בשבוע האחרון המערכת הפוליטית געשה וקרבות התחוללו בתוך הקואליציה, הכל סביב חוק שמדבר על רבני ערים, ובעיקר על מי בוחר אותם.  מלבד חילופי האשמות בכנסת, רבים בציבור הביעו זעם וביקרו את החוק, וראשי רשויות הביעו מחאה נחרצת כנגד תוכנו וכנגד העיתוי בו עלה שוב לדיון. הפעם כתבנו לענייני חרדים, יאיר שרקי, יסביר מדוע הוסר לבסוף החוק מסדר היום של המליאה, מה עומד מאחוריו ומדוע נקרא בפי רבים ״חוק הג׳ובים לרבנים״.

בשנים האחרונות צצות עוד ועוד אזהרות על המצב ברשות הפלסטינית, על אי יציבות של מוסדותיה ועל חשש מהתלקחות בזירה. והאחרונה, שהוציא החודש השב"כ, מזהירה מפני סכנת קריסה בגלל פשיטת רגל, וטוענת שאנחנו ניצבים בפני פוטנציאל לכאוס ביהודה ושומרון. אז הפעם אנחנו עם תמונת מצב עדכנית מהרשות הפלסטינית. אורחים: ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אסטבן קלור מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.

בחודשים שעברו מאז 7 באוקטובר המחאה נגד ישראל קיבלה ביטוי גם באקדמיה, ובתחום שבו שיתופי פעולה בינלאומיים הם חלק בלתי נפרד מהעבודה, הצטברו העדויות על התרחקות: חוקרים ומוסדות שניתקו קשר עם עמיתיהם בארץ, הזמנות לכנסים שבוטלו, קשיים בפרסום מאמרים, תהליכי מינויים שהופסקו ועוד. וככל שהמגמה מתחזקת, כך גם הסכנה מפני פגיעה קשה במדע ובאקדמיה הישראלית שנים רבות קדימה. אורחים: פרופ׳ דוד הראל ממכון ויצמן, חתן פרס ישראל ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; ד״ר משה פרחי, ראש החוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל חי.

ארבעה ימים אחרי שבעה באוקטובר הוקמה ממשלת החירום בישראל. נתניהו, גלנט וגנץ עמדו זה לצד זה והסבירו שזה לא עניין של עמדות פוליטיות - הממשלה הזו היא סמל לאחדות אמיתית. אז אפשר לתהות מה זה בדיוק אומר עכשיו, כשהאיחוד הזה התפרק. הפעם אנחנו עם כתבתנו דפנה ליאל והפוליטיקה של המציאות החדשה-ישנה בישראל. זו של ממשלת 64 ואופוזיציה של 56, של חוקים שנויים במחלוקת, שדומה מאוד למציאות שהייתה כאן לפני שהכל היה אמור להשתנות. 

שר התרבות מיקי זוהר הכריז על רפורמה בתעשיית הקולנוע הישראלי, שתשנה את האופן שבו המדינה תחלק כסף להפקות. מאות רבות של קולנוענים חתמו על עצומה וקראו לעצור את מה שהם מכנים, ״הפיכה קולנועית״. אבל במשרד התרבות מתעקשים שהשינויים האלה יעשו לתעשייה הישראלית רק טוב ויתקנו עיוותים שנוצרים במשך שנים. אורח: ד״ר אבנר שביט, מרצה באוניברסיטת ווזליאן שבקונטיקט, ארצות הברית, וכותב באתר וואלה.

עומר שם טוב, בן 21 מהרצליה, נחטף ממסיבת הנובה לעזה יחד עם האחים מיה ואיתי רגב. הם שוחררו בעסקה והוא נשאר שם, אחד מתוך מאה ועשרים אזרחים ואזרחיות שעדיין מוחזקים בעזה. ואז הפעם אנחנו בשיחה עם שלי ומלכי שם טוב, ההורים של עומר, שיצאו למשימת חייהם - לעשות הכל כדי שהבן הקטן שלהם יחזור הביתה.

