אחד ביוםרגע לפני שהתפזרה הכנסת ורגע אחרי שעבר חוק פטור ממעצר לעריקים, נבלם חוק שהיה תקוותם של אלפים - אנשים שגרים עשרות שנים בדיור ציבורי, וחיכו לרגע שיוכלו לרכוש את הדירה בה גדלו. בשנות ה-70 רבע מהדירות בישראל היו שייכות לדיור ציבורי והיום הן מהוות פחות מאחוז. זאת בזמן שעשרות אלפים עדיין מחכים בתור לדירה.
אז הפעם נדבר עם סיגל אנאניה, שממתינה שנים לדירה, ועם ירון הופמן-דישון, חוקר מדיניות דיור ודיור ציבורי במרכז אדוה, ונשאל: מתי נעלם הדיור הציבורי בישראל? האם זו הייתה מדיניות מתוכננת של הממשלה? איך אפשר להיות זכאי לדירה ולחכות לה שנים? ומה קורה לילדים של מי שגר כל חייו בדירה שלעולם לא תהיה שלו?
