השבוע אנחנו עדים לסיפור בלתי נתפס שקרה ושעדיין קורה בלבנון, מה שנראה כמו מבצע שאפילו בסרטי ריגול אי אפשר היה לדמיין: ברגע אחד מאות אלפי מכשירי ביפר התפוצצו במבצע מדוייק שכוון נגד פעילי חיזבאללה, חלקם נפגעו ואף נהרגו. ביום שלמחרת התרחשה סדרה נוספת של פיצוצים קטלניים, והתגובות מהעולם לא איחרו להגיע. הפעם אנחנו עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה ב-inss, סגנית ראש המל״ל לשעבר וחברה בפורום דבורה, על מטרת המבצע בלבנון, התגובות האפשריות של חיזבאללה והשאלה - האם יש לאירוע כזה יכולת לשנות את האיזור?

נתניהו וסער שיתפו פעולה במשך שנים בליכוד, אבל לאורך הזמן הפכו השניים ליריבים, והתהום שנפערה ביניהם הובילה את האחרון לפרוש מהמפלגה ולצאת לדרך פוליטית חדשה. אלא שעכשיו, אחרי שנים שבהן פעל להחלפת נתניהו והבטיח שלא ישב בממשלה בראשותו, פתאום מתגבש הסכם שיחזיר אותו בדיוק לשם - כשר הביטחון החדש של מדינת ישראל. אורחת: דפנה ליאל, הכתבת הפוליטית של חדשות 12. 

ב-7 באוקטובר מאות משפחות איבדו את יקיריהן, והזדקקו לעזרה כדי למצוא מילות פרידה בתוך הכאב. טל מילר, תסריטאי, מרצה לתסריטאות וכותב נאומים, התגייס למשימה. הוא מצא את עצמו נכנס לחדרי החדרים ולקשרים האינטימיים של משפחות, כדי לעזור להן לכתוב הספד ולספר את סיפורן ואת סיפורו של מי שאבד. הפעם, אנחנו עם טל שמספר על המעבר מכתיבה עבור אנשי ציבור ופוליטיקאים לכתיבה עבור משפחות שכולות, על איך כותבים הספד לאדם שכלל לא הכרת ועל האתגרים הרגשיים שכרוכים בכתיבת הספדים בתוך מציאות של מלחמה.

אילנה גריווצסקי עלתה לבדה ממקסיקו לישראל כשהייתה בת 16. מאז שעלתה, היא תמיד חיפשה חיים שקטים וחלמה לגור בקיבוץ. את השלווה שחיפשה היא מצאה בקיבוץ ניר עוז, בו עבדה והתגוררה יחד עם בן זוגה מתן צנגאוקר. אבל כל זה השתנה בשביעי באוקטובר, כששניהם נחטפו לעזה. ומאז אותו יום, היא רק מחכה לראות שוב את מתן. אז הפעם, אנחנו בשיחה עם אילנה גריצווסקי.

כמעט שנה אל תוך המלחמה, והעיניים נשואות בעיקר לעזה ולצפון. אלא שבינתיים, ביהודה ושומרון מתפתחת חזית שמאיימת להתפוצץ, והטרור בה עובר שינוי משמעותי: החוליות הפכו לגדודים, והאבנים התחלפו ברובים, שהתחלפו במטענים ובמכוניות תופת, ובסנוניות ראשונות שמזכירות את הימים שכולנו רוצים לשכוח, פיגועי ההתאבדות מהאינתיפאדה השנייה. אורח: אוהד חמו, כתבנו לענייני פלסטינים.

העימות הנשיאותי של קמלה האריס ודונלד טראמפ נמשך כמעט שעתיים. היא היתה נחושה להראות שהחדר הסגלגל לא גדול עליה, וטראמפ ניסה לשכנע שהוא צריך לחזור אליו. אבל למרות שזה היה העימות השביעי של הנשיא לשעבר, והראשון של סגנית הנשיא - יש קונצנזוס כמעט מלא שהאריס היא המנצחת. אבל האם זה מה שיכריע את הבחירות? הפעם אנחנו עם יונה לייבזון ועו״ד אסי שריב, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק - ועם העימות: האריס נגד טראמפ.

