"שגרה היא סתם פיהוק, עד שמגיעים לזקנה" (רות בונדי) ירון מתבדח על הקשיים הקטנים, היומיומיים, המתווספים לחייו - הקושי לשרוך שרוכים, לכפתר חולצות או לחלץ גלולות מאריזתם - ואילו דניאלה מתלוננת על הקושי לקיים את מצוות אי הישיבה על אסלות ציבוריות כאשר הארבע ראשי נחלש. שיחות על נכויות קטנות ומשעשעות הבאות עם הגיל.
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

"שגרה היא סתם פיהוק, עד שמגיעים לזקנה" (רות בונדי) ירון מתבדח על הקשיים הקטנים, היומיומיים, המתווספים לחייו - הקושי לשרוך שרוכים, לכפתר חולצות או לחלץ גלולות מאריזתם - ואילו דניאלה מתלוננת על הקושי לקיים את מצוות אי הישיבה על אסלות ציבוריות כאשר הארבע ראשי נחלש. שיחות על נכויות קטנות ומשעשעות הבאות עם הגיל. מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.  
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 

בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.   ״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.