רס"ן רועי צ'אפל ז"ל, בן 25 מזכרון יעקב, היה מפקד פלוגת עורב בגדס"ר נח"ל ונפל בשבת השחורה סמוך למוצב סופה. אימו אורית מספרת: "רועי היה אחר, כולו לב ענק עטוף בגוף. הוא היה קצת שמנמן עם תלתלים, חיוך ענק בעיניים מאירות. הוא היה מקצוען אמיתי, כל מה שעשה, עשה בצורה הכי טובה שיש. הוא לקח על עצמו את התפקיד להיות לי למשענת וגם לאחותו שחר ולאחיו אוהדי - החיים שלנו לא היו בדיוק דבש, אבל הם היו יפים כי הייתה המון אהבה. בסיירות - תנועת הנוער הוא התחיל את התחביב והאהבה הגדולה שלו, שהיו הניווט. בכיתה ט' הוא החליט לעבור לפנימייה הצבאית בבית הספר הריאלי. הוא לא היה איש צבא, הוא היה איש חינוך ואיש של אדמה ואהבת הארץ, שנורא רוצה לגעת ולהשפיע. שבת שמחת תורה הייתה השבת האחרונה שלו בצבא. בשישי בערב הוא התקשר אליי, שיתפתי אותו בקשיים שלי והוא כמובן ידע לתת לי את העצות הכי חכמות שיש. הוא אמר מילים שהן צוואה שהוא השאיר לי: 'אני לא מצליח להבין מאיפה את שואבת את תעצומות הנפש להתמודד עם מה שהחיים מביאים לפיתחך. אני כל כך גאה בך ומעריץ אותך, את המודל לחיקוי שלי, אני אוהב אותך מאמו'. 12 שעות אחר כך הוא כבר לא היה בחיים. בבוקר התעוררתי והרגשתי שמשהו לא בסדר. לא ניסיתי גם להתקשר - היה לי ברור שהוא לא יענה לי. זה לא הפתיע אותי איך שרועי תפקד, אני לא הייתי צריכה שהוא ייהרג בשביל לדעת מי הבן שלי. אני בטוחה שהוא היה עושה את אותו דבר גם אם הוא היה על אזרחי, הוא היה רץ קדימה, זה האדם שהוא היה" | האזינו לשיחה המלאה בתוכניתם של הילה קורח ויאיר שרקי במסגרת מיזם "נזכור את כולם" שמביא את סיפוריהם של נופלי 7 באוקטובר:  

<p>רס"ן רועי צ'אפל ז"ל, בן 25 מזכרון יעקב, היה מפקד פלוגת עורב בגדס"ר נח"ל ונפל בשבת השחורה סמוך למוצב סופה. אימו אורית מספרת: "רועי היה אחר, כולו לב ענק עטוף בגוף. הוא היה קצת שמנמן עם תלתלים, חיוך ענק בעיניים מאירות. הוא היה מקצוען אמיתי, כל מה שעשה, עשה בצורה הכי טובה שיש. הוא לקח על עצמו את התפקיד להיות לי למשענת וגם לאחותו שחר ולאחיו אוהדי - החיים שלנו לא היו בדיוק דבש, אבל הם היו יפים כי הייתה המון אהבה. בסיירות - תנועת הנוער הוא התחיל את התחביב והאהבה הגדולה שלו, שהיו הניווט. בכיתה ט' הוא החליט לעבור לפנימייה הצבאית בבית הספר הריאלי. הוא לא היה איש צבא, הוא היה איש חינוך ואיש של אדמה ואהבת הארץ, שנורא רוצה לגעת ולהשפיע. שבת שמחת תורה הייתה השבת האחרונה שלו בצבא. בשישי בערב הוא התקשר אליי, שיתפתי אותו בקשיים שלי והוא כמובן ידע לתת לי את העצות הכי חכמות שיש. הוא אמר מילים שהן צוואה שהוא השאיר לי: 'אני לא מצליח להבין מאיפה את שואבת את תעצומות הנפש להתמודד עם מה שהחיים מביאים לפיתחך. אני כל כך גאה בך ומעריץ אותך, את המודל לחיקוי שלי, אני אוהב אותך מאמו'. 12 שעות אחר כך הוא כבר לא היה בחיים. בבוקר התעוררתי והרגשתי שמשהו לא בסדר. לא ניסיתי גם להתקשר - היה לי ברור שהוא לא יענה לי. זה לא הפתיע אותי איך שרועי תפקד, אני לא הייתי צריכה שהוא ייהרג בשביל לדעת מי הבן שלי. אני בטוחה שהוא היה עושה את אותו דבר גם אם הוא היה על אזרחי, הוא היה רץ קדימה, זה האדם שהוא היה" | האזינו לשיחה המלאה בתוכניתם של הילה קורח ויאיר שרקי במסגרת מיזם "נזכור את כולם" שמביא את סיפוריהם של נופלי 7 באוקטובר:  </p>

הקטעים הגדולים ביותר משידורי הרדיו - הכתבות, הראיונות והרגעים הבלתי נשכחים משידורי גלי צה"ל 96.6FM

<p>הקטעים הגדולים ביותר משידורי הרדיו - הכתבות, הראיונות והרגעים הבלתי נשכחים משידורי גלי צה"ל 96.6FM</p>

Advertisement