עשר מדליות, מתוכן ארבע שעשויות מזהב, הגיעו לישראל עם משלחת הספורטאים שייצגו אותה במשחקים הפראלימפיים בפריז. והשורשים של ההצלחה הזאת, מסתבר, נטועים עשרות שנים אחורה - בימים שבהם הייתה כאן מדינה קטנה וצעירה, רוויה בפצועי מלחמה ובנפגעי מגפת הפוליו, עם שאיפה להיות חלוצה עולמית בספורט נכים. אורח: בועז קרמר, מנהל מרכז הספורט ספיבק איל"ן. 

מאז תחילת המלחמה, השיח על הגירה מישראל הולך ומתרחב. יותר ויותר ישראלים שמרגישים מתוסכלים מהמצב שוקלים את האפשרות לעזוב את הארץ, וחלקם כבר עשו את הצעד. אפשר להתייחס אליהם כאל "יורדים", אבל מדובר בתופעה ממשית - וגם בהחלטה לא פשוטה שגובה מחירים. הפעם אנחנו עם בת-אל ויזל פלד, שעברה לתאילנד, ועם שירטל גויכמן, שמצאה בית חדש בפורטוגל. שתיהן בחרו לעזוב בעקבות המלחמה יחד עם משפחותיהן, והן משתפות בחיים החדשים ובשאלות שמלוות את ההחלטה.

אחרי דחיות ועיכובים, בשבוע שעבר הציג שר האוצר סמוטריץ' את התכנית שלו לתקציב 2025. זה תקציב מלחמה מורכב במיוחד שבהתאם גם כולל קיצוצים נרחבים בהיקף של 35 מיליארד שקלים שיפגעו בכיס של כולנו. והתכנית הזו גם מעלה אתגרים משמעותיים ושאלות רבות - עד כמה הדרג המקצועי של האוצר מעורב? מה ההיתכנות הפוליטית להעביר תקציב כזה והאם בכלל הקיצוצים האלה מספיקים? אז הפעם, אנחנו עם הפרשנית הכלכלית שלנו קרן מרציאנו על תקציב המלחמה של שר האוצר.

המיליארדר פאבל דורוב הקים את "פייסבוק הרוסית" כשהיה רק בן 21, ואחרי שהשלטון ניסה להתערב בפלטפורמה הוא השאיר את הפרויקט מאחור, עזב את המדינה ויצר אפליקציה שאליה קשה במיוחד לחדור - טלגרם. אבל את הפרטיות המוחלטת ניצלו גם ארגוני פשיעה וטרור, ועכשיו הוא עומד לחקירה בצרפת על עבירות שהעונש עליהן יכול להגיע לעשרות שנים בכלא.  אורחת:  ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט, תקשורת וטכנולוגיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. 

זהו היום החמישי לשביתת המורים שהחלה ב-1 בספטמבר, ולא ברור מתי היא תגיע לסיומה. השביתה אמנם מתמקדת בדרישות לשיפור השכר ותנאי ההעסקה של המורים, אך גם במודל התעסוקתי כולו, ובעיקר במה שנקרא "חוזים אישיים". לפי אותם חוזים, כל מורה מועסק ומתוגמל לפי כישוריו. הפעם אנחנו עם ריקי ממן, עמיתת מחקר בפורום קהלת, ועם פרופ' יזהר אופלטקה, מומחה למדיניות ומנהל החינוך מאוניברסיטת תל אביב, כדי לדון בטענות בעד ונגד החוזים האישיים ובמחלוקות שעומדות בבסיס הוויכוח.

לפני שהמציאות השתנתה באוקטובר, הקרב שישראל הייתה בעיצומו היה על מערכת המשפט, ובמרכזו עמד המאבק על הוועדה לבחירת שופטים. חודשים ארוכים עברו מאז, והמחלוקת לא נפתרה - עדיין אין נשיא קבע לבית המשפט העליון, מתקיים נתק בין ממלא מקום הנשיא, השופט פוגלמן, לשר המשפטים יריב לוין, והצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה על מי יהיה הנשיא החדש. אורח: ד״ר עידו באום, ראש מכון לואיס ברנדייס לחברה כלכלה ודמוקרטיה במכללה למנהל והפרשן המשפטי של דה מרקר

עדה שגיא מקיבוץ ניר עוז נחטפה בשבעה באוקטובר. היא הייתה מורה במשך ארבעים שנה וזוכרת את כל תלמידיה, גם את כרמל גת. ומאז שחזרה, היא ייחלה לשובה ולשובם של כל יתר החטופים. אבל מאז התברר שרבים מהם נרצחו בשבי - ביניהם חבריה לקיבוץ וגם כרמל, שנרצחה לפני ימים ספורים יחד עם חמישה חטופים נוספים. חייה של עדה עברו טלטלה קשה, אבל היא מתעקשת לא להישאב לצער ולעצב. אז הפעם, אנחנו בשיחה עם עדה שגיא.

