הפתגם טוען שכשהתותחים רועמים - המוזות שותקות. שנת תשפ"ה הוכיחה לנו שזה לא מדויק. דווקא בתקופה ההיסטורית והקשה הזו, היצירה הישראלית ממשיכה לתפקד לא רק כתרופה למציאות - אלא גם כאחת הדרכים היחידות להבין מה קורה לנו.

גם השנה, בהמשך לשנה שעברה, החלטנו לשים בצד את המצעדים והמסיבות ולנצל את ההזדמנות שהשנה החדשה מביאה לנו כדי לנסות לספר את הסיפור של השנה הזו - דרך חלק מהשירים שהיו הפסקול שלה.

משירי זיכרון וגעגוע לתקופות פשוטות יותר, דרך חשבון הנפש בהיפ הופ. מהתופעות האלטרנטיביות ועד לשירים שסחפו את המיינסטרים. כאן 88 מסכמת את שנת תשפ"ה במוזיקה הישראלית.

עם נוגה קליין ותומר מולוידזון