בעקבות הלחימה בחזית הצפונית נוצרה בישראל רצועת ביטחון, וכל היישובים בטווח של עד חמישה קילומטרים מלבנון פונו לחלוטין, במימון המדינה. אלא שהכטב״מים והטילים של חיזבאללה לא עוצרים בקו הדמיוני הזה, שמפריד בין השטח המפונה לזה שנותר מאוכלס. אלפי תושבים שגרים בסמוך לגבול נותרו במצב של מלחמה, בלי היכולת לעזוב. אז הפעם עדי חצרוני מביאה את הסיפור של כפר סאלד, היישוב הצפוני ביותר במועצה אזורית גליל עליון שלא פונה - במרחק דקות נסיעה ספורות מקריית שמונה המטווחת, ומלבנון. 

בשבת בצהריים הגיעה ההודעה המרגשת - נועה ארגמני, אנדרי קוזלוב, שלומי זיו ואלמוג מאיר ג'אן חולצו מהשבי אחרי שמונה חודשים בידי החמאס. כוחות מיוחדים של מערכת הביטחון שיתפו פעולה והוציאו את החטופים מלב מחנה הפליטים הצפוף נוסיראת - אבל הפעולה המוצלחת גבתה גם מחיר כבד, את חייו של פקד ארנון זמורה ז"ל, לוחם ומפקד בימ"מ. איך ישפיע המבצע על המו"מ לעסקה, והאם הוא ישנה את קבלת ההחלטות לגבי החזרת יתר החטופים?

בתחילת השבוע הלך לעולמו דוד לוי שזכה להספדים מלאי הערכה מכל קצוות הקשת הפוליטית. אבל לאורך רוב הקריירה הפוליטית שלו, לוי שהפך לסמל של עדות המזרח נאבק באלו שניסו למנוע את ההתקדמות שלו ושהציבו מעליו תקרת זכוכית. הפעם, עמית סגל ופרופ' סמי שלום שטרית יספרו לנו את סיפורו של דוד לוי, האיש שהגיע כמעט הכי רחוק שאפשר.

בשבוע שעבר, בפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקאית, נשיא לשעבר הורשע. על פי חבר מושבעים שהכריע פה אחד - דונלד טראמפ הוא עבריין, אשם ב-34 סעיפי אישום - וזה רק התיק הראשון שלו. וההרשעה הזאת לא מונעת ממנו להתמודד על התפקיד שוב, יש מי שטוענים שהיא אפילו יכולה לעזור לו בקמפיין לנשיאות ארה״ב. אז הפעם אנחנו עם יונה לייבזון וד״ר אלי קוק, על ההרשעה של דונלד טראמפ.

הנשיא ביידן הציג בסוף השבוע יוזמה לסיום המלחמה שתביא לשחרור החטופים. הוא אמר שזו עסקה שתבטיח עתיד אזורי טוב יותר, והציג אותה כיוזמה ישראלית. אלא שאז קרה משהו מוזר. בישראל תקפו את ביידן ואת העסקה הישראלית לכאורה, ובממשלה התחיל ויכוח גדול האם זו עסקה שצריך לקבל. אז הפעם אנחנו עם כתבנו המדיני ירון אברהם שיעשה סדר ויסביר לנו - של מי העסקה הזו בכלל ומה היא בעצם אומרת?

אחרי ניסיון קצר להתנהל כדמוקרטיה, השלטון במדינת ניז׳ר שבמערב אפריקה נתפס מחדש בהפיכה צבאית. אלא שבניגוד להפיכות אחרות שהתחרשו באזור בשנים האחרונות ועברו מתחת לרדאר, החלפת השלטון בניז׳ר נמצאת במרכז תשומת הלב של רוסיה, סין, ארה״ב והמערב - כי אל תוך המדינה הנחשלת ועתירת המשאבים הזו מתנקזים כמה מהמאבקים הגדולים ביותר בעולם. אורח: ד"ר חיים קורן מאוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל למצרים והשגריר הישראלי הראשון לדרום סודאן

בג"צ מתכנס היום לדיון דרמטי בנושא חוק הגיוס, כמה ימים אחרי ש-128 כלכלנים בכירים פרסמו מכתב אזהרה חריף שבו הם מתריעים שהמשך הפטור לחרדים ותקצוב מוסדות חינוך שלא מלמדים ליבה - יביאו לקריסת הכלכלה הישראלית ויסכנו את המשך קיום המדינה. האם זו הסוגייה שתפרק את הממשלה, איך תיארה ההידרדרות ומה צריך לעשות כדי להגיע לפתרון? אורחים: פרופ' איל קמחי מהאוניברסיטה העברית ומוסד שורש. וישי כהן, עיתונאי "כיכר השבת"

