סמ"ר אביתר אוחיון אבוקסיס ז"ל, בן 22 מירושלים, היה נהג אמבולנס בגדוד 51 בחטיבת גולני ונפל בשבת השחורה במוצב כיסופים. אימו יסמין מספרת: "באופן כמעט אירוני, 7 באוקטובר היה היה אמור להיות היום האחרון שלו בשירות. ההודעה האחרונה שנשארה לי מאביתר היא מיום שישי והוא אמר בה שבמוצ"ש הוא יוצא ולא חוזר לבסיס. קיבלתי עדות של חבר שהכיר אותו מאוד טוב ושהיה יחד איתו במיגונית. יש כל מיני עדויות ואנחנו לא יכולים לדעת מה שקרה במאה אחוז, אבל כרגע זו הגרסה שאנו נוטים לאמץ. כרגע מה שמסתמן הוא שהתחיל 'גשם סגול' וכולם רצו למיגונית. אחרי עשר דקות המ"פ שלו רס"ן רז פרץ ז"ל, שנהרג איתו במיגונית, קיבל הודעה שיש חדירה. הם רצו לקחת נשק וחזרו למיגנונית. אביתר התמקם באחת מהכניסות אליה. כשהמחבלים הגיעו למיגונית, אביתר ירה בכל פעם כמה כדורים ונכנס חזרה. הם התחילו לזרוק רימונים ואביתר וחבריו ניסו להוציא אותם. באיזשהו שלב, המחבלים הכניסו את הקנה של הרובה דרך חריצים במיגונית וכך הצליחו לירות לתוכה. אביתר נפגע מכדור ישר לראש, כשלאחר מכן המחבלים הצליחו לזרוק למיגונית מטען חבלה והוא נהרג במקום. בבוקר 7 באוקטובר הטלפון של אביתר לא היה זמין. הרגשתי לבנה גדולה בברכיים. רק ביום שני קיבלנו את ההודעה, הנקישה הנוראית בדלת שאני לא מאחלת לאף אחד בעם ישראל, הרגע הכי קשה ונורא, שאביתר לא איתנו. היה שם קרב של גיבורים ומחדל נוראי. אנחנו באמונה שלמה שאביתר סיים את שלו ועלה בסערה השמיימה כקדוש. הוא טרף את החיים".

עוד סיפרה: "שמעתי סיפור קטן שממש ממחיש מי זה אביתר מבחור שהיה איתו בפנימייה. הוא כתב לי שכשהוא היה בכיתה י' הוא היה ילד מאוד לא מקובל. הוא פגש את אביתר, שהיה בכיתה י"ב, 1.87 מטר, מאצ'ו עם עיניים כחולות וטובות. הוא בא, לחץ לו את היד ואמר לו 'אחי, ברוך הבא' ואמר לו שהוא פה במה שהוא צריך ולאורך כל השנה הוא ליווה אותו, נתן לו עצות לחיים כי הייתה לו המון חוכמת חיים. הוא אמר 'בזכות אביתר, אני מה שאני היום'. הוא אמר שהוא עשה תהליך מטורף בזכותו ושהיום הוא ממשיך את דרכו בגולני"  | האזינו לשיחה המלאה בתוכניתם של הילה קורח ויאיר שרקי במסגרת מיזם "נזכור את כולם" שמביא את סיפוריהם של נופלי 7 באוקטובר: