כשדונלד טראמפ חזר לבית הלבן הוא הבטיח לעשות שלום ולא לעשות מלחמות, וכיוון בין השאר לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בשבוע האחרון הוא הגביר את המאמץ להגיע להישג הזה עם פגישות עם פוטין שהגיע לבית הלבן לראשונה מאז פלש לאוקראינה, ועם זלנסקי שהפעם הסכים ללבוש חליפה, ככל הנראה כדי לרצות את טראמפ. כל זה, כשהקרבות נמשכים, כשמנהיגי אירופה לוחצים לקחת את האינטרסים שלהם בחשבון וכשבכלל לא ברור באילו תנאים אפשר לסיים את המלחמה הזאת. אז הפעם בעזרת נינו אבסדזה, פרשנית לענייני רוסיה והסביבה, נשאל האם ההצהרות והמחוות יכולות להפוך להסכם אמיתי, או שהדרך לשלום רוסי-אוקראיני עוד רחוקה מאוד.

 

כשדונלד טראמפ חזר לבית הלבן הוא הבטיח לעשות שלום ולא לעשות מלחמות, וכיוון בין השאר לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בשבוע האחרון הוא הגביר את המאמץ להגיע להישג הזה עם פגישות עם פוטין שהגיע לבית הלבן לראשונה מאז פלש לאוקראינה, ועם זלנסקי שהפעם הסכים ללבוש חליפה, ככל הנראה כדי לרצות את טראמפ. כל זה, כשהקרבות נמשכים, כשמנהיגי אירופה לוחצים לקחת את האינטרסים שלהם בחשבון וכשבכלל לא ברור באילו תנאים אפשר לסיים את המלחמה הזאת. אז הפעם בעזרת נינו אבסדזה, פרשנית לענייני רוסיה והסביבה, נשאל האם ההצהרות והמחוות יכולות להפוך להסכם אמיתי, או שהדרך לשלום רוסי-אוקראיני עוד רחוקה מאוד.
&nbsp;

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר. 

 

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר.&nbsp;
&nbsp;

אחד ביום

כשזלנסקי לבש חליפה

כשהידיעה על חיסולו של חמינאי התפשטה בעולם - אלפי גולים איראנים יצאו לרחובות כדי לחגוג. ביניהם הייתה גם לילי מו, אקטיביסטית מבריטניה שפתחה שמפניה מול שגרירות איראן בלונדון, הניפה את דגל האריה והשמש ומשוכנעת שזה תחילתו של הסוף עבור הרפובליקה האסלאמית. אבל במקביל, גולים איראנים רבים מודאגים. הם שואלים מה יהיה ביום שאחרי וחוששים לביטחון של קרוביהם באיראן. אחד מהם הוא ד"ר עראש עזיזי, היסטוריון ומרצה באוניברסיטת ייל שלא שותף לאופוריה וספקטי לגבי האפשרות של נפילת המשטר. אז פעם אנחנו בשיחה עם לילי ועראש, שסיפרו לנו על רגעים של אופוריה מול מציאות מורכבת, על הפער בין החלום על איראן חופשית לתרחיש ריאלי, ועל התקווה לעתיד אחר עבור מולדתם.

כשהידיעה על חיסולו של חמינאי התפשטה בעולם - אלפי גולים איראנים יצאו לרחובות כדי לחגוג. ביניהם הייתה גם לילי מו, אקטיביסטית מבריטניה שפתחה שמפניה מול שגרירות איראן בלונדון, הניפה את דגל האריה והשמש ומשוכנעת שזה תחילתו של הסוף עבור הרפובליקה האסלאמית. אבל במקביל, גולים איראנים רבים מודאגים. הם שואלים מה יהיה ביום שאחרי וחוששים לביטחון של קרוביהם באיראן. אחד מהם הוא ד"ר עראש עזיזי, היסטוריון ומרצה באוניברסיטת ייל שלא שותף לאופוריה וספקטי לגבי האפשרות של נפילת המשטר. אז פעם אנחנו בשיחה עם לילי ועראש, שסיפרו לנו על רגעים של אופוריה מול מציאות מורכבת, על הפער בין החלום על איראן חופשית לתרחיש ריאלי, ועל התקווה לעתיד אחר עבור מולדתם.

הגולים האיראנים: בין תקווה לחשש

מצר הורמוז זו נקודה אסטרטגית צרה ועקלקלה, ששימשה עשרות שנים כשער היציאה והכניסה המרכזי של נפט וגז מהמפרץ הפרסי אל העולם. אלא שממש השבוע, היא נסגרה לראשונה אי פעם, על ידי האיראנים, ועוררה סערה בכל העולם. אז מה הופך את המסדרון הימי הזה לכל כך קריט, ולמה הסגירה שלו משפיעה על הכלכלה העולמית? הפעם אנחנו עם ד״ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, ועם מלחמת הנפט שמנהלת איראן.

מצר הורמוז זו נקודה אסטרטגית צרה ועקלקלה, ששימשה עשרות שנים כשער היציאה והכניסה המרכזי של נפט וגז מהמפרץ הפרסי אל העולם. אלא שממש השבוע, היא נסגרה לראשונה אי פעם, על ידי האיראנים, ועוררה סערה בכל העולם. אז מה הופך את המסדרון הימי הזה לכל כך קריט, ולמה הסגירה שלו משפיעה על הכלכלה העולמית? הפעם אנחנו עם ד״ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, ועם מלחמת הנפט שמנהלת איראן.

מצר הורמוז והמלחמה על הנפט

עלי ח'אמנאי הנהיג את איראן במשך שלושים ושבע שנים: הוא הצליח לבנות מערכת משטר שהחזיקה מעמד ושרדה סנקציות בינלאומיות, מלחמות והפגנות. אלא שמסתבר שח'אמנאי לא היה מנהיג טבעי, ואפילו לא מועמד שמישהו לקח בחשבון. הפעם, אנחנו עם ד"ר מנחם מרחבי, חוקר איראן במכון טרומן והמרכז האקדמי שלם, עם הסיפור של מי שעד אתמול היה המנהיג העליון, הדיקטטור, רוצח ההמונים - ח'אמנאי.

עלי ח'אמנאי הנהיג את איראן במשך שלושים ושבע שנים: הוא הצליח לבנות מערכת משטר שהחזיקה מעמד ושרדה סנקציות בינלאומיות, מלחמות והפגנות. אלא שמסתבר שח'אמנאי לא היה מנהיג טבעי, ואפילו לא מועמד שמישהו לקח בחשבון. הפעם, אנחנו עם ד"ר מנחם מרחבי, חוקר איראן במכון טרומן והמרכז האקדמי שלם, עם הסיפור של מי שעד אתמול היה המנהיג העליון, הדיקטטור, רוצח ההמונים - ח'אמנאי.

כשזלנסקי לבש חליפה

In 1 playlist(s)

אחד ביום

Social links

Follow podcast

Recent clips