בזמן שהפעולה ברפיח הולכת ומתרחבת, גלים של ביקורת מכים בישראל בעקבות התקרית הקשה שבה חיסול מהאוויר של בכירים בחמאס הוביל למוות של עשרות אזרחים. ולנוכח המאבק המשפטי שישראל מנהלת בזירה הבינלאומית, לחקירה הפנימית של האירוע יכולה להיות חשיבות מכרעת על הלגיטימציה שלה להמשיך בלחימה. אורחים: הכתב הצבאי ניר דבורי, הפרשנית המדינית דנה ויס, ואל״מ (במיל׳) ד״ר לירון ליבמן, לשעבר התובע הצבאי הראשי וראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל.

למרות העובדה שבכל מקום מדברים על שחיקה בצבא, בג״ץ יתכנס לדון בשבוע הבא בחוק שאמור אומנם להסדיר גיוס של חיילים חדשים, אבל גם מסדיר אי-גיוס לחיילים פוטנציאלים רבים שיקבלו פטור מהצבא באופן חוקי. הפעם אנחנו חוזרים שוב לנושא גיוס החרדים לצבא, ולסוגיית חוק הגיוס שכבר הפכה לסיפור בהמשכים ומלווה אותנו עוד מקום המדינה - וזו כנראה לא תהיה הפעם האחרונה. אורח: יאיר שרקי, כתב חדשות 12 לענייני חרדים.

בשבעה באוקטובר מאות אלפי חיילי מילואים קפצו בלי לחשוב פעמיים. הם עצרו את החיים שלהם למשך חודשים, שילמו מחירים קשים, ובסופו של דבר שוחררו הביתה. אבל אז הגיע עוד זימון, ולא בטוח שהוא יהיה האחרון. אז היום אנחנו עם שלושה מילואימניקים שהמציאות המורכבת הובילה אותם להתלבטות, האם להתגייס שוב או להישאר הפעם בחוץ.

בשבוע שעבר קרה משהו שכמעט ולא קרה עד היום - בבת אחת, נורווגיה, ספרד ואירלנד, שלוש מדינות מערביות, הודיעו שיכירו במדינה פלסטינית. אבל האם זה אומר שבקרוב באמת תקום מדינה כזו? ומה המשמעויות של ההכרזות האלה עבור ישראל? אז הפעם, אנחנו עם פרופ' עמיחי כהן, מומחה למשפט בינלאומי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והקרייה האקדמית אונו, שיסביר לנו מה אומרת ההכרה במדינה פלסטינית.

בעוד שבועיים יערכו בחירות לפרלמנט האירופי, שבו יושבים נציגים מכל האיחוד. והבחירות האלה גורליות במיוחד, כשכרגע הסקרים מנבאים אחוז הצלחה גבוה וחסר תקדים לקבוצות שמייצגות הימין הקיצוני. דבר, שיכול לשנות דרמטית את הדינמיקה בפרלמנט הזה ואולי גם את היחס לישראל בו. אז הפעם, אנחנו עם הבחירות שיכולות לשנות את אירופה. אורח: רוני לשנו יער, לשעבר שגריר ישראל באיחוד האירופי ולנאט״ו, כיום מרצה באוניברסיטת בן גוריון ויועץ לקונגרס היהודי העולמי.

כבר עשרות שנים גאורגיה נמצאת במתח שבין מזרח למערב, ובשבועות האחרונים המתח הזה הגיע לנקודת רתיחה, מהומות סוערות שפרצו עקב חוק אחד שזכה לכינוי "החוק הרוסי" ובעיקר מה שהוא מסמל - מאבק אמוציונלי סביב השאלה האם גאורגיה תמשיך לנוע לכיוון האיחוד האירופי או תחזור מזרחה, לחיקה של מוסקבה. אז הפעם - אנחנו עם ד״ר שמואל ברנאי מפורום אירופה באוניברסיטה העברית והמחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון, ועם המהומות בגאורגיה.

מהפכת הבינה המלאכותית עלתה שלב נוסף בשבועות האחרונים, עם הצגת שני פיתוחים פורצי דרך לעולם - גרסה חדשה וחכמה במיוחד של צ'אט GPT, ומנוע החיפוש המשודרג של גוגל על בסיס AI. אבל לצד ההבטחות הגדולות שהטכנולוגיה הזו מביאה, מגיע גם חשש אמיתי לזעזוע בשוק העבודה ובחברה כולה. אורח: דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט "בזמן שעבדתם" ומחבר הניוזלטר "skip intro".

