מרחיבים את מעגל המשרתים".
ברקוביץ' טענה כי גם לפי נתוני החוק עצמו, מספר החרדים המתגייסים כיום כבר עומד ביעדים שנקבעו, ולכן אין צורך בחקיקה נוספת. "החוק הזה לא יביא שום חייל נוסף, או בודדים בלבד, ורק יקבע את המצב", אמרה.
עם זאת, היא הדגישה כי אינה תומכת במעצרים או בסנקציות פליליות נגד חרדים שאינם מתגייסים, אך לדבריה עצם הדיבור על סנקציות יוצר הרתעה ומעודד גיוס. "הם בעצמם אומרים שהם לא רוצים להיות פורעי חוק", ציינה.
ברקוביץ' פנתה ישירות לציבור החרדי ואמרה: "עד מתי תסתכלו בעיניים שלנו, של המשפחות השכולות ושל המשפחות המשרתות, ותעמדו מנגד? ברור שבסופו של דבר חרדים יתגייסו &mdash; זו רק שאלה של זמן והבנה שאין ברירה אחרת".
בנוגע ללומדי התורה, אמרה כי יש מקום להכיר בקבוצה מצומצמת של תלמידי ישיבות מצטיינים, בדומה למסלולים מיוחדים לספורטאים או מוזיקאים מחוננים. עם זאת, לדבריה, יש להתחיל מגיוס אלו שאינם לומדים כלל. "אפילו את המשפט הזה אנחנו כמעט לא שומעים מהפוליטיקאים החרדים", אמרה.
בהמשך נשאלה על הקשר עם&nbsp; &nbsp;גדי איזנקוט, שבנו נפל לצד בנה. ברקוביץ' השיבה כי למרות חילוקי הדעות הפוליטיים, הלוחמים ידעו לחיות יחד ולשרת יחד: "אנחנו יכולים לדעת לחיות ולהכיר גם עם דעות שונות".
את הריאיון סיימה בתקווה לאחדות לאומית לקראת חג השבועות: "כמו שעמדנו יחד במעמד הר סיני כאיש אחד בלב אחד, שנזכה גם לעמוד במשימה הביטחונית הזאת יחד".
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:חיים גולדברג פלאש 90&nbsp;

טור חינוך

כאן מורשת

Social links

Recent clips