המאבק נגד המאגר הביומטרי אולי נכשל במטרה המרכזית של ביטול המאגר, אך רשם הישג משמעותי של שינוי התודעה הציבורית בנושא פרטיות, מידע ומידע ביומטרי. פרופ' קרין נהון, ראשת חטיבת דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן וממובילות המאבק, שגם עתרה נגד המאגר לבג"ץ, על ההחמצה של השופטים, הטעויות של מתנגדי המאגר, השינוי שהוא חולל בקרב מקבלי החלטות ואנשי משפט, ההשפעה שכן היתה לו על הפעילות הסופית של המאגר, והפירות שמהם נהנה גם בשנים לבוא. 
 
"אנחנו בתקופה מעניינת מבחינת דמוקרטיות בעולם. יותר רואים את היכולת לעשות שימוש בבינה מלאכותית וביג דאטה לעיבוד נתונים", היא אומרת. "מבינים את המשמעות של עוד נתון ועוד נתון. בתחילת המאבק היו אומרים לי, 'אבל מה את רוצה? את נמצאת בפייסבוק'. לא הבינו את ההבדל בין נתונים ביומטריים לסתם מידע. עכשיו מבינים, הכל מתחבר. מספר הגופים שיכולים לעשות שימוש לרעה במידע שלנו גדל, והאוטונומיה האישית שלנו קטנה". 
 
פרופ' נהון אומרת כי "המאבק נגד המאגר היה קריאת השכמה שדורשת התייחסות יותר מעמיקה לשאלות המהותיות: מתי מוכנים שיהיו מאגרים מהסוג הזה, מי משתמש וניגש לזה. כל השאלות האלו יותר מובנות למקבלי החלטות, וזה הפירות היותר גדולים של המאבק הזה. חלק מהמאבק היה לייצר לחץ ציבורי וסדר יום ציבורי שאומר שאנחנו רוצים ודורשים שיהיה מענה לשאלות הגדולות האלו".