עם ההודעה על מותו של נשיא איראן איברהים ראיסי בהתרסקות מסוק, היו מי שהתאבלו על התליין מטהרן, היו כאלו ששמחו מהבשורה ואצלנו - כמובן שלא נצפו דמעות עם לכתו של האיש שנשבע להשמיד את ישראל. מה שכן, עלתה שאלה - מה יקרה עכשיו באיראן אחרי שאיברהים ראיסי מת? אז הפעם אנחנו עם פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב ועם חייו ומותו של נשיא אירן, ומי שנחשב, עד שלשום כלומר, למועמד מוביל לרשת את מקומו של המנהיג העליון.

בימים האחרונים שני חברים בקבינט המלחמה, יואב גלנט ואחריו בני גנץ, יצאו אל הציבור והאשימו את ראש הממשלה בכך שהוא בולם דיונים על החלופה השלטונית לחמאס ברצועת עזה והציגו תכניות משלהם לפתרון הסוגיה. ראש הממשלה בתורו, הגיב שההצהרות של השניים מהוות כניעה ותבוסה. וכל זה קורה, כשחברי הקבינט הזה עדיין נדרשים לקבל ביחד החלטות מהותיות שיכריעו את גורל המלחמה ואת העתיד של המדינה. אז הפעם, בעזרת כתבנו המדיני ירון אברהם, נפתח קצת את הדלת של חדר קבינט המלחמה כדי ללמוד מה בדיוק קרה שם, ואיך אפשר להמשיך לנהל מלחמה יחד בחדר כשבחוץ לא מפסיקים להאשים אחד את השני.

פוסט טראומה (PTSD) היא תסמונת שעלולה לפגוע בכל אחד, ושעדיין לא נמצאה לה תרופה. אך חוקרים בישראל וגם בעולם מאמינים שישנה תרופה שתוכל לטפל באופן יעיל בטוח ב-PTSD, ושהאיכויות שלה קיבלו חיזוק במחקרים שנעשו בישראל וב-7 באוקטובר, בהתקפה על מסיבות הטבע בעוטף. והתרופה המפתיעה הזו היא MDMA, המוכרת לרבים כסם המסיבות אקסטזי. אז הפעם אנחנו עם הטיפול הפסיכיאטרי שייתכן ויפתח פרק חדש בתחום ויעזור לאנשים רבים, והכול באופן יעיל ובטוח. אורח: ד״ר רז גרוס, מומחה בפסיכיאטריה, מנהל תוכנית ההתמחות וההוראה ומנהל מעבדת החדשנות בפסיכיאטריה בבית החולים שיבא בתל השומר.

בהודו מתרחשות בימים האלה הבחירות הדמוקרטיות הגדולות בעולם, אולי גם הגדולות בהיסטוריה - מאות מיליונים בוחרים את ראש הממשלה של המדינה המאוכלסת ביותר בכדור הארץ. והבחירות הענקיות האלה הפכו למעניינות במיוחד כי המועמד המוביל, ראש הממשלה הנוכחי נרנדרה מודי, מתבטא במהלכן באופן שלא שמענו אותו בעבר, והמתנגדים שלו מאוד חוששים שקדנציה שלישית שלו תשנה לגמרי את המדינה, ולא בהכרח לטובה. אז הפעם, אנחנו עם הבחירות של הודו. אורחת: ד"ר רותם גבע, היסטוריונית של הודו המודרנית וחברת סגל בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית.

מלחמה מרובת חזיתות, מטבעה, מאלצת אותך לחלק את המשאבים, את הכוח, את תשומת הלב. אבל כשאתה מרוכז בחזית אחת אתה עלול לפספס משהו שקורה באחרת - וב-7 החודשים האחרונים ישראל נמצאת במלחמה בחמש או אפילו שש חזיתות. בשבועות האחרונים גוברים קולות בתוך מערכת הביטחון שאומרים שהעיסוק הזה שלנו בעזה, בצפון, ביהודה ושומרון, בחותים ובאירן - הכל עלול לגרום לנו לפספס תהליכים שקורים קרוב יותר לבית, בתוך החברה הערבית בישראל. אז הפעם אנחנו עם מוחמד מג׳אדלה על מה שעובר על החברה הערבית בישראל.

