אחד ביוםשבעה באוקטובר - שתי מילים שטעונות בכל כך הרבה פחד, כאב, עצב והלם. היום אנחנו מציינים שנה ליום שבו העולם של כולנו התהפך, שנה שבמהלכה סיפרנו את סיפורי החטופים שחזרו ואלו שעוד שם, סיפורי הנרצחים, הפצועים, ההנהגה והצבא. סיפרנו על התושבים שאיבדו את הבתים, ועל הלוחמים והאזרחים שהחליטו להתנדב ולעזור כל אחד ואחת בדרכם. מאות סיפורים נולדו ברגע הכי קשה שחווינו כאומה בדיוק לפני שנה. הפעם, אנחנו עם שני סיפורים. גם הם מתחילים בשבעה באוקטובר, וגם הם צמחו מטראומה וכאב - אבל בשני הסיפורים האלה של קהילת בארי יש גם תקווה, שיקום וצמיחה של מי שהרימו ראש, והחליטו לא רק לחיות או לשרוד: אלא גם לשגשג ולהביט קדימה.
