מקסים הרקין, ששרד את שבי חמאס, סיפר היום (ראשון) אצל ספי עובדיה ויניר קוזין בגלצ על רגעי החטיפה: "הרגשתי כעס. לא היה לי ברור איך דבר כזה יכול לקרות, זה AI אבל זו לא המציאות. אתה רואה המוני מחבלים שלא ממהרים לאף מקום, הולכים כמו בטיול". מקסים נזכר: "צילמו אותנו הרבה פעמים. בעיקר כל מיני דברים כדי להראות שהם אנשים טובים - לא נתנו לנו לאכול 30 שעות ואז הביאו לנו כוסית קפה קטנה או מאפה והראו כאילו אנחנו מבסוטים, אבל בצד השני עמדו אנשים עם נשקים". כמו כן, הוא תיאר: "האמונה והתפילה מאוד חיזקו אותנו, זה עזר לנו לשרוד. עשינו את הכל בשושו, שאף אחד לא יידע, שאף אחד לא יראה. תמיד היינו בודקים שאף אחד לא בא, שלא שומעים אותנו - אחרת היו שוברים לנו את הרגליים".

(צילום: שאולי לנדנר, לע"מ)