בחודש שעבר התקיים במועדון הצוותא מופע סטנדאפ. האומנים שעלו על הבמה סיפרו בדיחות, הקהל מילא את האולם בצחוק. אבל זה לא היה ערב רגיל, כי הסטנדאפיסטים כולם היו בעצם בנות ובני משפחה שכולים, והבדיחות היו על נושאים שבדר״כ לא מעלים חיוך - אובדן, אבל ושכול. אז הפעם החלטנו לדבר עם יוצרות המופע ״מה נפל עליי?״, יעל שבח ומיכל קסטן-קידר, ועם האח השכול/סטנדאפיסט יחיאל פיש, על הדרך המיוחדת שלהם להתמודד עם הכאב.

בזמן מלחמה, בטח אחת כמו זו שמתנהלת בשבעת החודשים האחרונים - לצד המאמץ הצבאי, והלאומי, והחברתי - יש גם פוליטיקה. וכשממילא כל התחושות שלנו מועצמות, הפוליטיקה יכולה למשוך לשני הכיוונים - לחשיבות הגדולה של הביחד, ובמקביל לבטא את הפערים הגדולים בתפיסות העולם. אז הפעם נסתכל אחורה ובעזרת עמית סגל פרשננו הפוליטי נעבור בין המלחמות השונות שניהלה ישראל - ונציץ פנימה אל הפוליטיקה שליוותה אותן. 

בעוד שמדינות רבות איימו להחרים את התחרות וקראו לאסור על ישראל להשתתף בה, שליחתנו לאירוויזיון עדן גולן תעלה בקרוב על הבמה במאלמו להתחרות בחצי הגמר. הפעם אנחנו עם האירוויזיון הרגיש והמורכב שמתקיים השנה בצל המלחמה: מתי התחילה המסורת, איך נבנתה המיתולוגיה הישראלית סביב התחרות ולמה בכלל היא כל כך חשובה לנו? אורחים: במאי המשלחת יואב צפיר וד"ר רון לוי, חוקר מוסיקה ותרבות פופולרית באוניברסיטה הפתוחה. 

הסיפור של הימים האחרונים נראה פשוט - אופטימיות לקראת עסקה, התמהמהות של חמאס במתן תשובה, התכוננות לכניסה לרפיח והודעה של חמאס שקיבלו את תנאי העסקה להפסקת אש. אבל כשנכנסים לעומק של הדברים, מבינים שהסיפור האמיתי הוא שונה לגמרי, ושחמאס עשתה תרגיל שדוחק עכשיו את ישראל עם הגב לקיר. אז הפעם, בעזרת ירון אברהם כתבנו המדיני ואוהד חמו כתבנו לענייני ערבים, נסביר מה קרה כאן באמת.

בסוף השבוע האחרון טורקיה הודיעה שהיא מנתקת את קשרי המסחר שלה עם ישראל, ועוצרת את מעבר הסחורות - בשווי של כתשעה וחצי מיליארד דולר בשנה - בין המדינות. היחסים בין ישראל לטורקיה כבר ידעו משברים בעבר, אבל הסחר תמיד המשיך להתקיים, אז למה דווקא עכשיו החליט ארדואן על הצעד החריג? ואיך האמברגו ישפיע על הצרכן הישראלי? אורחים: כתבת הצרכנות מעיין פרתי, וד״ר רמי דניאל מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. 

בית הוא זהות, המקום הבטוח, זה שזוכרים. בית הוא המשפחה. ובשואה מיליוני יהודים איבדו את חייהם, את זהותם, את המקום הבטוח שלהם, ומיליונים איבדו את הבית. הפעם אנחנו בפרק מיוחד ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, עם שני סיפורים - שניהם סיפורי שואה, אבל סיפורי בית. בית שאבד, בית ששרד, ובשניהם, בית שנבנה מחדש.  משתתפים: יצחק ושמחה וולסטר, ניצה ניסנבוים, דרור אגוז.

טקס הדלקת המשואות הוא האירוע המרכזי של יום העצמאות. הוא מושך מאות אלפי צופים ויש לו מבנה ותוכן פחות או יותר קבועים. והרעיון שלו, הוא לספר את הסיפור של המדינה ושל אזרחיה. אבל השנה הוא יתקיים בפעם הראשונה בזמן מלחמה, והעובדה הזאת תשנה אותו בצורה חסרת תקדים ומעלה שאלות - איזה סיפור לספר? איך להתייחס למלחמה שמתרחשת כעת ולטרגדיה של שבעה באוקטובר? אז הפעם, נספר את הסיפור של טקס הדלקת המשואות. אורח: ד"ר עדי שרצר, חוקר את תחום הממלכתיות ומרצה בכיר בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית.