המונים יצאו אתמול להפגין ברחבי הארץ, וזה קרה אחרי הבשורה הקשה על 6 צעירות וצעירים ששרדו כמעט 11 חודשי גיהנום. כרמל גת, עדן ירושלמי, הירש גולדברג-פולין, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב, ואורי דנינו - שנחטפו בשבעה באוקטובר ונרצחו שעות לפני שצה״ל הגיע אליהם. הפעם אנחנו עם ירון אברהם וניסן קלדרון, אחיו של עופר קלדרון שמוחזק בעזה, על רצח ששת החטופים. עם השמועות, ישיבות הקבינט הסוערות, ועם סימן שאלה גדול - האם זה ישנה במשהו את המצב? 

בתחילת יוני, אחרי מספר דחיות, שוגרה סוף סוף חללית הסטארליינר של חברת בואינג לטיסת ניסוי כשעליה שני אסטרונאוטים של נאס"א, סוניטה ווילאמס ובוץ' ווילמור. הטיסה הייתה אמורה להיערך שמונה ימים, אך מהר מאוד התגלו תקלות בחללית. וכך, שהייה של שמונה ימים בחלל הפכה לחודשים ארוכים. אז הפעם אנחנו עם ד״ר עדי ניניו גרינברג, מדענית החלל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, על שני האסטרונאוטים שתקועים עכשיו בחלל.

מרגלית מוזס גרה רוב חייה בקיבוץ ניר עוז. היא אוהבת את חיי הקהילה שבו ואת השבילים הירוקים בהם הייתה רוכבת על אופניים. בשבעה באוקטובר, מרגלית נטחפה לעזה. היא הוחזקה שם במנהרות של חמאס, יחד עם אברהם מונדר ועמירם קופר. השבוע הוכרז על מותו של מונדר וגופתו הושבה לישראל יחד עם גופות של חטופים נוספים. ולמרות הכל, היא בטוחה שהיא עוד תשוב לניר עוז. אז הפעם, אנחנו בשיחה עם מרגלית מוזס.

ישראלים רבים קיבלו בשבועות האחרונים הודעות מצה״ל שמודיעות על כוונה לבטל את הפטור שלהם משירות מילואים, ״בשל הצרכים הביטחוניים״. בצה״ל יש מצוקה של כח אדם, אבל זה רק חלק מתמונה גדולה יותר. הפעם אנחנו עם עפר שלח, עיתונאי וחבר כנסת לשעבר, היום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי - ועם הסיבה שבגללה ישראלים קיבלו באמצע החיים את ההודעות האלה, שמודיעות להם שהצבא צריך אותם בחזרה.

ארגון חיזבאללה תכנן לצאת בתחילת השבוע למתקפה גדולה נגד ישראל. המתקפה הזו סוכלה ברובה, אבל היא לא הייתה קרובה למימוש היכולות של הארגון. כי לחיזבאללה יש עוד קלף שהוא שומר קרוב לחזה - המנהרות. רשת תת קרקעית בדרום לבנון שידוע לנו עליה כבר שנים, ושתציב בפני ישראל שורה של אתגרים במקרה של מלחמה בעצימות גבוהה יותר בצפון. אז הפעם, אנחנו עם המנהרות של חיזבאללה. אורחים: טל בארי, מנהל המחקר של מרכז "עלמא" - מרכז מחקרי חינוכי לחקר האתגרים הבטחוניים בגבול הצפון וד"ר דפנה ריצ'מונד ברק, מרצה בכירה באוניברסיטת רייכמן בבית הספר לאודר לממשלה דיפלומטיה ואסטרטגיה ומחברת הספר Underground Warfare.

