"ואם אני רואה זמן בסביבה, אני לוקח אותו, לוקח ת'זמן" (יונתן גפן) אז זהו, שירון לא. פרודות הזמן שלו מדודות, מאורגנות, נחתכות בסכין חד לקראת הדבר הבא. "יש לי עוד שנים מועטות לחיות ואת לא תבזבזי לי את המשאב היקר ביותר שיש לי", הוא מתרה בדניאלה שמצידה מנסה להסביר לו שהרבה יותר גרוע מלאחר לפגישות, זה להקדים לפגישות, "בדיוק כפי שעשית עכשיו כשהקדמת להגיע אלי הביתה".
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

"ואם אני רואה זמן בסביבה, אני לוקח אותו, לוקח ת'זמן" (יונתן גפן) אז זהו, שירון לא. פרודות הזמן שלו מדודות, מאורגנות, נחתכות בסכין חד לקראת הדבר הבא. "יש לי עוד שנים מועטות לחיות ואת לא תבזבזי לי את המשאב היקר ביותר שיש לי", הוא מתרה בדניאלה שמצידה מנסה להסביר לו שהרבה יותר גרוע מלאחר לפגישות, זה להקדים לפגישות, "בדיוק כפי שעשית עכשיו כשהקדמת להגיע אלי הביתה". מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.  
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 

בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.   ״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.