סמ"ר א' נלחם בעוטף בשבת השחורה, נפצע בקרב, אבל המשיך להילחם במשך שעות: "לא הסכמתי שיפנו אותי, הייתי חייב להישאר, אם לא אנחנו - לא יהיה אף אחד אחר".