תן לי בית במקום בטוח, שלא אשמע אותך צועק מכל עלה (סבינה מסג) דניאלה וירון מנסים לתת סימנים בתחושת ההפקרה והתלישות המלווים את עקורי המלחמה הנוכחית ואת אלו המלווים, עד עצם היום הזה, את מפוני גוש קטיף. מתי געגועים לנופי עבר הופכים למכשיר פוליטי, למה בדיוק אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים בית, ומדוע נוף כפרי לוחץ יותר על בלוטת הדמעות.

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עורכת: מאיה קוסובר 
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב 
איור: דניאלה לונדון דקל

תן לי בית במקום בטוח, שלא אשמע אותך צועק מכל עלה (סבינה מסג) דניאלה וירון מנסים לתת סימנים בתחושת ההפקרה והתלישות המלווים את עקורי המלחמה הנוכחית ואת אלו המלווים, עד עצם היום הזה, את מפוני גוש קטיף. מתי געגועים לנופי עבר הופכים למכשיר פוליטי, למה בדיוק אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים בית, ומדוע נוף כפרי לוחץ יותר על בלוטת הדמעות.
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון עורכת: מאיה קוסובר מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב איור: דניאלה לונדון דקל

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.  
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 

בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.   ״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.

Advertisement