בימים האחרונים אפשר לראות בחזית המאבק של העם האיראני המון נשים. אבל למעשה זה לא דבר חדש: כבר שנים שהמאבק העממי של האיראנים שזור גם במאבק על זכויות נשים, ופעם אחר פעם הן אלה שנמצאות בקו הראשון של המחאה. אז הפעם, לרגל יום האישה הבינלאומי, נחזור אל התחנות המרכזיות בהיסטוריה שעיצבו את מעמד האישה באיראן - מהרפורמות של המאה ה-20, דרך המהפכה האסלאמית, ועד גלי המחאה של השנים האחרונות. יחד עם ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית וחוקרת איראן מאוניברסיטת חיפה, ננסה להבין איך דווקא הנשים האיראניות הפכו לאחד הכוחות המרכזיים במאבק נגד המשטר.

בימים האחרונים אפשר לראות בחזית המאבק של העם האיראני המון נשים. אבל למעשה זה לא דבר חדש: כבר שנים שהמאבק העממי של האיראנים שזור גם במאבק על זכויות נשים, ופעם אחר פעם הן אלה שנמצאות בקו הראשון של המחאה. אז הפעם, לרגל יום האישה הבינלאומי, נחזור אל התחנות המרכזיות בהיסטוריה שעיצבו את מעמד האישה באיראן - מהרפורמות של המאה ה-20, דרך המהפכה האסלאמית, ועד גלי המחאה של השנים האחרונות. יחד עם ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית וחוקרת איראן מאוניברסיטת חיפה, ננסה להבין איך דווקא הנשים האיראניות הפכו לאחד הכוחות המרכזיים במאבק נגד המשטר.

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר. 

 

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר.&nbsp;
&nbsp;

אחד ביום

אישה, חיים, חופש

כבר לפני המלחמה, כשברקע כבר דיבורים על מתיחות ומתקפה, מדינות המפרץ ביקשו מהנשיא טראמפ: אל תתקוף. הן לא רצו זעזועים מיותרים בשכונה שלהן, בטח לא מלחמה. במשך שנים, חלק ממדינות המפרץ ניסו להסביר שהן מקום בטוח, איכותי, יוקרתי והנה - פתאום הן נקלעו בעל כורחן למלחמה שהן לא רצו ולא יזמו, מלחמה שעלולה לשנות את כל מה שבנו במשך עשרות שנים.

אז הפעם אנחנו עם אוהד חמו כתבנו לענייני ערבים, עם המלחמה מהעיניים של מדינות המפרץ. 

כבר לפני המלחמה, כשברקע כבר דיבורים על מתיחות ומתקפה, מדינות המפרץ ביקשו מהנשיא טראמפ: אל תתקוף. הן לא רצו זעזועים מיותרים בשכונה שלהן, בטח לא מלחמה. במשך שנים, חלק ממדינות המפרץ ניסו להסביר שהן מקום בטוח, איכותי, יוקרתי והנה - פתאום הן נקלעו בעל כורחן למלחמה שהן לא רצו ולא יזמו, מלחמה שעלולה לשנות את כל מה שבנו במשך עשרות שנים.
אז הפעם אנחנו עם אוהד חמו כתבנו לענייני ערבים, עם המלחמה מהעיניים של מדינות המפרץ.&nbsp;

מהעיניים של המפרציות

כשהידיעה על חיסולו של חמינאי התפשטה בעולם - אלפי גולים איראנים יצאו לרחובות כדי לחגוג. ביניהם הייתה גם לילי מו, אקטיביסטית מבריטניה שפתחה שמפניה מול שגרירות איראן בלונדון, הניפה את דגל האריה והשמש ומשוכנעת שזה תחילתו של הסוף עבור הרפובליקה האסלאמית. אבל במקביל, גולים איראנים רבים מודאגים. הם שואלים מה יהיה ביום שאחרי וחוששים לביטחון של קרוביהם באיראן. אחד מהם הוא ד"ר עראש עזיזי, היסטוריון ומרצה באוניברסיטת ייל שלא שותף לאופוריה וספקטי לגבי האפשרות של נפילת המשטר. אז פעם אנחנו בשיחה עם לילי ועראש, שסיפרו לנו על רגעים של אופוריה מול מציאות מורכבת, על הפער בין החלום על איראן חופשית לתרחיש ריאלי, ועל התקווה לעתיד אחר עבור מולדתם.

כשהידיעה על חיסולו של חמינאי התפשטה בעולם - אלפי גולים איראנים יצאו לרחובות כדי לחגוג. ביניהם הייתה גם לילי מו, אקטיביסטית מבריטניה שפתחה שמפניה מול שגרירות איראן בלונדון, הניפה את דגל האריה והשמש ומשוכנעת שזה תחילתו של הסוף עבור הרפובליקה האסלאמית. אבל במקביל, גולים איראנים רבים מודאגים. הם שואלים מה יהיה ביום שאחרי וחוששים לביטחון של קרוביהם באיראן. אחד מהם הוא ד"ר עראש עזיזי, היסטוריון ומרצה באוניברסיטת ייל שלא שותף לאופוריה וספקטי לגבי האפשרות של נפילת המשטר. אז פעם אנחנו בשיחה עם לילי ועראש, שסיפרו לנו על רגעים של אופוריה מול מציאות מורכבת, על הפער בין החלום על איראן חופשית לתרחיש ריאלי, ועל התקווה לעתיד אחר עבור מולדתם.

הגולים האיראנים: בין תקווה לחשש

מצר הורמוז זו נקודה אסטרטגית צרה ועקלקלה, ששימשה עשרות שנים כשער היציאה והכניסה המרכזי של נפט וגז מהמפרץ הפרסי אל העולם. אלא שממש השבוע, היא נסגרה לראשונה אי פעם, על ידי האיראנים, ועוררה סערה בכל העולם. אז מה הופך את המסדרון הימי הזה לכל כך קריט, ולמה הסגירה שלו משפיעה על הכלכלה העולמית? הפעם אנחנו עם ד״ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, ועם מלחמת הנפט שמנהלת איראן.

מצר הורמוז זו נקודה אסטרטגית צרה ועקלקלה, ששימשה עשרות שנים כשער היציאה והכניסה המרכזי של נפט וגז מהמפרץ הפרסי אל העולם. אלא שממש השבוע, היא נסגרה לראשונה אי פעם, על ידי האיראנים, ועוררה סערה בכל העולם. אז מה הופך את המסדרון הימי הזה לכל כך קריט, ולמה הסגירה שלו משפיעה על הכלכלה העולמית? הפעם אנחנו עם ד״ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, ועם מלחמת הנפט שמנהלת איראן.

אישה, חיים, חופש

In 1 playlist(s)

אחד ביום

Social links

Follow podcast

Recent clips