בין המנון החיים הטובים והרחוקים מהעיר "סתלבט בקיבוץ", דרך הצלחות בינלאומיות כמו נגה ארז ועד לפופ האירוני של נונו - השנים האחרונות במוזיקה הישראלית סיפקו לנו רגעים יפים של בריחה מהמציאות. ואז הגיעה שנת תשפ"ד. וכל מה שקרה לפני אותה שבת שחורה, נשמע כמו תזכורת מחיים אחרים.

את השנה הזו אנחנו לא יכולים לסכם במצעד או בחגיגות. במקום זה, ננסה לספר את הסיפור של השנה הזו דרך הפסקול שלה. מהשקט שליווה את ימי המלחמה הראשונים, דרך גרסאות הכיסוי לשירים של אחרים בתקופה שבה כולנו לא מצאנו מילים משלנו, דרך חזרתם של כמה מגיבורי המוזיקה הישראלית לנחם ברגעים הקשים, לצד שירי הנופלים, ולאט לאט - גם תקווה חדשה שהתחילה להרים את הראש.