האיסור על כניסת פועלים מיהודה ושומרון לישראל שנכנס לתוקף בשבעה באוקטובר הוא סוגייה מדינית, ביטחונית - אבל גם כלכלית. כתבנו לענייני ערבים, אוהד חמו, הרגיש איך סוגיית הפועלים הפלסטינים שהוא מכיר מקרוב הופכת פתאום לנושא הכי מדובר. לא רק בצבא ומנגנוני הביטחון -  אלא בחברות הנדל״ן, אצל הקבלנים, ובמשרד האוצר. הפעם אנחנו עם המחיר שאנחנו משלמים על ההחלטה לאסור על פועלים פלסטיניים להיכנס לישראל. 

כשהמהומות בבנגלדש יצאו משליטה, וכבר ספרו כמה מאות הרוגים, נכנסו ראשי הצבא והמשטרה אל החדר של ראש הממשלה. הם אמרו לה שהמפגינים כבר בדרך אל המעון שלה, שמחסומי המשטרה בדרך נשארו נטושים, שהם לא יכולים להבטיח את ביטחונה. בסופו של דבר, שיח' הסינה השתכנעה. היא עזבה את המעון, ואת המדינה שלה. כמה שעות אחר כך, ההמון הזועם פרץ והשתלט על המעון שלה - ואחרי 15 שנה, הגיע הסוף לשלטונה. הפעם, אנחנו עם ההפיכה בבנגלדש.  אורחת: ד״ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו והמרחב ההינדו פסיפי ומרצה באוניברסיטת בר אילן.

מלחמה מרובת חזיתות היא עסק יקר, ומעמידה את הכלכלה הישראלית בפנים אתגרים חסרי תקדים. בעשרת החודשים האחרונים ההוצאות הביטחוניות, הפיצויים, ויוקר המחיה מרקיעים שחקים, והמצב הכלכלי הופך למורכב יותר ממה שניתן היה לצפות. במכתב חריף, נגיד בנק ישראל מזהיר מהצורך הדחוף להתאים את המדיניות הכלכלית באופן קבוע, בעוד שר האוצר מציב אולטימטום לבכירי משרדו. הפעם אנחנו עם פרופסור איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב על המסלול המסוכן שבו הכלכלה הישראלית צועדת, ועל ההשלכות האפשריות.

מאז מלחמת העולם השנייה אף צבא זר לא פלש וכבש שטחים ברוסיה - עד עכשיו. עם מורל נמוך ואחרי למעלה משנתיים וחצי של מלחמה עיקשת, הצבא האוקראיני פתח במתקפת פתע: מאות חיילים כבשו עשרות יישובים ברוסיה, לקחו בשבי כאלפיים אנשי כוחות הביטחון ופינו רבבות אזרחים. הפעם אנחנו עם איתי אנגל על המשמעות של המתקפה המפתיעה, הכישלון של הרוסים וההימור הענק שלקחו האוקראינים.

מירב טל ויאיר יאיא יעקב ניהלו זוגיות רגועה וזורמת, בלי לחצים. זוגיות כזו של פרק ב'. היא עירונית מראשון לציון והוא בכלל קיבוצניק מניר עוז, אבל משהו שם עבד. כל זה השתנה בשבעה באוקטובר, כשמירב ויאיא נחטפו לעזה. מירב שהתה בשבי 53 ימים. יאיא נרצח, והגופה שלו בעזה עד היום. אז הפעם אנחנו בשיחה עם מירב, שסיפרה לנו על רגעי האימה של אותה שבת, על ההישרדות בשבי ועל ההתנהלות שלה מול המחבלים.

ויקיפדיה היא אולי האתר הראשון שרובנו נפתח כשנרצה לקבל מידע כלשהו ואנחנו תופסים אותה כאוקייבטיבית ונייטרלית. אבל מתחת לפני השטח, מתברר שהיא לא רק מקור מידע, אלא גם זירה למאבקים בין אג'נדות והשקפות עולם. ובעשרת החודשים האחרונים מתרחשת מאחורי הקלעים של ויקיפדיה מלחמה גדולה סביב ערכים שקשורים למדינת ישראל ולמלחמה נגד חמאס - מלחמה על נרטיב, אמת, עובדות ומידע. אז הפעם, אנחנו עם ד"ר שלומית אהרוני ליר מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר אילן ועם איתמר, שניהם חברים בקהילת העורכים, על מלחמות ויקיפדיה.

