במרץ האחרון, ג׳ימבו ג׳יי, עומר הברון, ישב בחדר העבודה שלו בקיבוץ אור הנר וכתב את השיר ״במקום בו אני גר״: ״הטעם של החופש מדגדג את האפים הרטובים, העיניים פעורות בהפתעה, הבעלים העייפים לא מבינים איך, איך לא עצרה אותם חומה או רצועה״. אחרי שבעה באוקטובר, השיר הזה הפך ליצירה אחרת לגמרי, עם משמעות חדשה - כמו רבות מהיצירות שכתב על הבית והחיים בעוטף עזה באלבומו החדש ״אה וואו״. אז ביום השמונים ושלושה למלחמת אוקטובר 23 אנחנו עם שיחה מיוחדת. רום אטיק העורך שלנו מדבר עם ג׳ימבו ג׳יי, על הבית בדרום, על סתלבט בקיבוץ, וגם על מוזות ותותחים רועמים.

במרץ האחרון, ג׳ימבו ג׳יי, עומר הברון, ישב בחדר העבודה שלו בקיבוץ אור הנר וכתב את השיר ״במקום בו אני גר״: ״הטעם של החופש מדגדג את האפים הרטובים, העיניים פעורות בהפתעה, הבעלים העייפים לא מבינים איך, איך לא עצרה אותם חומה או רצועה״. אחרי שבעה באוקטובר, השיר הזה הפך ליצירה אחרת לגמרי, עם משמעות חדשה - כמו רבות מהיצירות שכתב על הבית והחיים בעוטף עזה באלבומו החדש ״אה וואו״. אז ביום השמונים ושלושה למלחמת אוקטובר 23 אנחנו עם שיחה מיוחדת. רום אטיק העורך שלנו מדבר עם ג׳ימבו ג׳יי, על הבית בדרום, על סתלבט בקיבוץ, וגם על מוזות ותותחים רועמים.

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר. 

 

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר.&nbsp;
&nbsp;

Advertisement