כשליאת אצילי מדברת על בעלה אביב, קשה לפספס את החיוך שלה. הם היו יחד מגיל 19, וחיו עם שלושת ילדיהם בקיבוץ ניר עוז שבו אביב גדל. הם היו שם גם בשבעה באוקטובר. אביב שהיה חבר בכיתת הכוננות, נרצח וגופתו נחטפה. ליאת נשארה לבד בממ"ד ונטחפה ממנו לעזה. שם, היא קיימה שיחות בלתי נתפסות עם השובים שלה וניסתה להיאחז בתקווה שבני משפחתה בחיים. הפעם, אנחנו בשיחה עם ליאת אצילי.

כשליאת אצילי מדברת על בעלה אביב, קשה לפספס את החיוך שלה. הם היו יחד מגיל 19, וחיו עם שלושת ילדיהם בקיבוץ ניר עוז שבו אביב גדל. הם היו שם גם בשבעה באוקטובר. אביב שהיה חבר בכיתת הכוננות, נרצח וגופתו נחטפה. ליאת נשארה לבד בממ"ד ונטחפה ממנו לעזה. שם, היא קיימה שיחות בלתי נתפסות עם השובים שלה וניסתה להיאחז בתקווה שבני משפחתה בחיים. הפעם, אנחנו בשיחה עם ליאת אצילי.

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר. 

 

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר.&nbsp;
&nbsp;

אחד ביום

בשבי: שיחה עם ליאת אצילי

במלחמה באיראן עולה לכותרות סוגיה שהופכת לרלוונטית ומורכבת יותר מאי פעם: הכניסה של הבינה המלאכותית לשדה הקרב. לפי דיווחים, ישראל כבר נעזרת ב-AI במלחמות, וארצות הברית רוצה להרחיב את השימוש - עד כדי כך שהסתכסכה עם אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות והמתקדמות בעולם. 

הפעם, אנחנו עם הדס לורבר, ראש המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית אחראית ב-HIT, וראש פרויקט שותפויות טכנולוגיות במכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS. יחד איתה נעלה את השאלה הגדולה: האם מתקרב היום שבו AI ינהל את המלחמות שלנו בעצמו? ומה זה אומר על הרגעים הרגישים והמסוכנים, שבהם בכל זאת צריך להפעיל שיקול דעת של בן אדם?

במלחמה באיראן עולה לכותרות סוגיה שהופכת לרלוונטית ומורכבת יותר מאי פעם: הכניסה של הבינה המלאכותית לשדה הקרב. לפי דיווחים, ישראל כבר נעזרת ב-AI במלחמות, וארצות הברית רוצה להרחיב את השימוש - עד כדי כך שהסתכסכה עם אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות והמתקדמות בעולם.&nbsp;
הפעם, אנחנו עם הדס לורבר, ראש המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית אחראית ב-HIT, וראש פרויקט שותפויות טכנולוגיות במכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS. יחד איתה נעלה את השאלה הגדולה: האם מתקרב היום שבו AI ינהל את המלחמות שלנו בעצמו? ומה זה אומר על הרגעים הרגישים והמסוכנים, שבהם בכל זאת צריך להפעיל שיקול דעת של בן אדם?

כשה-AI מתגייס לצבא

במלחמה מול איראן יש משהו מעט מבלבל. מצד אחד יש הישגים צבאיים אדירים כמו החיסולים, אבל מצד שני יש גם תחושה שאנחנו לא מבינים את כל מה שקורה שם. הנזק המיידי ברור וניכר אבל ההשפעה שלו לטווח ארוך - לא ממש. את הבלבול הזה רואים בדיווחים בתקשורת העולמית, בסקרים, וגם באמירות מעורפלות בישראל וארצות הברית.  אז הפעם אנחנו בשיחה עם דני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתכנית איראן והציר השיעי בINSS ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, ועם ניסיון להבין למה קיים כל כך הרבה בלבול בנוגע למלחמה.

במלחמה מול איראן יש משהו מעט מבלבל. מצד אחד יש הישגים צבאיים אדירים כמו החיסולים, אבל מצד שני יש גם תחושה שאנחנו לא מבינים את כל מה שקורה שם. הנזק המיידי ברור וניכר אבל ההשפעה שלו לטווח ארוך - לא ממש. את הבלבול הזה רואים בדיווחים בתקשורת העולמית, בסקרים, וגם באמירות מעורפלות בישראל וארצות הברית. &nbsp;אז הפעם אנחנו בשיחה עם דני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתכנית איראן והציר השיעי בINSS ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, ועם ניסיון להבין למה קיים כל כך הרבה בלבול בנוגע למלחמה.

מה שמבלבל במלחמה באיראן

מאז שהכפרים הדרוזים ברמת הגולן סופחו לישראל במהלך מלחמת ששת הימים, שאלת הזהות שלהם נשארה פתוחה. מצד אחד הם חיו בישראל ויצרו בה קשרים, אבל במקביל נשארו גם מחוברים לסוריה. זה יצר אמביוולנטיות כלפי המדינה, ורבים מהדרוזים בגולן בחרו לא להתאזרח ונשארו "על הגדר". אבל בשנים האחרונות משהו מתחיל להשתנות - נפילת משטר אסד והטבח שביצעו כוחות הממשלה הסורית החדשה בדרוזים שבמחוז א-סווידא, סימנו עבור רבים את הסוף של התקווה לחזור לסוריה. לאט לאט הדרוזים בגולן הופכים למחוברים יותר לישראל, בוחרים להתאזרח ואפילו להתגייס לצה"ל. אז הפעם אנחנו בשיחה עם אשרף, שהפך לאזרח ישראל והתגייס לצבא, ועם ד"ר סלים בריק, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה, בן העדה הדרוזית וחוקר שלה - על הישראלים החדשים של רמת הגולן.

מאז שהכפרים הדרוזים ברמת הגולן סופחו לישראל במהלך מלחמת ששת הימים, שאלת הזהות שלהם נשארה פתוחה. מצד אחד הם חיו בישראל ויצרו בה קשרים, אבל במקביל נשארו גם מחוברים לסוריה. זה יצר אמביוולנטיות כלפי המדינה, ורבים מהדרוזים בגולן בחרו לא להתאזרח ונשארו "על הגדר". אבל בשנים האחרונות משהו מתחיל להשתנות - נפילת משטר אסד והטבח שביצעו כוחות הממשלה הסורית החדשה בדרוזים שבמחוז א-סווידא, סימנו עבור רבים את הסוף של התקווה לחזור לסוריה. לאט לאט הדרוזים בגולן הופכים למחוברים יותר לישראל, בוחרים להתאזרח ואפילו להתגייס לצה"ל. אז הפעם אנחנו בשיחה עם אשרף, שהפך לאזרח ישראל והתגייס לצבא, ועם ד"ר סלים בריק, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה, בן העדה הדרוזית וחוקר שלה - על הישראלים החדשים של רמת הגולן.

בשבי: שיחה עם ליאת אצילי

אחד ביום

In 1 playlist(s)

אחד ביום

Social links

Follow podcast

Recent clips