כששני גופים במדינה מתווכחים ביניהם זה לאו דווקא דבר רע. יכולים להיות ויכוחים מועילים, רעיונות שמפרים את אחד השני. אבל יש רגע שבו ויכוחים בין גופים כאלה הם כבר לא דבר מועיל, אפילו הרסני. כזה בדיוק הויכוח בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה. קרע כל כך גדול, שעושה רושם שאנחנו מתקרבים לנקודה חסרת תקדים בתולדות המדינה - פיטורים אפשריים של יועמ״שית. הפעם אנחנו עם ד״ר עידו באום,הפרשן המשפטי של TheMarker וראש מכון לואיס ברנדייס לחברה כלכלה ודמוקרטיה במכללה למנהל, על כל מה שקורה בין הממשלה ליועצת המשפטית שלה.

כשאנחנו מחפשים משהו ברשת, סביר להניח שנעשה את זה דרך מנוע החיפוש של גוגל. ובתחילת החודש בית משפט אמריקני קבע שזה קורה בגלל שגוגל ניצלה לרעה את השליטה שלה בתחום הזה כדי לחסל כל סוג של תחרות, והכריז עליה כמונופול. בעקבות הקביעה הזאת נשקלים עכשיו צעדים יוצאי דופן, כשאחד מהם הוא לפרק את חברת גוגל הענקית. אז הפעם, אנחנו עם הפסיקה הדרמטית שמאיימת על גוגל ומלחיצה את ענקיות הטכנולוגיה. אורח: עמרי ברק, יוצר ויועץ תוכן לחברות, מגיש הפודקאסט TrashTech.

הגר ואביחי ברודץ' חיו בכפר עזה עם ילדיהם עפרי, יובל ואוריה. בשבעה באוקטובר, הגר והילדים התחבאו בממ"ד. אביחי שהיה חבר בכיתת הכוננות יצא להילחם במחבלים, אבל קודם לכן עוד הספיק להכניס את אביגיל עידן שהוריה נרצחו להתחבא יחד עם שאר המשפחה. כמה שעות לאחר מכן מחבלים פרצו הביתה, וחטפו את הגר וארבעת הילדים לעזה. הם חזרו לארץ אחרי חמישים ואחד ימים. הפעם אנחנו בשיחה עם הגר שסיפרה לנו על המחשבות שליוו אותה בשבי, על הרעב הכבד שחוו, ואיך שמרה על ארבעה ילדים בלב התופת של עזה.

אחרי פסגות רבות למודות אכזבות ולמעלה מ-10 חודשי מלחמה, ביום חמישי תחל פסגה נוספת שמטרתה להגיע לעסקה. מיקומה עדיין לא ידוע, אך בצוות המשא ומתן כבר נערכים אליה ומגדירים אותה כקריטית. הפעם אנחנו עם כתבתנו דנה ויס לקראת הפסגה החדשה: איך מנהלים משא ומתן במתח שבו שרויה ישראל? והאם זו הפסגה שעשויה להיות החשובה מכולן?

כשיעל ארד זכתה במדליית כסף באולימפיאדת ברצלונה 1992, היא שינתה את הספורט ההישגי בישראל. מאז, ספורטאי ישראל המשיכו להצליח במשחקים האולימפיים, והשנה הגיעו להישג חסר תקדים של שבע מדליות. והעובדה הזו היא לא מקרית, אלא תוצאה של עבודה מתוכננת. אז הפעם אנחנו עם יעל ארד, יו"ר הועד האולמיפי הישראלי וחברת הועד האולימפי הבינאלומי, על הדרך להישגים של פריז 2024.

בונצואלה נערכה בחודש שעבר מערכת בחירות שבמרכזה נשיא כמעט כל-יכול ואופוזיציה שהבטיחה להחזיר את המדינה המתפרקת לגדולתה ולהחזיר מיליוני אזרחים שעזבו. אלא שמערכת הבחירות הזו נגמרה בטענות לזיופים, משבר בין-לאומי גדול, הפגנות ומהומות ענק, וגם מאות עצורים ועשרות הרוגים. הפעם אנחנו עם פרופסור ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה ומי שגדל בונצואלה, על תוצאות הבחירות, ההגירה השלילית והדרמה הגדולה שמתחוללת במדינה.

