דודהשך, הופ הופ, וויטני בהוליווד, יהיה בסדר, דארק מטר, חתול שמן ותות מבסוט. אלה לא סיסמאות גיוס אלא שמות של בירות קראפט שמיוצרות ממש כאן ומופצות בהמוניהן ברחבי ישראל. תמיד ידעתי שאלכוהול מייצר קריאיטיביות, אבל מאבי מוסקוביץ', מייסד שותף בבירבזאר, למדתי גם שקריאיטיביות מייצרת אלכוהול. אבי, הוא אדם חייכן, יצירתי ואופטימי באופן שבא לך לחבק אותו כל הזמן.  אז איך מספקים אלפי משלוחי של מארזי בירה מהיום להיום ועוד בסגר? למה הישראלים מזמינים בירבזאר כאילו אין מחר? איך התסכול של אבי מאופציות ההפצה לבית הלקוח הביא אותו לבנית פתרון משלו שהפך למוצר וחברה עצמאית? וגם- איפה אבי מציע לי ללכת לשתות בישראל ובניו יורק? תתכוננו לשיחה דו לשונית בעברית מאונגלזת לברוקלינית קלאסית, רבודה (!) בהמון שכל והומור של אבי מוסקוביץ'.  צ'ירז פור דה בירז.  תיהנו כמוני.