נצא מחניון הפסגה של הר מירון, נשמע סיפור ריגול, נעבור בחורבותיו של הישוב החקלאי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה, נשב בצילו של עץ אגוז מלך בן למעלה מ-180 שנה, נצעד בין טראסות חקלאית שבנויות על צלע ההר, נגלה מהן הוטות נגיע למעין עתיק שצומח ממנו עץ אלון ונשב על הכיסא של אליהו הנביא. נסיים לא רחוק מקברו של רבי שמעון בר יוחאי.
מי שמטייל יחד איתנו מצפון לדרום ישמח לדעת שלראשונה מאז שיצאנו למסע, המקטע הזה הוא סוף סוף במגמת ירידה. תחילת הירידה מהמירון תהיה גם הנקודה הגבוהה ביותר שנבקר בה לאורך השביל כולו. אז תגידו שלום בינתים לאוויר הפסגות הדליל, כי לא נעבור שוב את גובה 1,000 המטרים. אגב, הנקודה הנמוכה ביותר לאורך השביל נמצאת במרחק כמה ימי צעידה מכאן - על שפת הכינרת. המקטע של היום קצר, פחות מ10 קילומטרים, והוא נחשב קל ביחס למה שעברנו עד עכשיו. אבל חשוב לזכור שאין נקודות הצטיידות במים לאורך היום, אז נא להתנהג בהתאם.