בימים האחרונים נדמה כי האפשרות להגיע לעסקה שבה יוחזרו חלק מהחטופים הופכת למוחשית יותר ויותר. ועכשיו, אחרי שהונחה על השולחן הצעה ישראלית שהולכת רחוק יותר מכל אלו שקדמו לה, נותר רק לחכות בציפייה לתשובתו של אדם אחד, יחיא סינוואר. אז הפעם כתבנו המדיני, ירון אברהם, עושה לנו סדר בכל מה שצריך לדעת על המגעים שמתנהלים עכשיו מול חמאס - מה בדיוק כוללת ההצעה הישראלית, אלו שיקולים ואינטרסים מנחים כל אחד מהצדדים, ומה המשמעות של ההחלטה שתתקבל על המשך המלחמה?

בימים האחרונים ישראל קיבלה אינדיקציות שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים בצמרת המדינית והבטחונית בשל הנעשה במלחמה מול חמאס בעזה. וצווי מעצר בינלאומיים הם אפשרות שעלולה מאוד לסבך לא רק את הבכירים האלה באופן אישי אלא את ישראל כולה. אז הפעם, אנחנו שואלים מה הסיכוי שבכירים ישראלים יהיו באמת מבוקשים למעצר ברחבי העולם, ומה זה בעצם אומר? אורחים: ירון אברהם, הכתב המדיני של חדשות 12 ופרופ' עמיחי כהן, מומחה למשפט בינ"ל במכון הישראלי לדמוקרטיה ובקרייה האקדמית אונו.

אוניברסיטת קולומביה, הממוקמת במנהטן שבניו יורק, עומדת במרכז הפגנות ענק שלא נראו בקמפוסים באמריקה כבר שישים שנה, הפגנות שכבר התפשטו משם לקמפוסים אחרים בעוד מקומות בעולם. הפעם אנחנו עם הדילמה של הקמפוס אשר בליבו עיר אוהלים למען פלסטין, ההפגנות שיש מי שמגדיר אותן אנטישמיות, והתנגשות בין ערכים, לחצים פוליטיים - וגם לא מעט כסף.  אורחים: ד״ר רוני רגב, מומחית להיסטוריה אמריקאית מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, ואלינור רייך, סטודנטית לתואר שני בעיתונות ויחסים בין לאומיים באוניברסיטת קולומביה.

בקיבוץ עמיר שבצפון עמק החולה פועלת תחנת רדיו מאוד מיוחדת. רדיו קול הגליל העליון, 105.3 FM. זו תחנת הרדיו המקומית, שמשדרים בה תושבי הגליל העליון עבור תושבי הגליל העליון - בשגרה ובחירום. ובחצי השנה האחרונה השידורים שם נשמעים לגמרי אחרת. אז הפעם אנחנו מספרים את הסיפור של התחנה - אבל בעצם, את הסיפור של הגליל העליון כולו.

במשך שנים סין נחשבה למעצמה כלכלית. אבל בשבוע שעבר, סוכנות הדירוג פיץ' הורידה את תחזית הדירוג של סין לשלילית. היא השנייה שעושה את זה, מודיס הורידה את התחזית של סין כבר בדצמבר. ורבים בעולם שואלים עכשיו את אותה שאלה - האם הכלכלה המתפתחת של סין הגיעה לתקרה שלה? אז הפעם, נסביר מה עובר על הכלכלה הסינית. אורח: ד"ר אורי סלע מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר אורח במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין בINSS.

תהליך הקריסה של המשטרה נמשך לאט לאט כבר שנים ארוכות, והמוטיבציה לשרת בה הולכת ונשחקת. הפגיעה בתנאים, המעורבות הגוברת של הדרג הפוליטי, המעמד הציבורי הנמוך ואיום הפיטורים שמרחף מעל דוחקים החוצה שוטרים, מהזוטרים ועד הדרגות הבכירות ביותר. ועכשיו, מי שנבחר לקחת את המשטרה לדרך חדשה הוא אבשלום פלד, אלא שההודעה של בן גביר על המינוי המתקרב עוררה לא מעט סימני שאלה. הפעם אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי, שואלים האם ניצב אבשלום פלד יוכל להציל את המשטרה?

