"לחברה שמביטה בילדים הרעבים ולא מרגישה כלום" (יעל סטטמן) דניאלה ביקשה שיחה דחופה על הרעב בעזה אבל ירון התעקש להתחיל כמה צעדים אחורה; דניאלה זועמת ירון נשאר רציונלי. גם את ההחלטה על הרחבת המלחמה וכיבוש עזה, משעין ירון על מחקריהם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, המוכיחים שבמצבים של ייאוש גובר הצורך בניצחון. שיחה על המצב מזווית קצת שונה.
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

"לחברה שמביטה בילדים הרעבים ולא מרגישה כלום" (יעל סטטמן) דניאלה ביקשה שיחה דחופה על הרעב בעזה אבל ירון התעקש להתחיל כמה צעדים אחורה; דניאלה זועמת ירון נשאר רציונלי. גם את ההחלטה על הרחבת המלחמה וכיבוש עזה, משעין ירון על מחקריהם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, המוכיחים שבמצבים של ייאוש גובר הצורך בניצחון. שיחה על המצב מזווית קצת שונה. מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.  
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 

בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.   ״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.