"השמש - גיהינום צלוי, אדמת פתי - צבר וחול, אני זורק לך בגלוי: איני יכול!" (אלכסנדר פן)

דניאלה מתלבטת אם היא צריכה לעודד את הילדים שלה להגר מכאן והאם מותר לה להסיר את חטוטרת המחויבות לחזון הציוני. ירון חושב שאסור לעודד, שמותר להסיר, אבל למרות שביטחונו בעתידו של המקום הזה התערער, עבורו זו אינה שאלה רציונאלית.

מגישים : דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עורכת: מאיה קוסובר, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל 

"השמש - גיהינום צלוי, אדמת פתי - צבר וחול, אני זורק לך בגלוי: איני יכול!" (אלכסנדר פן)
דניאלה מתלבטת אם היא צריכה לעודד את הילדים שלה להגר מכאן והאם מותר לה להסיר את חטוטרת המחויבות לחזון הציוני. ירון חושב שאסור לעודד, שמותר להסיר, אבל למרות שביטחונו בעתידו של המקום הזה התערער, עבורו זו אינה שאלה רציונאלית.
מגישים : דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עורכת: מאיה קוסובר, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.  
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 

בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.   ״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.

Advertisement