בשנים האחרונות הפכה גיאורגיה למוקד של טיפולי פוריות מתקדמים עבור זוגות ישראלים שמבקשים להביא ילדים לעולם. אך למרות הבירוקרטיה המתירנית וההליך שנחשב לזול ומהיר, חלקם מספרים על התנהלות קשה ובעיות שלא היו קורות במקומות אחרים. הפעם אנחנו עם כתבתנו יולן כהן שערכה תחקיר ובו חשפה תעשייה פרוצה ולא בטוחה, וסיפורים טרגיים של זוגות בדרך להגשמת החלום להפוך להורים.

ישראל בלילה שבין שבת לראשון נראתה אחרת מכל הלילות. בין אם הייתם מאלה שנכנסו לפאניקה, או שחששתם בעיקר מהמפגש עם השכנה בחדר המדרגות, דבר אחד היה ברור לכולם - שמתחיל כאן משהו שלא קרה קודם לכן. אבל זה רק מה שקרה בישראל. כך אנחנו ראינו את המתקפה מכאן. כי כ-1500 קילומטר מאיתנו, צפו באירועי אותו הלילה גם אזרחי איראן, וגם הם הגיבו אליו בתחושות מגוונות ומורכבות. אז הפעם ננסה לחזור אחורה ללילה שבין שבת לראשון, רק מהצד של האיראנים. אורחת: ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית וחוקרת איראן. 

זה היה לילה חסר תקדים, לילה שבו בפעם הראשונה מזה עשורים רבים ישראל הותקפה לא על ידי ארגון טרור אלא על ידי מדינה. לילה שבו מדרום ועד צפון, כולל מעל הכנסת ומעל כיפת הסלע, השמיים הוארו ביירוטים. לילה שבו נפצעה קשה ילדה, ובסיס צה״ל ניזוק באופן קל. אז רגע לפני שהלילה הזה נגמר, וכולנו מתעוררים למציאות חדשה, אנחנו עם תת אלוף במילואים צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר - על המתקפה האירנית וההגנה הישראלית.

בחצי השנה האחרונה, חאן יונס הפכה כמעט לבית שני עבור סרן ד״ר נפתלי גרוס, שהיה בין הכוחות הלוחמים בעיר. ואחרי שצה״ל הוציא את אחרון הלוחמים משם, נפתלי יצא עם הרבה שאלות. והשאלות האלה - כמו מה המשמעות של היציאה הזו מהעיר, או איך נראה המשך המלחמה - לא עוברות רק אצלו בראש. הפעם אנחנו עם ד״ר נפתלי גרוס ועם עפר שלח, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי וחבר הכנסת לשעבר - על היציאה של צה״ל מחאן יונס. 

לפני שבעה באוקטובר המתח שבין הקהילה האתיופית לרשויות החוק היה בעיצומו. שורה של אירועים ותקריות הובילה רבים מבני הקהילה להפגין ולזעוק - וכך היה גם בשנת 2019 כשסלומון טקה, צעיר בן 18, נהרג כתוצאה מירי של שוטר. בשבוע שעבר בתום משפט ארוך השוטר היורה זוכה. הפעם אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי, שיספר מה שכנע את השופט שקבע שהירי שהרג את טקה היה מוצדק, ועם ד״ר פקדה אבבה - שיספר לנו למה למרות זאת, רבים בקהילה האתיופית לא השתכנעו.  אורחים: יוסי מזרחי, ופקדה אבבה, ד״ר לפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, עמית מחקר במכון מולד ואקטיביסט פוליטי שחקר את היחסים של העדה האתיופית עם מדינת ישראל.

הרג שבעת העובדים של ארגון הסיוע ההומניטרי World Central Kitchen הוא טרגדיה נוראה עם השלכות מרחיקות לכת על המלחמה שמנהלת ישראל בעזה, גם בשטח וגם בזירה הבינלאומית. ויש הרבה סיבות ללמה זו תקרית עם משמעות רבה כל כך והשלכות נרחבות כל כך, ביניהן המוניטין, החשיבות והפעילות שעושה הארגון הזה בכל יום ובכל העולם. אז הפעם אנחנו עם כתבנו הצבאי ניר דבורי ועם עיתונאית האוכל והשפית רותי רוסו, בעצמה מתנדבת בWCK באזורי אסון ומלחמה, ובהם, גם בישראל.