בתוך כמה שעות מאז שהתחילה, ההפגנה של חרדים קיצוניים בבסיס תל השומר, יצאה משליטה. המפגינים טיפסו על הגדר, פרצו לבסיס הצבאי - במטרה למנוע גיוס חרדים. אבל הדבר המעניין הוא לא החרדים שהיו שם - אלא אלו שלא, המתגייסים. כי למרות שמאות קיבלו צו ראשון, לבקו״ם הגיעו פחות מ-50. הפעם אנחנו עם יאיר שרקי ואלי הירשמן ועם הניסיון הראשון של צה״ל לגייס צעירים חרדים לצבא. ניסיון שהוגדר, בינתיים, ככישלון. 

גם במונחים שלנו, חייבים להודות שהימים האחרונים הם פשוט ימים של טירוף. מציאות שבמסגרתה אנחנו יושבים, כבר ימים, וממתינים למתקפה. זו המתנה מורטת עצבים, שוחקת, מתסכלת. אבל המציאות הזו לא חסרת תקדים. הייתה כבר תקופה כזו, שבה ישראלים פשוט המתינו למלחמה. שלושה שבועות בקיץ 1967, פרק זמן שמכונה ״תקופת ההמתנה״. אז הפעם אנחנו עם פרופ׳ אורית רוזין מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, ותקופת ההמתנה ההיא, לפני 57 שנים. 

בשבוע שעבר נערך במשחקים האולימפיים קרב אגרוף קצר במיוחד של 46 שניות. הוא היה כל כך קצר כי אחת המתאגרפות בו, האיטלקייה, הרימה את ידה ופרשה בטענה שמעולם לא חטפה אגרופים עוצמתיים כמו אלו של יריבתה האלג'יראית, אימאן חליף. ולאחר שהתברר שישנן שאלות לגבי המין הביולוגי של חליף התעוררה סערה גדולה. אז הפעם אנחנו עם קרב האגרוף שהצית ויכוח אדיר על מהו מין, מיהי נקבה ומיהו זכר, ומה מקומם של אלו שלא נופלים להגדרה ברורה במשחקים האולימפיים. אורחות: לינוי בר גפן, עיתונאית, מנהלת חמל בר גפן למשברים רפואיים ושדרנית קרבות איגרוף וד"ר ניצן גונן, ראש המעבדה לחקר קביעת המין בהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן.

המירוץ הנוכחי לנשיאות ארה"ב לא מפסיק לייצר דרמות, ובצדן גם סיטואציות מוזרות ומפתיעות: כיצד החלו בסיליקון ואלי, מעוז הביג-טק ואחד המקומות הליברליים בארה"ב, לתמוך בנשיא לשעבר? ומנגד - כיצד נוצרה ההתלהבות הגדולה של דור ה-Z ותרבות הפופ סביב האריס, שגם הפכה לפתע לכוכבת טיקטוק? הפעם אנחנו עם עמרי ברק, יוצר ויועץ תוכן לחברות ומגיש הפודקאסט TrashTech, ועם אחינועם בר, שדרנית ועורכת מוזיקלית בגלגלצ, על התומכים הבלתי צפויים בשני המתמודדים לנשיאות ארה"ב.

מדיניות החיסולים של ישראל באה בשבוע האחרון לידי ביטוי כמעט מדי יום - בביירות, בעזה ואולי גם עמוק בתוך איראן. בישראל נרשם סיפוק רב מהדרך, מהביצוע ובטח מהתוצאה. לאורך השנים נרשמו במזרח התיכון לא מעט חיסולים כאלו - אבל ספק אם כולם גם הצליחו לייצר עבורנו עתיד בטוח יותר. השאלה היא, האם יש גם כלים אחרים, כואבים אבל משמעותיים יותר, ששכחנו על הדרך. 

אתמול התעוררנו לבוקר דרמטי עם ההודעה על שני חיסולים מהדהדים בהפרש של שעות: בלבנון חוסל יד ימינו של נסראללה, וכבור כמה שעות חוסל במיטתו שבלב טהרן איסמאעיל הנייה - אחד הפרצופים הכי מזוהים עם חמאס. הפעם אנחנו עם כתבנו אוהד חמו על המנהיג הכריזמטי בעל תדמית המיליארדר, איך ישפיע חיסולו על עסקת החטופים, והאם עתיד לגרור את המזרח התיכון כולו למלחמה אזורית.

