"זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה" (מאיר אריאל). 
לקראת הקיץ מדברים ירון ודניאלה על שדות תעופה ועל הסיבות הקטנוניות שטיסות עושות להם רע. על ציפוף השורות במרחב האווירי, על איכות הארוחות, על ברכי המתכת של ירון המצפצפות בבידוק הבטחוני ועל כלוב המעשנים השקוף בטרמינל שגרם לדניאלה להפסיק לעשן. וחוץ מזה, מי אמר שחייבים לטוס?
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל 

"זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה" (מאיר אריאל). לקראת הקיץ מדברים ירון ודניאלה על שדות תעופה ועל הסיבות הקטנוניות שטיסות עושות להם רע. על ציפוף השורות במרחב האווירי, על איכות הארוחות, על ברכי המתכת של ירון המצפצפות בבידוק הבטחוני ועל כלוב המעשנים השקוף בטרמינל שגרם לדניאלה להפסיק לעשן. וחוץ מזה, מי אמר שחייבים לטוס? מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל&nbsp;

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.  
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 

בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.   ״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.