"ארץ טובה שהדבש בעורקיה אך דם בנחליה כמים זורם, ארץ אשר הרריה נחושת אבל עצביה ברזל" (ירון לונדון) דניאלה מזכירה לירון את פזמוני המלחמה והאבל שכתב, ושואלת מה השתנה מאז. ירון אומר שהעדר התקווה לשלום היא אולי הביטוי המובהק. על שיר הרעות, על חרבו דרבו ועל הסיבות בגינן מסתייג ירון משירו הנודע "המרדף".

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עורכת: מאיה קוסובר 
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב 
איור: דניאלה לונדון דקל  

"ארץ טובה שהדבש בעורקיה אך דם בנחליה כמים זורם, ארץ אשר הרריה נחושת אבל עצביה ברזל" (ירון לונדון) דניאלה מזכירה לירון את פזמוני המלחמה והאבל שכתב, ושואלת מה השתנה מאז. ירון אומר שהעדר התקווה לשלום היא אולי הביטוי המובהק. על שיר הרעות, על חרבו דרבו ועל הסיבות בגינן מסתייג ירון משירו הנודע "המרדף".
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון עורכת: מאיה קוסובר מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב איור: דניאלה לונדון דקל

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.  
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 

בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.   ״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.

Advertisement