בתחילת המאה ה-20 היה נדמה כאילו נמאס כבר ממדאם בובארי ודיוויד קופרפילד, ולכן נכנסו לפעולה סגנונות ספרותיים שניסו, כביכול, להמציא את הספרות מחדש. לא עוד 'התחלה' 'אמצע וסוף', אלא זרם תודעה מתמשך ומייגע. בפרק זה ננסה להבין לאן נעלם הסיפור הקצר במאה העשרים וכיצד ניתן להסביר את 'יוליסס' בעזרת קלקול קיבה.