פרופ׳ דניאל כהנמן ופרופ׳ עמוס טברסקי נפגשו במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, והחלו לגבש ביחד את התאוריה שתשנה את החשיבה האקדמית בנוגע לקבלת החלטות. בניסויים שערכו, הם חשפו חוקים שמסבירים את ההחלטות הלא רציונליות שאנשים מקבלים - וכשהרעיונות פרצו גם אל תחום הכלכלה, הם היוו בסיס לתחומי מחקר חדשים, יצרו השפעה עצומה, והובילו את כהנמן אל פרס הנובל. אורח: פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית.

לפני חצי שנה בדיוק התעוררה ישראל לקול האזעקות, ואל האסון הגדול ביותר שידעה המדינה. מבין הסרטונים שהציפו את הרשת ב-7.10 היה אחד שבו נראתה ישראלית צעירה בשם נעמה לוי, מגואלת בדם, יחפה, נגררת בשיער, מוצאת מהרכב ומוכנסת אליו חזרה כשבחוץ מחבלים צוהלים בשמחה. ומאז היא מוחזקת בעזה, ביחד עם עוד 132 חטופים ישראלים. אז היום אנחנו בשיחה מיוחדת עם אמא של נעמה, ד"ר אילת לוי שחר.

משפחות שכולות רבות נאלצות להתמודד עם שאלה שעדיין אין לה תשובה חד-משמעית, שאלת העיזבון הדיגיטלי: למי שייכים הנכסים הדיגיטליים שנשארו מאחור? כל חשבונות המייל, פייסבוק, טיק טוק - מה קורה להם כשאנחנו מתים, מי רשאי לקבל אליהם גישה, ולמה זה מדיר שינה מעיניהם של רבים שאיבדו את יקיריהם? הפעם אנחנו מנסים להבין מה קורה לחיים הוירטואליים שלנו, אחרי שאנחנו מתים. אורחת: ורד שביט, מומחית למוות דיגיטלי ובעלת הבלוג ״אבק דיגיטלי״

אחרי השבעה באוקטובר החברה הישראלית התאחדה באופן חסר תקדים כך שנדמה היה שכל המחלוקות מאחורינו. אבל כמעט חצי שנה מפרוץ המלחמה, נדמה שהקיטוב והפילוג חזרו - והמחלוקות חריפות יותר מתמיד. אז הפעם אנחנו עם פרופ' עירן הלפרין מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז אקורד באוניברסיטה העברית, ומחבר הספר "אזהרת שוליים: איך נתנו לשנאה ולקיצוניים לפרק אותנו, ואיך בונים את ישראל בחזרה", בשיחה על שנאה, קיצוניות, ועל איך והאם ניתן ליצור שינוי.

בין הדיווחים שהגיעו מבארי ב-7.10 בלט אחד, על אירוע בני ערובה שהתרחש לכאורה בחדר האוכל של הקיבוץ, אבל למעשה היה בביתה של פסי כהן - מבנה דו קומתי עם שולחן אוכל גדול, שבו ריכזו מחבלי החמאס אזרחים שנלקחו מבתיהם. במקום התפתח קרב קשה בין המחבלים לכוחות הביטחון, ובסוף ניסיון החילוץ התגלו ממדי האסון - רק שתי נשים שרדו, ומעל מותם של האחרים מרחף צל כבד של חוסר ודאות. אורחת: כתבת חדשות 12, לי נעים.

בימים האחרונים חזרו מראות שלא נראו במדינה מאז אוקטובר - הפגנות גדולות וסוערות בתל אביב ובירושלים. ההפגנות האלה מגיעות בעקבות שינוי בטון של קבוצה גדולה ממשפחות החטופים שעדיין מחכות לשחרור יקיריהן שמוחזקים בעזה כבר כמעט חצי שנה. והשינוי הזה מגיע בין היתר בעקבות שינוי אחר בטון שנשמע בחדר הקבינט, בשרים ואנשי מקצוע שטוענים שאפשר להגיע לעסקה. אז הפעם אנחנו עם כתבותינו מיכל פעילן ודנה ויס על השינוי אצל משפחות החטופים והשינוי שקורה בקבינט, שיכריע אם ובאיזה אופן מתקדמים לעבר עסקה עם חמאס.