10 קילומטרים מבאר שבע, 5 קילומטרים מחצרים ו-30 קילומטרים מרצועת עזה נמצא שדה תימן - המתחם שבו מרוכזים עצורים שחשודים בטרור. מאז שבעה באוקטובר, הובאו לשם אלפי עזתים. מחבלים, סייעני טרור וגם תושבים מקומיים שנחשדו במעורבות כלשהי בסיוע לחמאס. החשדות להתעללות מצד לוחמי צה"ל בעצורים עזתיים פתחו תיבת פנדורה, שבתוכה מסתתרת אינפורמציה שבעת מלחמה קשה להביט לה בעיניים. קשה, אבל צריך. הפעם אנחנו עם החור השחור שנקרא "שדה תימן".  אורחת בפרק: רוני זינגר, עיתונאית, גוף התחקירים "שומרים".

חן אלמוג-גולדשטיין התגוררה בכפר עזה עם בעלה נדב וארבעת ילדיהם - ים, אגם גל וטל. בשבעה באוקטובר, אחרי חמש שעות בממ"ד, המחבלים פרצו לביתם, רצחו את נדב ואת ים וחטפו את חן ושלושת הילדים לרצועת עזה. שם, הם הוחזקו בשבי במשך 51 ימים. אז הפעם לי נעים בשיחה עם חן אלמוג-גולדשטיין שסיפרה על השהות בעזה המפוגזת, על החטופות שפגשה שם ושנותרו מאחור ועל הניסיון לבנות את החיים מחדש.

ביום שבת האחרון היכה אסון נוראי במג'דל שמס, לאחר ששנים עשר ילדים נרצחו בפגיעה ישירה של רקטת חיזבאללה במגרש כדורגל ביישוב. הטרגדיה הזאת הציפה מחדש זכרונות מהיסטוריה קשה וחוויות של קיפוח של היישוב הדרוזי על ידי מדינת ישראל, אליה סופח אחרי מלחמת ששת הימים. אז הפעם, אנחנו עם כתבנו גיא ורון, ועם ד"ר סלים בריק מהאוניברסיטה הפתוחה ובן המקום, על האסון של מג'דל שמס.

ביקור נתניהו בוושינגטון מתקיים בימים הדרמטיים ביותר בתולדות הפוליטיקה האמריקנית: ניסיון התנקשות במועמד לנשיאות, פרישה מהדהדת של נשיא מכהן, והצטרפותה ברגע האחרון של סגנית הנשיא קמלה האריס - שייתכן ותהפוך לנשיאה הראשונה בתולדות ארה״ב. הפעם אנחנו עם עו״ד אסי שריב, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק, על הטלטלה הפוליטית באמריקה. 

ברחבי תל אביב פזורים מבנים נטושים, עלובים. למתבונן בהם מהצד אין דרך לדעת שעד לא מזמן, במקומות האלו פעלו מועדוני החשפנות הכי מצליחים בישראל. השמות אולי מוכרים לכם, אולי אפילו יצא לכם לבקר בהם. אבל היום הם אינם. בחודשים האחרונים עדי חצרוני חזרה אל סצנת מועדוני החשפנות של תל אביב, אל עלייתה ונפילתה - אבל היא עשתה את זה אחרת. כי הפעם, מי שמספרות את הסיפור הן הנשים שמכירות אותו הכי מקרוב.  הפרק מכיל אזכורים לפגיעות מיניות ותיאורים גרפיים. 

המרכז הפוליטי, זה שבין ימין לשמאל, נשחק בין הקצוות המתחזקים ולא רק בישראל. אך יש מי שטוען שהמרכז זה לא האמצע בין שני הקטבים בפוליטיקה - אלא סט של ערכים ועקרונות, רעיון פוליטי העומד בזכות עצמו עם מדיניות ואג׳נדה. הפעם אנחנו עם יאיר זיוון, יועצו המדיני של יאיר לפיד ומי שערך את הספר ״המרכז - התשובה הניצחת לקיצוניות ולקיטוב״. 

שופטי בית הדין לצדק בהאג העניקו בשבוע שעבר חוות דעת העוסקת בנוכחות של ישראל במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון ובעזה, בכמעט 60 השנים האחרונות. במסקנותיהם הם קבעו, בין השאר, שישראל עוברת על החוק הבין-לאומי ושעליה לסגת מאותם שטחים כבושים. הפעם אנחנו עם מסקנות בית הדין הבין-לאומי בשאלת הכיבוש הישראלי וההחלטה שעלולה לשנות את היחס לישראל אפילו מצד ידידותינו בעולם. אורח: פרופסור עמיחי כהן, מומחה למשפט בין-לאומי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והקרייה האקדמית אונו.

