עשרה ימים לפני שהכנסת ככל הנראה תתפזר, הקואליציה מנסה להעביר שורת חוקים דרמטית: לשנות את מעמד היועץ המשפטי לממשלה, להחליש את גופי התקשורת, להקפיא את מעצרם של עריקים חרדים, לעגן את מעמד לומדי התורה בחוק יסוד ולעצב את אופן הקמת ועדת החקירה של ה־7 באוקטובר. 

הפעם, בעזרת כתבתנו בכנסת דפנה ליאל ופרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי וסגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ננסה להבין מה קורה בימיה האחרונים של הכנסת העשרים וחמש.

עשרה ימים לפני שהכנסת ככל הנראה תתפזר, הקואליציה מנסה להעביר שורת חוקים דרמטית: לשנות את מעמד היועץ המשפטי לממשלה, להחליש את גופי התקשורת, להקפיא את מעצרם של עריקים חרדים, לעגן את מעמד לומדי התורה בחוק יסוד ולעצב את אופן הקמת ועדת החקירה של ה־7 באוקטובר.&nbsp;
הפעם, בעזרת כתבתנו בכנסת דפנה ליאל ופרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי וסגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ננסה להבין מה קורה בימיה האחרונים של הכנסת העשרים וחמש.

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר. 

 

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר.&nbsp;
&nbsp;

אחד ביום

הכנסת בספירה לאחור

עד היום, חוק ההתיישנות על עבירות מין בקטינים קבע דד-ליין להגשת תלונה, ולא ניתן היה לפתוח בהליך פלילי לאחר גיל מסוים - גם אם קיימות ראיות לכך שהעבירה בוצעה. מי שנפגעו בתוך המשפחה יכלו להתלונן עד גיל 43, ומי שנפגעו מחוץ למשפחה עד גיל 38. אולם בשבוע שעבר חל שינוי דרמטי: הממשלה אישרה תיקון לחוק שמאריך באופן משמעותי את תקופת ההתיישנות - שינוי שהתאפשר לאחר מאבק ארוך מאחורי הקלעים.

הפעם אנחנו עם עו״ד מיה אוברבאום, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לשיחה על המשמעות של השינוי בחוק, ומדוע אחרי שנים ארוכות של מאבק שהוביל האיגוד, החוק לא בוטל לחלוטין.

עד היום, חוק ההתיישנות על עבירות מין בקטינים קבע דד-ליין להגשת תלונה, ולא ניתן היה לפתוח בהליך פלילי לאחר גיל מסוים - גם אם קיימות ראיות לכך שהעבירה בוצעה. מי שנפגעו בתוך המשפחה יכלו להתלונן עד גיל 43, ומי שנפגעו מחוץ למשפחה עד גיל 38. אולם בשבוע שעבר חל שינוי דרמטי: הממשלה אישרה תיקון לחוק שמאריך באופן משמעותי את תקופת ההתיישנות - שינוי שהתאפשר לאחר מאבק ארוך מאחורי הקלעים.
הפעם אנחנו עם עו״ד מיה אוברבאום, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לשיחה על המשמעות של השינוי בחוק, ומדוע אחרי שנים ארוכות של מאבק שהוביל האיגוד, החוק לא בוטל לחלוטין.

המהפכה בעבירות תקיפה מינית

לא חלפה שנה מאז נכנס זוהרן ממדאני ללשכת ראש עיריית ניו יורק. הבחירה במהגר המזוהה עם האגף האולטרה פרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית הפתיעה רבים. בחודש שעבר נערכו בארצות הברית הפריימריז לקראת בחירות האמצע, וממדאני שוב הפתיע כאשר שלושת המועמדים המזוהים עמו, שבהם תמך, הצליחו להביס את ותיקי המפלגה הדמוקרטית.

הפעם אנחנו עם רותם אורג קליסקי, פרשן לפוליטיקה אמריקנית ומנהל עמותת LIBRAEL, הפועלת לחיזוק היחסים בין ישראל לאמריקה הליברלית, כדי לדבר על ההתערבות של ממדאני בפוליטיקה הארצית, ההצלחה שנחל, ומה היא עשויה להעיד על הכיוון שאליו צועדת המפלגה הדמוקרטית ועל מעמדה של ישראל בארצות הברית.

לא חלפה שנה מאז נכנס זוהרן ממדאני ללשכת ראש עיריית ניו יורק. הבחירה במהגר המזוהה עם האגף האולטרה פרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית הפתיעה רבים. בחודש שעבר נערכו בארצות הברית הפריימריז לקראת בחירות האמצע, וממדאני שוב הפתיע כאשר שלושת המועמדים המזוהים עמו, שבהם תמך, הצליחו להביס את ותיקי המפלגה הדמוקרטית.
הפעם אנחנו עם רותם אורג קליסקי, פרשן לפוליטיקה אמריקנית ומנהל עמותת LIBRAEL, הפועלת לחיזוק היחסים בין ישראל לאמריקה הליברלית, כדי לדבר על ההתערבות של ממדאני בפוליטיקה הארצית, ההצלחה שנחל, ומה היא עשויה להעיד על הכיוון שאליו צועדת המפלגה הדמוקרטית ועל מעמדה של ישראל בארצות הברית.

אפקט ממדאני

מדינת ישראל הכירה השבוע ברצח העם הארמני, שאירע על ידי האימפריה העות׳מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. במשך עשרות שנים תורכיה המודרנית סירבה להכיר בפשעים ההם, והקימה חומה של הכחשה שרבים לקחו בה חלק - גם ישראל. אז למה ההכרה מגיעה דווקא עכשיו?

הפעם, אנחנו עם פרופ׳ דרור זאבי, היסטוריון של האימפריה העות'מאנית וטורקיה מאוניברסיטת בן גוריון וראש עמותת ״אפשר לחשוב״, על הג׳נוסייד הארמני ועל המשמעות של ההכרה הישראלית בו.

 

 

מדינת ישראל הכירה השבוע ברצח העם הארמני, שאירע על ידי האימפריה העות׳מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. במשך עשרות שנים תורכיה המודרנית סירבה להכיר בפשעים ההם, והקימה חומה של הכחשה שרבים לקחו בה חלק - גם ישראל. אז למה ההכרה מגיעה דווקא עכשיו?
הפעם, אנחנו עם פרופ׳ דרור זאבי, היסטוריון של האימפריה העות'מאנית וטורקיה מאוניברסיטת בן גוריון וראש עמותת ״אפשר לחשוב״, על הג׳נוסייד הארמני ועל המשמעות של ההכרה הישראלית בו.
&nbsp;
&nbsp;

הכנסת בספירה לאחור

In 1 playlist(s)

אחד ביום

Social links

Follow podcast

Recent clips