מִבֵּין סוֹרְגָיו יִצְפֶּה בְּלֹא עִנְיָן בַּצִּפֳּרִים (ט.כרמי) האם הרגש מתקהה עם השנים? ירון אומר שכן. שהתרגל למשל למות חבריו. טוען שהוא מתקשה בגילו לחוש תהומות של עצב, פסגות של שמחה ועוצמות של התשוקה. דניאלה טוענת שאולי זה נכון, אבל שרגשות אחרים דווקא נחווים עזים יותר. "כמו מה", שואל ירון. "רוך, אמפתיה, אהבה לבעלי חיים", היא משיבה.
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל 

מִבֵּין סוֹרְגָיו יִצְפֶּה בְּלֹא עִנְיָן בַּצִּפֳּרִים (ט.כרמי) האם הרגש מתקהה עם השנים? ירון אומר שכן. שהתרגל למשל למות חבריו. טוען שהוא מתקשה בגילו לחוש תהומות של עצב, פסגות של שמחה ועוצמות של התשוקה. דניאלה טוענת שאולי זה נכון, אבל שרגשות אחרים דווקא נחווים עזים יותר. "כמו מה", שואל ירון. "רוך, אמפתיה, אהבה לבעלי חיים", היא משיבה. מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל&nbsp;

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.  
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 

בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.   ״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.