החדר האקוטי הוא המקום בבית החולים שבו אמורים לקבל נפגעי ונפגעות תקיפה מינית מעטפת של שירותים בטווח המיידי אחרי התקיפה. הם חשובים ואמורים להתמחות במקביל בעולמות הנפש והגוף, המשפט ואכיפת החוק. ובגלל זה המצב שלהם בישראל הוא מטריד ומלא בעיות. אז הפעם אנחנו עם יעל שרר, מנכ"לית הלובי למלחמה באלימות מינית, ועם הקרב על החדרים האקוטיים.

החינוך הממלכתי חרדי, זרם שהוקם לפני כעשור, עומד עכשיו במרכזה של מהפכה שמסעירה את החברה החרדית ושאולי גם תשנה אותה דורות קדימה. במרכז הסערה עומדות עשרים חסידויות שהחליטו לעבור לזרם הזה, ורבנים ופוליטיקאים שמתנגדים לו בחריפות. אז הפעם אנחנו עם כתבנו יאיר שרקי על מהפכת החינוך הממלכתי חרדי.

לפני שבוע התפרסם התחקיר הרשמי הראשון על חלק מאירועי שבעה באוקטובר - הקרב בבארי. ורבים טוענים שהתחקיר הזה לא מדויק ומפנה אצבע מאשימה למקום הלא נכון. אז הפעם, אנחנו עם כתבתנו לי נעים על עיקרי תחקיר בארי, ועל התגובות של אלו שחושבים שבמקומו היה צריך להתפרסם עכשיו בכלל תחקיר אחר.

בשבוע הבא תיפתח אולימפיאדת פריז 2024. יותר מעשרת אלפים ספורטאים ישתתפו בה, אלפי אנשי צוות ורבבות צופים, ובמשך שבועיים וקצת האירוע ישתלט על העיר כולה. זו מסורת שהתחילה עוד לפני הספירה, בוטלה פעמים ספורות והשתנתנה לאורך השנים, אך תמיד הייתה הרבה יותר מרק ספורט. הפעם נספר על תולדות המשחקים האולימפיים, הפוליטיקה ששזורה בה, וכיצד התגבש האירוע החגיגי להיות זה שאנחנו מכירים היום. אורח: עידו רקובסקי, חוקר במכון לחקר דיפלומטיית ספורט באוניברסיטת בן גוריון בנגב, והכתב האולימפי של עיתון "הארץ".

בשבועות האחרונים מתנהלים דיונים מלאים באמוציות על גיוס של המגזר החרדי לצה"ל. אז הפעם החלטנו לנסות ולהתבונן מעבר לכותרות והמסרים החותכים ולעשות משהו קצת שונה, וישבנו לשיחה עם שלמה, צעיר חרדי שעזב את הכולל בגיל והתגייס לצבא בגיל 24, אבל עדיין מטיל ספק ביכולת לשלב חרדים בצה"ל באופן מלא.

בסוף השבוע האחרון ישראל ניסתה, שוב, לחסל את מוחמד דף בחאן יונס. אבל גם שתי יממות אחרי המתקפה של צה״ל עדיין אין תשובה לשאלה האם הארכי מחבל, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בעזה, האיש שהפך את חמאס למה שהוא היום - האם הוא סוף סוף חוסל. הפעם אנחנו עם פרשננו לענייני ערבים אוהד חמו - ועם הדף החדש שנפתח השבוע בעזה. 

גם במקום לא צפוי אפשר למצוא אוצר, או סיפור. וזה בדיוק מה שקרה לפני שנתיים, כשאנייה של חברת האנרגיה אנרג'יאן ערכה בדיקה שגרתית בעומק הים, לקראת הקמה של תשתית להפקת גז. אבל אז, במהלך הבדיקה, נמצאו כדים כנענים בני 3,000 שנה לפחות, מונחים בקרקעית הים. אז הפעם אנחנו עם יגאל מוסקו וקובי שרביט, והמסע של האונייה ששטה ללב ים במטרה לשלוף מהקרקעית שני קנקנים עתיקים שמסקרנים חוקרים ברחבי העולם.